הנשמה אוצרת
"ביום השמיני עצרת תהיה לכם" (במדבר כט,לה). ביום הזה הנשמה קולטת ואוצרת בתוכה את כל הגילויים הרוחניים שבני ישראל 'המשיכו' בעבודתם בחג הסוכות.
(רבנו הזקן)
סעודה קטנה
הגמרא (סוכה נה,ב) אומרת על שמיני עצרת: "משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה, כדי שאיהנה ממך". בקשתו של הקב"ה היא 'סעודה קטנה' – שתקטינו את עצמכם, בהכנעה ובענווה.
(רבי אברהם-יעקב מבויאן)
הצלחת האב
בהקפות של שמחת תורה אנו אומרים ״אנא ה׳ הצליחה נא״. זו תפילתנו בעבור הקב"ה שתהיה לו הצלחה, כי הוא אבינו. ומהי הצלחת האב? – כשיש לו נחת מבניו.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
התורה אינה כבדה
בשמחת תורה בשעת ההקפות היה רבי משה-דוד מצ׳ורטקוב מחזיק את ספר התורה הכבד בזרועותיו ורוקד עימו כל הזמן. שאלו חסיד אחד: אולי הספר כבד מדיי? השיב האדמו״ר: לא, התורה כשמחזיקים בה אינה כבדה.
שמחת הגוף והנשמה
"ושמחת בחגך" – הנשמה היא חלק א-לוה ממעל, וכשהיא רואה את האורות הקדושים שנתהוו מן המצוות שמראש השנה ועד שמיני עצרת, רצונה לשמוח. אך היא קשורה לגוף, ולכן באה המצווה ״ושמחת בחגך״, ואין שמחה אלא בבשר ויין. ממילא שמח הגוף בדברים חומריים, ואילו הנשמה שְמֵחה שִמְחה רוחנית.
(לקוטי לוי יצחק)
להתקדש תחילה
״תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב״ (דברים לג,ד). אמרו חז"ל (ברכות נז) ״אל תקרי מורשה אלא מאורסה״. התורה אינה כמו ירושה, שאינה דורשת שום הכנה, אלא ״מאורסה״ – כשם שאירוסין באים על-ידי קידושין, כך על האדם לקדש את עצמו ולהכין ליבו ללימוד התורה, ורק אז תשתמר תורתו בקרבו.
(מאה שערים)
בזכות הצניעות
״יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו״ (דברים לג,כד). רש"י מפרש: "שהיו בנותיו נאות, והוא שנאמר 'הוא אבי ברזית', שהיו בנותיו נשואות לכוהנים גדולים הנמשחים בשמן זית". ״בנותיו נאות״ – הכוונה שהיה בהן יופי אמיתי, יופי רוחני, היינו עניין הצניעות, ובזכות 'יופי' זה היו ראויות להינשא לכוהנים גדולים.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:44
