מושגים נוספים בנושא
	מהי אמונה?
	בלי ספיקות
	עבודה-זרה, שיתוף
	בריאת יש מאין
	השגחה פרטית
	נס וטבע
	שבע ושמונה
	נבואה
	הבחירה החופשית
	ידיעה ובחירה
	אין רע יורד מלמעלה
	רצוא ושוב
	אמת
	קליפות
	חטא עץ-הדעת

כשמדברים בדרך-כלל בנושא הבחירה-החופשית, מנסים ליישב את הסתירה הקיימת לכאורה בין שני עיקרון ההשגחה-הפרטית ועיקרון הבחירה-החופשית, או בין הידיעה-מראש של הקב"ה לבין יכולת הבחירה של האדם. ברם, מה שדורש מחשבה והסבר יותר מכול היא עצם יכולת הבחירה.

כוח הבחירה-החופשית - המאפשר לאדם להחליט את כל החלטותיו בבחירתו-החופשית - הוא אחד הדברים המבדילים את האדם משאר הבריאה. לבעלי-חיים, למשל, אין יכולת כזאת. הם נוהגים תמיד לפי התכונות הטבעיות המוטבעות בהם, ואין בכוחם לחרוג מהם. האדם הוא היחיד שאינו כבול על-ידי טבעו, ויש ביכולתו לבחור ולהחליט ברצונו החופשי.

ברירה שכזאת...

הקושי שבעניין זה נעוץ בעצם המושג 'בחירה-חופשית'. נניח שאנו לוקחים אדם שלא אכל שלושה ימים ומעמידים בפניו 'ברירה': לגשת לשולחן ערוך בכל-טוב ולסעוד את ליבו, או להשליך את עצמו לכיבשן-אש. האם יש כאן מקום לבחירה? הרי האדם צריך להיות מטורף לחלוטין כדי 'לבחור' להישרף במקום לשבור את רעבונו. האם כשניגש אל שולחן-האוכל הוא עשה זאת מתוך בחירה-חופשית?!

בחירה אמיתית שייכת רק במקום שבו שתי הברירות הן אכן שקולות; רק אז יכולה הבחירה להיות חופשית באמת. אבל השאלה היא, איפה יש לנו מצבים כאלה?� �

למשל: יהודי שומר-מצוות, שמאז היותו בר-מצווה הוא מקפיד להניח תפילין מדי יום, האם כשהוא קם בבוקר ומניח תפילין הוא עושה זאת בבחירה-חופשית? שאלו נא אותו, אם הוא יכול בכלל להעלות על הדעת שלא להניחן! הרי כדי שלא יניח תפילין צריכה להשתנות כל דרך-מחשבתו ואמונתו! האם במצבו הנוכחי הוא עושה זאת מתוך בחירה-חופשית?!

או דוגמא מהכיוון השני: אדם שגדל בקרב עבריינים וינק את עולם הפשע יחד עם חלב-אמו, האם כשהוא גדל עבריין הוא עשה זאת מתוך בחירה-חופשית?! האם הוא היה יכול בכלל לבחור אחרת?!

הרי כל החלטותינו הן, לכאורה, תולדה של התנאים הסביבתיים, הידע שיש לנו, החינוך שקיבלנו, האופי שלנו וכדומה. איך אפשר, בתוך מערכת כה גדולה של דברים קבועים-מראש, לבחור ולהחליט באופן חופשי באמת?

גם בניגוד להגיון

נושא זה נידון בהרחבה בתורת החסידות, ונסתפק בנקודת הדברים: אילו הבחירה היתה נובעת מהשכל או מהרגש או מאופיו של האדם, אכן לא היתה קיימת אפשרות לבחירה- חופשית אמיתית. אבל הבחירה באה מעצם הנשמה שניצב מעל השכל, מעל הרגש, מעל התכונות הטבעיות, מעל הכל. עצם הנשמה אינו מוגבל לשום צד, לגביו כל הדרכים והברירות שקולות ממש, ויש לו הכוח לבחור ולהחליט באופן חופשי לחלוטין!

זאת-אומרת: גם זה שרגיל להניח-תפילין מדי יום ביומו יכול, לאמיתו של דבר, להחליט בבת-אחת לחדול לעשות זאת. יש לו את הכוח ללכת נגד ההרגל, נגד הרגש, נגד ההגיון, נגד האמונה. ואם אין הוא עושה כן וממשיך להניח תפילין, הרי זו בחירה- חופשית.

וכך גם זה שגדל בעולם של פשע: אם רק ירצה, יוכל לצאת בבת-אחת מכל העולם העברייני שבו גדל ולהפוך לאדם הגון וישר. נכון, זה לא יהיה קל, אבל יש לו את הכוחות לכך. ואם אין הוא עושה כן, הרי זה רק משום שאינו רוצה ולא בגלל שאיננו יכול.