חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:11 זריחה: 6:43 א' בחשון התשפ"ז, 12/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1820 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת וישלח, ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב, (19/11/2021)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1820 - כל המדורים ברצף
אור עתיק בתוך החדשנות
יש חדש
תחילה מאבק ובסוף ניצחון
השכלה ועבודה
לשאול בלי הרף
גילוי ה'איתן'
אימה מועילה
תורה מן השמיים?
היוזמה נולדה מהקפות בבידוד
חשבון נפש יומי

מס' 1820, ערב שבת-קודש פרשת וישלח, ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב (19.11.2021)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

אור עתיק בתוך החדשנות

בימינו רעיונות חדשים מחליפים במהירות את הישנים, אבל דווקא עכשיו המונים מגלים את רעיונותיהם של גדולי החסידות מלפני מאתיים שנה

מטבע הדברים בני-אדם נמשכים לדברים חדשים ומשאירים מאחור את הישנים. בתקופתנו המשופעת בחדשנות, קצב ההתיישנות מהיר בהרבה מבעבר. אורך חיי המדף של ספר טוב הוא כמה חודשים. שיר מצליח נהפך לענתיקה כעבור שנה-שנתיים. רעיונות חדשים מחליפים במהירות את הישנים.

במציאות זו, תחיית החסידות בימינו היא תופעה מופלאה. דווקא עכשיו המונים מגלים את האור הטמון בספרים עתיקים, בני יותר ממאתיים שנה. רעיונותיהם של גדולי החסידות מלפני שבעה, שמונה ועשרה דורות – נהפכים לדבר חי ועכשווי. גם חוגים שבעבר התנגדו לחסידות או הגיבו על בשורתה באדישות – מגלים פתאום את אורה.

הבשורה הגדולה

במידה רבה אנו חשים בדורנו את התממשות חזונה של החסידות – שפנימיות התורה תהיה לחם חוקו של כל יהודי ולא נחלתם של יחידי סגולה או קהילות מסוימות. רבנו הזקן, בעל התניא, התבטא שלא בא להקים תנועה או קהילה לעצמה, אלא להביא את האור של פנימיות התורה לכל יהודי, בלי הבדלי חוג, השקפה או עדה.

החסידות באה לעולם כדי לסלק את היובש, הקרירות והשיגרה שאפיינו את החיים הדתיים של יהודים רבים, שלמדו תורה וקיימו מצוות מתוך הרגל או תחושת כורח, בלי שמחה וחיוּת. האור הפנימי של החסידות העניק משמעות חדשה לחיי היהדות, הפך את הקשר עם הקב"ה לדבר חי ותוסס, ומילא את הלבבות חדווה והתלהבות.

באותם ימים, שבהם עדיין לא הייתה ברורה תרומתה האדירה של החסידות, ביקר בעל ה'תניא' בעיר שקלוב, ושם סבבוהו רבים בשאלות ובקושיות. הוא עלה על הבימה והכריז בקול רם ומתוך ניגון: "טעמו וראו כי טוב ה' – תטעמו ותראו שה' טוב!". אמירה זו גרמה שעשרות אברכים מבקשי השם הלכו אחריו.

זו הבשורה הגדולה של תורת החסידות – שיהודי יחוש את "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". את האושר שבהיותנו יהודים. את "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב". לא לראות בתורה ובמצוות אוסף חוקים שנועדו להגביל אותנו על כל צעד ושעל, אלא להפך – מתנה נפלאה וזכות שניתנו לנו, לחיות חיים שמחים ומאושרים, מלאי תוכן ומשמעות, וקשר חי עם בורא העולם.

סביב המדורה

רבנו הזקן, אחרי שחרורו בי"ט בכסלו, קבע כי "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבה ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב". הוא ניבא כבר אז כי היום הזה יפיח רוח חיים בהמוני העם לדורי דורות.

