שאלה: האם מותר לבקש מבעל תשובה לספר את סיפור חייו, כאשר בכך מזכירים את עברו?
תשובה: דברים ברורים כותב הרמב"ם: "חטא גמור הוא לומר לבעל תשובה 'זכור מעשיך הראשונים', או להזכירן בפניו כדי לביישו, או להזכיר דברים ועניינים הדומים להם כדי להזכירו מה עשה".
ודאי שאין להזכיר סתם לאדם את עברו הבלתי-טוב, ובמיוחד הדבר אסור אם האיש מתבייש בכך ואינו רוצה שיזכירו לו זאת, ובוודאי במעמד רבים. גם הוא עצמו צריך להימנע מלספר על 'מעלליו'.
יוצא מהכלל הוא מצב שבו סיפורו יכול לקרב יהודים אחרים לתורה ולמצוותיה. במקרה כזה נדרש בעל התשובה 'למסור את נפשו' למען יהודי שני, אבל זה דבר שאין עושים אותו בכל יום ובוודאי לא בחדווה.
חשוב להיזהר מאוד שלא ליצור שום חיִץ בין בעל התשובה לבין החברה שבתוכה הוא חי עכשיו. הצמדת תווית של 'בעל תשובה' אינה לטובתו האישית ולטובת משפחתו וכאמור, היא גם מנוגדת להלכה שאסור להזכיר לו את מעשיו הראשונים.
עוד סיבה להימנעות מתיוג יהודי כ'בעל תשובה', היא שלא להפוך את התהליך שהוא עובר ל'מקצוע' תמידי, המשאירו לנצח במעמד של 'יושב על הגדר' (ובפרט בימינו שרבים מציגים – מתוך כוונות טובות – את תהפוכות חייהם לראווה); אלא יוסיף ידיעה בתורה ויתחזק במעשים טובים עד שיגיע למצב כאילו כל ימיו עסק בהם.
כל המעיין בפרק הנ"ל של הרמב"ם ובפרקים אחרים על הדרך שבה בעל התשובה צריך להתנהג יראה שכל פרסום, ועל אחת כמה וכמה התפארות בעובדה זו, מנוגדים לחלוטין לדמותו האמיתית של בעל תשובה.
מקורות: רמב"ם הל' תשובה ספ"ז. הל' ממרים פ"ג ה"ג. וראה 'בצל החכמה' (יחידויות) עמ' 128. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
