שמה של הפרשה, 'אמור', נגזר מהפסוק הפותח אותה: "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים". השימוש במונח 'אמירה', לעומת 'דיבור' או 'הגדה', מלמד שהעברת המסר צריכה להיות בשפה רכה.
זו הייתה דרכו של רבי שמעון בר-יוחאי, כמסופר בזוהר (חלק ג, קכח-א): "שמח רבי שמעון ואמר: 'ה' שמעתי שמעך יראתי'... אנו באהבה תולים את הדבר". הפסוק "ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי" (חבקוק ג,ב) נאמר מפי הנביא חבקוק, והוא מבטא את היראה מהקב"ה, ואולם רשב"י מדגיש ש"אנן" – אנו – "בחביבותא תליא מילתא". אף שדברי הנביא הם מפי ה' ואילו רשב"י הוא תנא, שחי בתקופה שבה כבר פסקה הנבואה מישראל, אף-על-פי-כן הכריז שעד עתה הונהג קו היראה ומעכשיו מונהג קו האהבה.
החוט המשולש
הזוהר מצטט בהמשך שלושה פסוקים המבטאים את אהבת ה' לבני ישראל: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ", "כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם" (דברים ו,ה; ז,ח), ו"אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'" (מלאכי א,ב). אלה שלושה פסוקים שיוצרים משולש של אהבה בין הקב"ה, התורה ובני ישראל.
"ואהבת את ה' אלוקיך" – עניינו אהבת ה'; "מאהבת ה' אתכם" – אהבת ישראל, ומי שאוהב את הקב"ה אוהב גם את אהוביו – בני ישראל; "אהבתי אתכם אמר ה'" – אהבת התורה, שכן בהמשך הפסוקים מדובר על ארץ ישראל – " יִגְדַּל ה' מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל" – והארץ ניתנה מכוח התורה. גם מעלת ישראל מקורהּ בתורה, כמאמר המדרש (בראשית רבה א,ד) שאזכור בני ישראל בתורה מעיד שמציאותם קדמה לה.
הכי מצוי
פתיחת הפרשה במילה 'אמוֹר' מאירה את כלל העניינים המפורטים בהמשכה – ממצוות שמירת שבת והמועדים ועד לפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" המדבר על מסירות נפש. המשמעות היא שיש ללמד את כל אלה בלשון רכה, בסגנון של 'ימין מקרבת'.
כך התנהג רשב"י עצמו, כמסופר בגמרא (שבת לג,ב) שעם יציאתם מהמערה היה בנו, רבי אלעזר, מקפיד על בני-האדם העוסקים בחיי החולין, ואילו אביו היה מרפא ומתקן את הפגיעות של בנו. רשב"י נותן כוח לכל יהודי לאמץ את דרכו, ולפעול בעולם בדרך חיובית, מתוך אהבה ולשון רכה.
שהעולם יכיל
עניין זה קשור לכך שהעולם נברא בעשרה מאמרות, ואילו התורה ניתנה בעשרת הדיברות – כאן אמירה (לשון רכה) וכאן דיבור (לשון קשה). כי התורה מצד עצמה קשורה לדיבור תקיף, ולכן ניתנה בעשרת הדיברות; אבל כשצריך להביא את ענייני התורה לעולם – יש לפנות אליו בלשון רכה, ב'אמירה', בעשרה מאמרות.
אכן, העולם נברא על-ידי התורה, אך צריך להתאים את המסרים של התורה לפי ערכו ויכולותיו, ולא להתעלם מקשייו. כשמעבירים את המסר בצורה שהעולם והאדם יכולים לקבלו – הוא מתקבל.
(שיחות קודש תשל"ז, כרך א, עמ' 731) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:44
