השותף השלישי
"איש אימו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמורו, אני ה' אלוקיכם" (ויקרא יט,ג). אמרו חז"ל (קידושין ל,ב): "שלושה שותפין הן באדם: הקב"ה, אביו ואימו". לכן לא דיי לכבד את שני השותפים הארציים ולקיים את "איש אימו ואביו תיראו", אלא יש לזכור גם את השותף השלישי ולקיים את "ואת שבתותי תשמורו".
(שובה ישראל)
לכבד בבגרות
לא רק בשעה שהילדים סמוכים על שולחן הוריהם, כשההורים מאכילים, מלבישים ומספקים לילדים את כל צורכיהם, חייבים לכבדם; אלא אפילו כשאתה כבר 'איש' – אינך סמוך על שולחנם, ואתה עצמאי, גם אז – "אימו ואביו תיראו".
(כתב סופר)
סערת הדיין
אב ובנו באו פעם אחת להתדיין אצל מורה ההוראה הוורשאי רבי יצחק פייגנבוים. בשעת הדיון התנהג הבן בגסות, ולא פסק מלבזות את אביו. קפץ רבי יצחק ממקומו וקרא בסערת נפש: פסול אני מלפסוק בדין תורה זה. אחרי שראיתי כיצד בן זה מדבר אל אביו, אני חש שנעשיתי שונא לו, ושונא אסור שיישב בדין!
תלוי בבחירתם
"כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך על האדמה" (שמות כ,יא). אף-על-פי שעיקר ההולדה תלויה בברכתו של הקב"ה, יש לראות בהורים שותפים לקב"ה בהולדת הבן, מפני שהם בעלי רצון ובחירה. לכן ציוותה התורה לכבדם, כי הם סיבת היותו של הבן בעולם.
(ספר המאמרים תשי"א)
ימים מלאים
השכר על כיבוד הורים הוא "למען יאריכוך ימיך". אריכות ימים אינה סתם אריכות שנים, כי יש אדם שמאריך שנים, אבל ימיו חולפים ועוברים ולא נשאר לו מאומה. הברכה לאריכות ימים באה לידי ביטוי בכך שכל יום בחייו מלא בתורה ובעבודת ה'.
(אגרות-קודש)
בלי אזהרה
שלוש פעמים התורה מזהירה על כיבוד הורים, ואין שום אזהרה על 'כיבוד בן'. ובכל-זאת כל ההורים מוסרים את נפשם על בניהם, ואילו בנים המוסרים את נפשם למען הוריהם – אין זה מצוי תמיד.
(עמק השרון) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