ואכן, מאות ואלפי ההתוועדויות של חג הגאולה שמתקיימות ביום הזה בכל רחבי תבל מדי שנה בשנה הן עדות חיה להתגשמות דבריו הקדושים. המוני יהודים באים להתחמם סביב מדורת החסידות, לשאוב ממעיינותיה, להצטייד בספרי חסידות, ולהצטרף ללומדי תורת החסידות, כדי להתחזק בעבודת הבורא ולחוש את "כי טוב ה'".

נאחל אפוא איש לרעהו כמנהג החסידים: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו".


'לחיים' בהתוועדויות חג הגאולה (צילום: שמוליק סופר)

  יש חדש

התוועדויות חג הגאולה

לרגל י"ט בכסלו, חג הגאולה של רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל ה'תניא' והשולחן ערוך (בשנת תקנ"ט, 1798), בתי חב"ד ברחבי הארץ עורכים מאות התוועדויות חסידיות ברוב עם. הציבור מוזמן להתבשם מאור החסידות.

ההתוועדות המסורתית

ועד כפר חב"ד מזמין את הציבור הרחב להתוועדות המסורתית של חג הגאולה, אי"ה ביום שלישי, י"ט בכסלו, בשעה 8 בערב, בבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד. בין אורחי ההתוועדות הרב מנחם-מענדל כהן, שליח חב"ד בסקרמנטו, קליפורניה. ניגוני שמחה בליווי תזמורתו של ר' משה (מונה) רוזנבלום והזמר החסידי ר' נמואל הרוש.

שבוע החסידות

במוצאי השבת ייפתחו אי"ה בבנייני האומה בירושלים אירועי שבוע החסידות. מ-10 בבוקר ועד 1 בלילה יפעל במקום יריד ענק של ספרי חסידות. במוצ"ש, ראשון ושני יהיו שיעורים, הרצאות, התוועדויות ומופעים לגברים, ובימים שלישי ורביעי לנשים. ביום שני בחצות יהיה אירוע מיוחד של ניגוני התעוררות לתלמידי ישיבות עם אברהם פריד, שולי רנד, ישי ריבו ומוטי שטיינמץ.

  שלחן שבת

תחילה מאבק ובסוף ניצחון

לאחר שיעקב אבינו נאבק עם המלאך וגבר עליו, קרא למקום 'פניאל', על שם "כִּי רָאִיתִי אֱלֹקִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי". בפסוק הבא נאמר: "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל".

השוני בין הפסוקים, מ'פניאל' ל'פנואל', מוסבר על-פי תורת החסידות, שיש כאן שני אופנים של התגלות אלוקית פנימית לאדם. תחילה הגילוי הוא בנקודת הלב, ואז הוא מכונה 'פניאל', ולאחר מכן הוא מאיר גם במידות, ואז הוא נקרא 'פנואל'. אך לכאורה איך מתאים פירוש זה עם פשט הדברים, כפי שחז"ל מבארים (בראשית רבה עז,ג) שהמלאך היה "שרו של עשיו"?!

הפיכת עשיו לטוב

פירושים הפוכים מצאנו גם בפסוק "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ". רש"י מפרש שהנקודות שמופיעות בספר התורה מעל המילה 'וישקהו' באות "לומר שלא נשקו בכל ליבו". ומייד אחר-כך רש"י מביא את דברי רבי שמעון בר-יוחאי: "הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל ליבו". שוב יש כאן שני פירושים הפוכים.

ההסבר הוא שיש כאן תהליך ובו שלבים. בתחילה אכן "עשיו שונא ליעקב", ואולם לאחר שיעקב מצליח להכניע את עשיו, היינו על-ידי דבקותו של היהודי בעבודת ה', עד שהוא מצליח 'לכבוש' גם את עשיו ולהפוך את הרע לטוב – הרי אז "נשקו בכל ליבו".

