הגמרא (סנהדרין צז,א) מדברת על ששת-אלפים שנים שבהן יתקיים העולם הנוכחי, ולאחר מכן יבוא האלף השביעי, שהוא עידן הגאולה. לפיכך יש הסבורים כי הגאולה תבוא רק בתום האלף השישי, ואין זה כך. הגאולה וימות המשיח באים במהלך האלף השישי, ואילו באלף השביעי נפתחת תקופת השכר העתידית. בספר הזוהר (זוהר חדש בראשית כא,א) נאמר במפורש שהגאולה תבוא "בשית אלף שנין ולא באשלמותיה" (=באלף השישי ולא בסיומו).
הגאולה באה לאחר תקופת הכנה, שנרמזת בפסוק "בשנת שש-מאות שנה לחיי נח... נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו". על כך נאמר בזוהר (וירא, חלק א, קיז,א) כי באלף השישי תתחיל תקומתה של השכינה מעפרה, והדברים יתנהלו בהדרגה. שלב מכריע ייפתח במאה השישית של האלף השישי: "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא, ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה" (=ובשש-מאות שנה לאלף השישי ייפתחו שערי החוכמה למעלה ומבועי החוכמה למטה, והעולם יתתקן להיכנס לאלף השביעי).
שתי התגלויות
הזוהר מדבר אפוא על שני סוגים של התגלויות שיתרחשו במאה השישית לאלף השישי: האחד הוא "שערי החוכמה למעלה", והכוונה לחוכמת התורה, והשני הוא "מעיינות החוכמה למטה", שהן חוכמות הטבע והעולם.
ואכן, בתקופה זו – שהחלה בשנת הת"ק (לפני כמאתיים ושמונים שנה) – החלה פריצה עצומה של חוכמה ודעת בעולם. נתגלו "שערי החוכמה למעלה" – החוכמה העליונה, פנימיות התורה, זו תורת החסידות; ובה בעת פרצו גם "מבועי החוכמה למטה" – חוכמות העולם, חוכמות הטבע, דבר שמצא את ביטויו בזינוק המדעי והטכנולוגי שהחל אז.
הזוהר אומר שבהתגלותן של חוכמות אלה העולם מתקין את עצמו לכניסתו אל האלף השביעי, אל ימות המשיח. ברור שגילוי פנימיות התורה הוא הכנה לימות המשיח, שהרי אז תימלא הארץ "דעה את ה' כמים לים מכסים", וגילוי פנימיות התורה הוא הכנה לכך; אבל איזה קשר ושייכות יש בין התגלות חוכמות העולם לימות המשיח?
תכלית גילוי החוכמות
מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 24): מהעניינים העיקריים שיתחדשו בימות המשיח הוא הייעוד: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר". מוסבר בתורת החסידות שהחידוש שיהיה לעתיד לבוא הוא "וראו כל בשר" – הבשר הגשמי, העולם הגשמי עצמו, יחוש שכל מהותו וקיומו הוא הקב"ה. האלוקות תורגש לא רק על-ידי החושים הרוחניים המעודנים אלא גם על-ידי הבשר הגשמי, הפיזי.
ההכנה לכך נעשית על-ידי התגלות חוכמות העולם. מטרתה העיקרית של התגלות זו לשרת את הקב"ה, ככל דבר בעולם ש"לא בראו אלא לכבודו" (אלא שכדי שתתאפשר בחירה חופשית יש לאדם אפשרות להשתמש בכוחות האלה ובחוכמות האלה למטרות אחרות ואף הפוכות ממטרתם האמיתית). כאשר יהודי מנצל את החוכמות האלה לתורה ולעבודת ה', הוא ממלא את ייעודן האמיתי.
לצורך זה נתגלו החוכמות האלה בזמן הזה, כדי שתהיה ליהודים אפשרות לנצל גם חלקים אלה של הבריאה לתורה ולעבודת ה', ובכך להכשיר את העולם לימות המשיח. דווקא ההתפתחות של חוכמות העולם מקרבת אותנו להבנה האמיתית של האחדות האלוקית. אם בעבר חשבו שכל אחד ואחד מכוחות הטבע הוא כוח נפרד לעצמו, ושהחומר מורכב מיסודות נבדלים, הרי בימינו אנו יודעים שבשורש הדברים הכול נובע מנקודה בסיסית אחת, שהיא למעשה ביטוי של האחדות האלוקית. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:43
