שאלה: מה הקשר בין קריאת שמע שעל המיטה לבין חשבון הנפש על היום שחלף?
תשובה: ה'שולחן ערוך' נפתח במילים: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו". כדי שהיום יתחיל כך נדרשת הכנה מתאימה לפני השינה.
בלילה יש לאדם, בדרך כלל, יותר פנאי מבמהלך היום, וכמו-כן הלילה הוא הפסקה שבין היום למחרתו. לכן המשימה הראשונה היא ללמוד בלילה תורה, כמאמר חז"ל "אין רינה של תורה אלא בלילה", ובפרט להשלים בלילה את סדר הלימוד האישי של האדם, את כל מה שלא הספיק ביום.
המשימה השנייה היא חשבון הנפש (ולפחות סקירה כללית) על המעשים, הדיבורים והמחשבות שהיו או שחסרו במשך היום. על-פי ספר הזוהר אומרים בלילה 'וידוי' כדי לתקן את כל מה שלא היה תקין, על-ידי חרטה על העבר והחלטות טובות לעתיד. בזה דואגים שככל שהיום שחלף היה טוב ומוצלח, יהיה היום הבא טוב עוד יותר.
לאחר מכן מגיעה המשימה השלישית, שהיא הכנה לשינה, ברוח הפסוק (תהילים לא,ו): "בידך אפקיד רוחי". זו כוללת קודם כול את 'קריאת שמע', הנאמרת "בשכבך ובקומך" (ועדיף לקרוא את כולה, כי עם המילים שחוזרים עליהן, "אני ה' אלוקיכם", יש בה רמ"ח מילים, כנגד רמ"ח האיברים שבגוף האדם, לשמירתם והצלחתם), וכן תפילות ופסוקים הבאים לבקש שתהיה השינה רגועה, והכנה טובה לעבודת יום המחר. ומסיימים בברכת "המפיל חבלי שינה על עיניי...".
מקורות: זוהר פ' צו, כט ע"ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג הי"ג. שו"ע או"ח ר"ס א. טושו"ע או"ח סי' רלח-רלט. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