לחתור אל הפנימיות

בכך מוסברת גם הסתירה לכאורה בין הפשט לפירוש הפנימי על המלאך שנאבק ביעקב. אכן, זה היה שרו של עשיו הרשע, אבל לאחר שיעקב אבינו ניצח אותו, השיג יעקב מדריגה גבוהה בעבודת הבורא, עד התגלות פנימיות עליונה ביותר, כפי שזו נרמזת במילים 'פניאל' ו'פנואל', וכמוסבר בספרי החסידות.

יש ללמוד מכך הוראה בעבודת ה': ראשית, על האדם לשאוף תמיד לחפש את הפנימיות שבעבודת ה'. לא לקיים את הדברים כמצוות אנשים מלומדה, כדבר חיצוני, אלא "בַּקְּשׁוּ פָנָי" – את הפנימיות של האלוקות. לעיתים אדם יכול להסתפק במבט חיצוני על השפעת ה' בעולם, אך אין לו מושג כלל על פנימיותו של המלך. לכן עליו להתחבר עם העומק של התורה הקדושה, ובעיקר עם הרבדים הפנימיים שבה.

הדרך להתעלות

שנית, יש ללמוד שההתעלות האישית איננה עומדת בסתירה להפצת היהדות חוצה. האדם עלול לחשוב שעליו להתמקד במדריגתו הרוחנית קודם צאתו להשפיע על הזולת, והוא חושש שבלי הכנה מעמיקה ויסודית יושפע לרעה.

האמת הפוכה – לא זו בלבד שלא ייגרע מאומה ממדריגתו בעבודת ה', אלא דווקא הפיכת הרע לטוב תעמיד אותו במצב אישי נעלה יותר. רמז לכך אפשר למצוא בפסוק "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו". לא נאמר 'לעקור' או 'לבטל' את הר עשיו, אלא 'לשפוט', היינו בירורו של עשיו והפיכתו לקדושה. ועל-ידי זה באים לגאולה השלמה, ועד סיום הפסוק – "וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה".

(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ב, עמ' 784, 809)

  מן המעיין

השכלה ועבודה

הדרישה: לעבוד!

למה לנו כל החסידות, אם לא לעבוד את ה' ולהאיר מחשכי ארץ? רבותינו הקדושים אינם דורשים מאיתנו כי נהיה 'משכילים' וחכמים. הם דורשים מאיתנו שנהיה 'עובדים', שנעבוד את ה' בלבב שלם.

(אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ)

מטבעות מזויפים

מי שעוסק ב'השכלה' ואינו עוסק בעבודת התפילה, דומה לעשיר הפורט את רכושו למטבעות מזויפים.

(ספר השיחות ת"ש)

שכרו של 'עובד'

הרבי הרש"ב מליובאוויטש אמר פעם אחת בהתוועדות י"ט בכסלו: לא כל אחד יכול להיות 'משכיל', אך כל אחד יכול להיות 'עובד'. שכרו של 'עובד' נעלה, במדריגה נפלאה, מ'השכלה' של 'משכיל'.

ממה מתחילים

בימים שעברו היו מייקרים אמרה של חסיד 'עובד' הרבה יותר מאמרה של חסיד 'משכיל'. האמת היא, שהן אצל ה'עובד' הן אצל ה'משכיל' יש גם 'עבודה' וגם 'השכלה'. ההבדל הוא במה שמתחילים בו: האם ה'השכלה' הביאה את ה'עבודה' או שה'עבודה' הביאה את ה'השכלה'.

(ספר המאמרים תש"י)

צריך להיות

פעם ידעו שצריכים להיות: להיות יהודי, להיות ירא שמיים, להיות חסיד. היום סבורים שצריכים לדעת: לדעת ללמוד, לדעת חסידות. האדם והדבר הם שני דברים. להיות ולדעת אלה דברים שונים לגמרי.

