הזוהר בפרשתנו עומד על הפסוק "ויקרא אל משה" ואומר: "רבי אלעזר פתח: 'מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת?' (ישעיה נ,ב). אשריהם ישראל, שבכל מקום שנמצאו הקב"ה נמצא עימהם, והקב"ה נמצא ביניהם ומתפאר בהם בישראל. זהו שכתוב 'יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר' (ישעיה מט,ג)".
כלומר, מלשון הפסוק "ויקרא אל משה" אנו למדים שהקב"ה קורא אלינו תמיד, משום שבכל מקום שבו בני ישראל מצויים, הקב"ה נמצא עימהם. ולכן הקב"ה פונה אלינו בשאלה ובתביעה – "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה?".
מה הקשר
על-פי דברי הזוהר, שהפנייה אל הקב"ה צריכה לבוא מעצם העובדה שהוא נמצא עימנו, צריך להבין: מדוע הזוהר מביא את המשך הפסוק, "הקצור קצרה ידי מפדות?", כהמשך לטענתו של הקב"ה כלפי עם ישראל; מה הקשר בין יכולת הפדייה של הקב"ה לבין העובדה שהקב"ה קורא לנו ונמצא עימנו ושעלינו לפנות אליו ולעובדו?
כל עוד לומדים את הפסוק (בישעיה) לפי פשוטו, הטענה "הקצור קצרה ידי מפדות" מנמקת את תביעת הקב"ה "מדוע באתי ואין איש" (הלוא אני יכול לפדות אתכם, ומדוע אינכם פונים אליי). אבל לפי פירוש הזוהר, שהקב"ה נמצא עם ישראל בכל מקום, והוא בא ו'קורא' ליהודי בכל עת – מה הקשר ליכולתו לפדות אותנו?
האלוקות נסתרת
ההסבר הוא שדברי הזוהר מכוּונים לזמן הגלות, וכהמשך לשונו: "וכשישראל לא נשלמים למטה במעשיהם ומתחייבים גלות, כביכול השם הקדוש אינו שלם למעלה". כלומר, מדובר כאן בתקופת הגלות שבה בית המקדש חרב, והדבר פוגם בהתגלות האלוקית בעולם.
בבית המקדש הקב"ה היה גלוי. "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש", אומרת המשנה. מי שרצה לחוות בעיניו את כוחו של הקב"ה בא לבית המקדש וראה את הניסים הגלויים שהיו בו. אך מאז החורבן שוררים העלם והסתר, והאלוקות איננה גלויה וניכרת לעין.
לבקש גאולה
אכן, גם בגלות הקב"ה מוסיף להנהיג את עם ישראל ואף מחולל להם ניסים, אלא שהם במצב ש"אין בעל הנס מכיר בניסו". היהודי מבין ויודע שהקב"ה נמצא עימו, כלשון הפסוק (ויקרא טז,טז) "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם", אך הוא איננו רואה ומרגיש זאת בגלוי.
אם כן, היהודי תמה – מה פשר הטענה "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה"? הלוא ה"באתי" וה"קראתי" הם בהעלם ובהסתר! בני ישראל אינם רואים ואינם שומעים את קריאתו של הקב"ה! לכן הובא המשך הפסוק: "הקצור קצרה ידי מפדות". כלומר, מצד הקב"ה יכול להיות וצריך להיות מצב של גאולה. הגלות והסתר הפנים נובעים מכך שהיהודי אינו פונה אל הקב"ה. אך הוא יודע שכאשר יתפלל לקב"ה יוציאו הקב"ה מן הגלות, ועל כך הקב"ה שואל – "מדוע באתי ואין איש?!".
(תורת מנחם, כרך עא, עמ' 230) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
