במהלך אמירת ההגדה נהוג לעצור מדי פעם בפעם ולהסביר את הדברים או לומר דברי תורה הקשורים להגדה. ואולם יש הקפדה שלא להפסיק בתוך השורות של 'דיינו', ואם רוצים לבאר משהו אומרים זאת לפני אמירת כל הקטע או אחריו.
יש להסביר מדוע אין מפסיקים בתוך ה'דיינו' על-פי המשמעות הרוחנית של הדברים. הבעש"ט ממשיל משל על אדם הבא לארמון המלך, שמייד בהיכנסו ל"חצר גינת הביתן" הוא מתפעל כל-כך עד שהוא מתבטל ממציאותו, וממילא הוא עוצר באותו מקום ואינו חושב להמשיך הלאה, וצועק: "דיינו!".
ה'יחידה' שואפת ל'יחיד'
ככה זה גם בעבודה הרוחנית. כשאדם מתעלה למדריגה מסוימת, הוא מתפעל ומתרגש כל-כך מאותה מדריגה, עד שהוא יכול להסתפק בה ולרצות להישאר שם. לאחר מכן, כשהוא עולה למדריגה עליונה עוד יותר, הרי מכיוון שגם זו מדריגה שאין הוא יכול להכילה, הוא עלול לעצור שוב ולא לחשוב על עלייה למדריגה גבוהה יותר.
אבל כל המדריגות האלה, שבהן האדם יכול להסתפק ולעצור בהן, יכולות להשביע רק את הרבדים החיצוניים יותר בתוכו – ה'נפש', ה'רוח', ה'נשמה' ואפילו את מדריגת 'חיה'. ואולם עצם הנשמה, מדריגת ה'יחידה' – בה לא שייך שהיא תשבע מגילויי אור כאלה ואחרים. היא רוצה את המלך עצמו – את הקב"ה עצמו, מכיוון שהיא בחינת 'יחידה' הקשורה עם בחינת 'יחיד'.
לחוש בפנימיות הנפש
אלא שבחינת ה'יחידה' עלולה להישאר במצב של העלם. אמנם היא עצמה שלמה תמיד ואי-אפשר שיהיה בה פגם כלשהו, אך עדיין ייתכן שהיא תישאר נסתרת וחבויה ולא תבוא לידי גילוי. בעקבות זאת האדם יכול לעצור בעלייתו ממדריגה למדריגה, לצעוק 'דיינו', ולא להמשיך ולעלות למעלה יותר.
מצב כזה אינו כפי הכוונה, ולכן יש צורך שגם בשעה שהאדם עומד במדריגה תחתונה יותר וצועק 'דיינו' – יחוש בפנימיות נפשו שאין הוא משביע בכך את רצונו האמיתי, אלא רצונו הפנימי הוא להתחבר עם עצמותו יתברך בכבודו ובעצמו.
לחתור לתכלית
לכן אין להפסיק באמירת 'דיינו'. כי כשיוצאים ממצרים, הרי אף-על-פי שעל עצם היציאה ממצרים האדם כבר צועק 'דיינו', עליו לדעת שאל לו לעצור כאן, אלא עליו להמשיך וללכת הלאה.
עליו לומר לעצמו: אכן, טוב מאוד שיצאתי ממצרים, מעומק הרע, אך עתה עליי להמשיך בדרכי עד סוף המסע – "ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו". התכלית אינה הצלת עצמי ממצרים, יציאה מה'מְצָרים' והמגבלות האישיים, אלא הכוונה הפנימית היא למלא את רצון הקב"ה לעשות את העולם 'דירה לו יתברך'. דבר זה נרמז בבניין בית הבחירה וכפרת העוונות, שהיא התשובה ההופכת את הזדונות לזכויות והמביאה את הגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם, כרך טז, עמ' 207) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