(ליקוטי דיבורים)

שינוי טבע המידות

כל עניין החסידות הוא לשנות את טבע המידות. ההשכלות העשירות של תורת החסידות, השגותיה הנרחבות ומעמקיה – מכוּונות לתכלית זו. הדרך להשגת מטרה זו היא בעבודה פנימית יום-יומית במחשבה, בדיבור ובמעשה.

(הרבי הריי"ץ מליובאוויטש)

וגשם אַיִן

"נשיאים ורוח וגשם אַיִן" (משלי כה,יד). פירשו החסידים: 'נשיאים ורוח' – יש 'השכלה' ויש התפעלות, אך 'גשם' – בכל הקשור לעבודה בפועל ממש, 'אַיִן' – אין ולא-כלום.

(רשימות)

שהמאמר ילמד אותך

הרבי הרש"ב מליובאוויטש אמר לבנו, הרבי הריי"צ: מי שלומד שלושים מאמרים למגרס – אכן למד שלושים מאמרים. אך מי שלומד מאמר אחד שלושים פעמים בעיון – המאמר לימד אותו. והרי זו תכלית הלימוד!

  אמרת השבוע

לשאול בלי הרף

רבים ממאמרי החסידות של רבי שניאור-זלמן בעל התניא עוסקים בשאלה: לשם מה ירדה הנשמה האלוקית למטה, לעולם הזה התחתון. פעם אחת התבטא רבי שניאור-זלמן: "יש נשמות שכבר חמש-מאות שנה מתדפקות על שערי גן עדן ומבקשות לזכות לרדת שוב לעולם הזה. הן מקבלות עליהן לחזר על הפתחים, ובלבד שיזכו שוב לקיים תורה ומצוות. ולא כל נשמה זוכה שבקשתה תתמלא".

שאלו חסידים: מדוע השאלה הזאת חוזרת ונשנית גם לאחר שכבר ניתנה לה תשובה?

והסבירו: זו שאלה שכל אחד ואחד צריך לשאול את עצמו בלי הרף – לשם מה ירדה נשמתי למטה? מה אני עושה בעולם? והאם מעשיי מצדיקים את ירידת הנשמה?

  פתגם חסידי

גילוי ה'איתן'

"רבנו הזקן, במסירות נפשו במאסר, פעל שכל מי שילמד את ספרו התניא – 'תניא' אותיות 'איתן' – יתעורר ה'איתן' שבנשמתו, ויפעל בו התחזקות בעבודת השם יתברך" (ה'צמח צדק')

  מעשה שהיה

אימה מועילה

המילים שהשמיעו שני הסוחרים היהודים דרכו את חושיו של בעל האכסניה. "זה הרגע שאני מחכה לו כבר עשר שנים", אמר בליבו.

הוא חייך חיוך רחב לעבר השניים והזמין אותם להיכנס לחדר מטופח באכסניה. "נוחו כאן מעט ובינתיים אכין לכם את הארוחה כבקשתכם", אמר להם.

בקושי הספיקו השניים להתרווח על המיטות כאשר אל החדר נכנסו בעל האכסניה ובנו הגברתן. ארשת הפנים הנעימה ששרתה קודם לכן על פניו של בעל האכסניה התחלפה בהבעת פנים אכזרית. בידו אחז גרזן אימתני. חיש מהר התנפלו הוא ובנו על שני האורחים וקשרו את ידיהם ואת רגליהם.

"ציפורים שמנות כאלה כבר מזמן לא נפלו לידיי", קרא לעבר בנו, כשהוא צוחק צחוק מרושע. האיש החל להשחיז את גרזינו מול עיני שני הסוחרים המבועתים. "כשהלהב יהיה חד כראוי, הגרזן יעשה את המלאכה בלי מאמץ מיותר", הבהיר את מזימתו בחיוך שטני.

הסוחרים החלו להתחנן על נפשם. "ניתן לך את כל כספנו, אבל אל תפגע בנו", ביקשו.

