שאלה: האם אפשר לומר חזרת הש"ץ כשכמה מהמניין עומדים בקריאת שמע וברכותיה ואינם יכולים לענות?
תשובה: ההלכה היא ש'דבר שבקדושה' (קדיש, ברכו, קדושה וכדומה) נאמר אך ורק במעמד עשרה מישראל, וצריך שיהיו תשעה עונים אחרי החזן.
ואולם קורה שכמה מעשרת חברי המניין עדיין עומדים בקריאת שמע וברכותיה כאשר החזן ועימו לפחות חמישה התפללו את תפילת העמידה. בעיקרון, אף שהללו אינם רשאים לענות 'אמן' על רוב הברכות בחזרת הש"ץ (אלא רק ב'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה') וגם לא את שאר העניות (חוץ מ'קדוש' 'ברוך' ו'ימלוך' שב'קדושה', והמילים "מודים אנחנו לך" ב'מודים דרבנן') – אם הם מקשיבים בשתיקה לחזרת הש"ץ, הם מצטרפים לתשעת העונים.
אלא שלמעשה קשה לסמוך שהללו יעצרו ויקשיבו לכל חזרת הש"ץ, ויש חשש שימשיכו בתפילתם. בעניין זה יש כמה דעות:
שיטת ה'פרישה' והט"ז היא, שאין הבדל בין חזרת הש"ץ לשאר דברים שבקדושה, ולכתחילה יש להקפיד בכולם על תשעה עונים, ובמקום דחק אפשר לסמוך על שישה בלבד.
גם ה'מגן אברהם' סבור שאין לחלק בין הדברים, אך למעשה הוא מקבל את דעת מהרי"ל, שתמיד דיי בשישה עונים.
ואולם שיטת אדמו"ר הזקן היא, שלעניין קדיש וברכו, או אפילו לקדושה – רק אם הש"ץ טרם התפלל בעצמו תפילת לחש, דיי בשישה עונים, ואולם אם הוא מתפלל שנית את התפילה בקול, חייבים להיות תשעה עונים.
מקורות: שו"ע הב"י סי' קכד ס"ד (דרישה ס"ק א, ט"ז ס"ק ד ומג"א ס"ק ח). שו"ע אדה"ז שם ס"ו, ולעיל סי' נה ס"ז (ותהלה לדוד שם ס"ק ו, ופסקי תשובות ס"ק יא) וסי"א וסי' נו ס"ד. בשלחן מנחם ח"א ס"ע רכא, מכריע הרבי כבסימן נה. וראה 'התקשרות' גיליון תעה עמ' 18. (ענייה בק"ש: ע"פ דעת שו"ע אדה"ז סי' קד ס"ה, ו'פסקי הסידור' שלו, הנדפסים בסוף השו"ע ח"א, עמ' תרכ-תרכא). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:44