"חה-חה-חה", לגלג עליהם בעל האכסניה, "כספכם ממילא בידי עכשיו... כשאני עושה עבודה, אני עושה אותה עד הסוף, בלי להשאיר עקבות. היפרדו מהעולם כי זה יומכם האחרון...". דמם של היהודים קפא בעורקיהם. הם החלו לבכות בכי מר.

"אנא ממך", התחננו בבכי, "תן לנו כמה רגעים לומר וידוי".

"ודאי שאתן לכם", השיב להם, "יש לי זמן. אני לא ממהר לשום מקום"... הוא ובנו יצאו מהחדר ונעלו את הדלת מאחוריהם, משאירים את שני היהודים הכפותים רועדים מאימה.

השניים החלו לומר את 'סדר הווידוי' בבכי נרגש. אירועי חייהם עברו לנגד עיניהם והם התחננו לפני בורא העולם שיסלח להם על שנטשו את אלוקיהם ואת אמונת אבותיהם למען חיי הפקר. ליבם נשבר בקרבם בחושבם כיצד יתקבלו בבית דין של מעלה...

כאשר נשמע שקשוק המפתחות מכיוון הדלת כבר היו השניים מוכנים להשיב את נשמותיהם לבוראם, מתוך תשובה נכונה בלב טהור. להפתעתם ראו כי על פניו של בעל האכסניה מרחפת אותה ארשת ידידותית שבה קיבל את פניהם. "התר אותם מהחבלים", הורה לבנו. "אל תחששו ממני, לא אפגע בכם", הרגיע את השניים.

בקושי הצליחו שני האורחים להסדיר את נשימתם, ואז שאלו: "מדוע עשית זאת? מדוע הפחדת אותנו פחד מוות?".

"אסביר לכם הכול", השיב בעל האכסניה והחל לספר.

לפני עשר שנים התארח באכסניה שלי, כאן בכפר פיינה, צדיק גדול. למרבה הצער חלה ונפטר כאן, והובילו אותו לקבורה בעיר האדיץ'. קודם פטירתו הודה לי על האירוח המסור ועל הטיפול בו ובפמליה שנלוותה אליו, ואז אמר לי משפט שלא הבנתי את פשרו עד היום הזה.

הצדיק אמר לי: "אם יבואו לאכסניה שלך שני יהודים שלא יתנהגו כפי שראוי ליהודים להתנהג, דע כיצד לנהוג בהם".

אחרי פטירתו שמרתי על החדר שבו התארח הצדיק ובו נפטר. הוא היה בעבורי חדר קדוש. ניקיתי וטיפחתי אותו במו ידיי, ונמנעתי מלארח בו בני-אדם. רק יהודים שביקשו מקום להתפלל בו בלי הפרעה זכו להיכנס לחדר הקדוש.

נותרו בחדר כיפה של הצדיק, מקל וזוג נעלי בית. שמרתי על הפריטים האלה מכל משמר.

עד היום, כשבאו להתארח אצלי יהודים, הגשתי להם דברי מאכל שיהודים יכולים לאכול – ירקות ופירות, דג מלוח וכדומה. מעולם לא קרה שיהודים ביקשו לאכול דברים שדתכם אוסרת עליכם לאוכלם.

והנה באתם אתם וביקשתם שאגיש לכם ארוחה בשרית. אמרתי לכם שהבשר שיש לי אינו כזה שיהודים אוכלים, ואתם צחקתם ואמרתם שכשאתם רעבים אתם אוכלים הכול. התפלאתי מאוד על התנהגותכם, ופתאום הדהדו בראשי דבריו של הצדיק לפני עשר שנים.

הבנתי שעליי לעשות מעשה דרמטי שיגרום לכם להתחרט מעומק ליבכם על התנהגותכם. הכנסתי אתכם לחדרו של הצדיק וגרמתי לכם לחשוב שזה סופכם. כאשר ביקשתם לומר את הווידוי ידעתי שהצעד שעשיתי משיג את מטרתו.

סיים בעל האכסנייה את דבריו: "אחרי שהתרשמתי כי עשיתם תשובה מעומק ליבכם, מיהרתי לשחרר אתכם ולהרגיע את רוחכם".

שני הסוחרים ישבו במקומותיהם כמסומרים. הם נזקקו לזמן מה כדי לעכל את קצב האירועים המטלטל שעבר עליהם.

"אנחנו רוצים לנסוע לקברו של אותו צדיק שצפה מראש את העתיד לקרות לנו", אמרו למארח בבושת-פנים.

"סעו לבית העלמין היהודי בעיר האדיץ'", הורה להם האיש.

השניים אספו את חפציהם ונסעו להאדיץ'. ברטט וברעדה נכנסו לציונו הקדוש של אדמו"ר הזקן.

במשך יום שלם עמדו שני היהודים בתוך הציון, ושפכו את ליבם בתחינה, מתוך בכי בלב שבור שתשובתם תתקבל למעלה.

(על-פי 'רשימת דברים')

  לומדים גאולה

תורה מן השמיים?

בימות המשיח תהיה ידיעת התורה ברמה חדשה לגמרי. הרמב"ם אומר (הלכות תשובה פרק ט, הלכה ב): "באותם הימים תרבה הדעה והחוכמה והאמת... שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל חוכמה יהיה יותר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבנו, ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'". גם בסוף ספרו הרמב"ם אומר שבימות המשיח "יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים".

חז"ל ייסדו עניין זה על הפסוק (ישעיה נא,ד) "כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא", שנאמר בתוך ייעודי הגאולה. וכלשון המדרש (ויקרא רבה פרשה יג,ג): "תורה חדשה מאיתי תצא, חידוש תורה מאיתי תצא". או כפי שנאמר בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תכט): "עתיד הקב"ה להיות יושב... ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על-ידי משיח". מכל זה עולה שבימות המשיח תהיה התגלות עצומה של חוכמת התורה, עד שהיא תיחשב "תורה חדשה".

שינויים בתורה?

ה'תורה חדשה' שתתגלה על-ידי המשיח מתחלקת לשני חלקים: א) גילוי סודות התורה. כיום אנו לומדים את חלקה הגלוי של התורה, וההשגה שיש לנו בסודותיה ובצפונותיה מזערית. בימות המשיח יתגלו בשפע סודותיה הפנימיים של התורה, ולכן היא תיחשב 'תורה חדשה'. ב) חידושים ושינויים גם בהלכות התורה. המדרש מתאר כיצד נאכל את שור הבר והלווייתן: "כיצד הם נשחטים? בהמות (=שור הבר) נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו, ולווייתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו". שואל המדרש: "זו היא שחיטה כשרה?!". והוא משיב שאז יינתן 'חידוש תורה', שעל-פיו שחיטה כזאת תהיה כשרה.

אלא שכאן נשאלת שאלה גדולה: אחד מעיקרי הדת הוא, שהתורה "אין לה לא שינוי ולא גירעון ולא תוספת", ואפילו נביא אינו רשאי לחדש דברים בתורה, שכן "התורה לא בשמיים היא". איך ייתכן אפוא שיתגלו חידושים גדולים כל-כך בתורה, שלעומתם התורה שלנו היא מעוטת ערך, וכמאמר המדרש (קוהלת רבה פרשה יא,ח): "תורה שאדם למד בעולם הזה, הבל היא לפני תורתו של משיח"?! ובמיוחד קשה להבין איך ישתנו אז הלכות שחיטה, עד ששחיטה על-ידי לווייתן תהיה כשרה?!

המשיח כ'תלמיד ותיק'

התשובה על שאלה זו מבהירה ומעמיקה את תפקידו של המשיח. בדברי חז"ל והרמב"ם מודגש תמיד שה'תורה חדשה' תתגלה על-ידי המשיח דווקא. זה לא יהיה כפי שהיה במתן תורה, כאשר הקב"ה נתן בעצמו את התורה לעם ישראל, אלא ה'תורה חדשה' – אף שהיא באה מאת הקב"ה – תינתן על-ידי המשיח דווקא. מדוע זה חשוב כל-כך? מפני שאכן התורה "לא בשמיים היא". כל החידושים והגילויים שהקב"ה רוצה לגלות בתורה צריכים לבוא על-ידי אדם דווקא, בשר ודם, בעולם הזה – המשיח.

המשיח יגלה 'תורה חדשה', כמו כל יהודי הלומד תורה, שהוא רשאי לחדש בה. על-ידי יגיעתו בתורה, הוא מגלה ומוציא מתוך התורה דברים חדשים. המשיח יצליח להוציא מתוך התורה גם חלקים שהיו נסתרים ונעלמים לגמרי, עד שהתגלותם נחשבת 'תורה חדשה'. אך הוא יגלה תורה זו לא רק מתוך כוחו הנבואי, אלא מתוך שכלו וחוכמתו, ככל 'תלמיד ותיק' שלומד תורה ומחדש בה.

גם השינוי בהלכות התורה, כמו בעניין שחיטת שור הבר על-ידי הלווייתן, יהיה על-פי כללי התורה. אלא שבמציאות שתהיה אז, יגלה המשיח שדיני שחיטה אינם חלים על שחיטה זו, ולכן היא מותרת. וכך זו תהיה 'תורה חדשה', ועם זה, היא תבוא מתוך התורה שניתנה בהר סיני (ראו בהרחבה ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 566 ואילך).

  חיים יהודיים

היוזמה נולדה מהקפות בבידוד

הכול התחיל בשמחת תורה אשתקד. הרב יעקב שוויכה, מרבני קריית מלאכי ומראשי ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, חלה בקורונה ונאלץ לעשות את החג בבידוד בביתו. "יותר משסבלתי מהמחלה כאב לי שעליי לחגוג את החג לבד בבית", הוא אומר. "שמחת תורה בלי עלייה לתורה, בלי הקפות עם ספרי התורה, בלי מניין – זה דבר שהיה קשה לשאת".

הוא נזכר בתיאור שמחת תורה בגלות של רבי לוי-יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאוויטש. הוא עשה את החג בבקתה עלובה בכפר צ'אילי שבקזחסטן, ורקד 'הקפות' עם ספר משניות וספר התניא. "לקחתי גם אני חומש ותניא ורקדתי איתם", מספר הרב שוויכה על החוויה הלא-שגרתית. אבל מתוך הדכדוך שחש נולדה יוזמה שזכתה במהירות להצלחה גורפת.

השיעור היומי הגדול

בי"ט בכסלו הקרוב יחגוג הרב שוויכה את סיום כל ספר בתניא בשיעור היומי שהוא מוסר. אין מדובר בשיעור רגיל בספר היסוד של חסידות חב"ד, כמותו יש רבים בכל רחבי הגלובוס, אלא בשיעור וירטואלי, שמאזינים לו באדיקות יותר מאלף בני-אדם מדי יום ביומו. השיעור, שמגיש את הלימוד היומי בתניא בשפה בהירה ושווה לכל נפש, מופץ בפלטפורמות דיגיטליות מגוּונות, וייתכן שזה שיעור התניא היומי הגדול בעולם.

"המטרה הייתה ליצור מתכונת של שיעור קצר, שבו יוסברו דברי התניא, בלי תוספות וסיפורים מסביב. פשוט להבין את התניא", מסביר הרב שוויכה. משך הזמן הממוצע של השיעור היומי הוא בין שמונה לעשר דקות, אבל הכנת השיעור דורשת זמן רב: "אני יושב מדי יום להכין את השיעור, עם ספרי הביאורים על התניא, וצריך ללמוד ולעיין הרבה כדי שהדברים יהיו ברורים".

הבכיר הפתיע

ההתחלה הייתה מאתגרת. עד כה תמיד מסר שיעורים מול תלמידים או קהל מאזינים אחר. כאן הוא יושב מול מיקרופון בלבד. "אבל עם הזמן התחילו להגיע תגובות, ואתה מרגיש את קהל המאזינים", הוא אומר. "ממש בדקות האחרונות התקשר אליי יהודי שהציג עצמו כירון מתל-אביב ושאל שאלות עמוקות על שיעור התניא היומי, בעניין ה'בירורים' שהאדם עושה בעולם – סוגיה שבה עסקנו בשיעורים האחרונים".

לא אחת הוא פוגש אנשים שמספרים לו כי הם מאזינים בקביעות לשיעור. כזה היה איש בכיר בציבוריות הישראלית, שפגש אותו השבוע וגילה לו כי הוא מאזין בכל בוקר לשיעור. "מורי ורבי", כינה האיש את הרב שוויכה. "התגובות של עמך ישראל נותנות את הכוח להתמיד במסירת השיעורים, על אף המאמץ הרב הכרוך במסירתם", משתף הרב.

ספר בנוי לתלפיות

אחרי שנה של מסירת שיעור יומי בתניא יש לרב שוויכה לא מעט תובנות. "כתוב שאדמו"ר הזקן שקל כל אות. לנו אין כלים למדוד דבר כזה, אבל אחרי שנה רצופה של מסירת שיעור יומי אני יכול לומר שחשתי את הרצף שאדמו"ר הזקן בנה בתניא. אין שום שורה מיותרת, כזו שנאמרה בדרך אגב. התניא הוא בניין, שבו עומק אין-סופי, ונדבך קשור בנדבך" (להצטרפות לקבוצת מקבלי השיעור היומי 0506693003).


הכנה רבה לשיעור של עשר דקות. הרב שוויכה

  פינת ההלכה ומנהג

חשבון נפש יומי

שאלה: מה הקשר בין קריאת שמע שעל המיטה לבין חשבון הנפש על היום שחלף?

תשובה: ה'שולחן ערוך' נפתח במילים: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו". כדי שהיום יתחיל כך נדרשת הכנה מתאימה לפני השינה.

בלילה יש לאדם, בדרך כלל, יותר פנאי מבמהלך היום, וכמו-כן הלילה הוא הפסקה שבין היום למחרתו. לכן המשימה הראשונה היא ללמוד בלילה תורה, כמאמר חז"ל "אין רינה של תורה אלא בלילה", ובפרט להשלים בלילה את סדר הלימוד האישי של האדם, את כל מה שלא הספיק ביום.

המשימה השנייה היא חשבון הנפש (ולפחות סקירה כללית) על המעשים, הדיבורים והמחשבות שהיו או שחסרו במשך היום. על-פי ספר הזוהר אומרים בלילה 'וידוי' כדי לתקן את כל מה שלא היה תקין, על-ידי חרטה על העבר והחלטות טובות לעתיד. בזה דואגים שככל שהיום שחלף היה טוב ומוצלח, יהיה היום הבא טוב עוד יותר.

לאחר מכן מגיעה המשימה השלישית, שהיא הכנה לשינה, ברוח הפסוק (תהילים לא,ו): "בידך אפקיד רוחי". זו כוללת קודם כול את 'קריאת שמע', הנאמרת "בשכבך ובקומך" (ועדיף לקרוא את כולה, כי עם המילים שחוזרים עליהן, "אני ה' אלוקיכם", יש בה רמ"ח מילים, כנגד רמ"ח האיברים שבגוף האדם, לשמירתם והצלחתם), וכן תפילות ופסוקים הבאים לבקש שתהיה השינה רגועה, והכנה טובה לעבודת יום המחר. ומסיימים בברכת "המפיל חבלי שינה על עיניי...".

מקורות: זוהר פ' צו, כט ע"ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג הי"ג. שו"ע או"ח ר"ס א. טושו"ע או"ח סי' רלח-רלט.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)