מושגים נוספים בנושא
	מרבים בשמחה
	נח מול אברהם
	הצומות שיהפכו למועדים
	זכור את אשר עשה לך עמלק
	המבול
	השבת
	גלות וגאולה
	מהות התורה
	האש שבוערת לעולם
	בריאת האדם
	מהי אמונה?
	תכלית הבריאה
	הבנה וביטול
	חסידות עכשיו!
	לא מבינים

אחת השאלות הפילוסופיות המפורסמות ביותר היא הסתירה (לכאורה) בין הידיעה לבין הבחירה. אחד העקרונות היסודיים ביותר של היהדות הוא האמונה ביכולתו של האדם לבחור בחופשיות מוחלטת את מעשיו, מבלי שיהיה מושפע ומאולץ מלמעלה. במקביל מאמינים אנו שהקב"ה יודע מראש את כל הצפוי. יש לנו אם כן התנגשות בין שני העקרונות הללו: אם הקב"ה יודע מראש מה אעשה, איך יתכן שיש לי בחירה-חופשית; הרי לא אוכל לעשות את ההיפך ממה שהקב"ה יודע שאעשה?! (כבר המשנה (אבות, ג,טו) מתייחסת לשאלה זו באמרה: "הכול צפוי והרשות נתונה").

מוקד הקושי בעניין זה הוא האופן שבו אנו תופסים את ידיעת הקב"ה. כשאומרים לנו שהקב"ה יודע מראש את כל מה שיהיה, אנו תופסים זאת בצורה האנושית המוכרת לנו, וזה יוצר את עיקר הקושי.

מגידי-עתידות

כשבא אליך אדם וטוען שהוא יודע כיצד תפעל במצב נתון כלשהו, אתה מנסה לחשוב כיצד הוא אכן יודע זאת (בהנחה שהאיש אמנם מנבא באמת את העתיד). אפשרות אחת היא, שהאיש הוא פסיכולוג טוב, המכיר לעומק את דרך קבלת ההחלטות בנפשך. אם אכן מסוגל האיש לנבא בדייקנות את החלטותיך ודרכי-בחירתך - הרי זו הוכחה כי אינך חופשי בבחירתך וכי למעשה אתה נשלט על-ידי הכוחות הפועלים בך. כאן יש אמנם סתירה ברורה בין הידיעה לבין הבחירה (ולכן אנו מאמינים, שהפסיכולוג אינו יכול לנבא בוודאות כיצד תפעל).

אפשרות שניה היא, שהאיש הוא מגיד-עתידות, אסטרולוג וכדומה. גם כאן אתה שואל את עצמך: איך הוא יודע את העתיד? המסקנה שאתה מגיע אליה היא, שאם יש דרך לדעת את העתיד, הרי זו הוכחה שהעתיד כבר רשום ומוכתב עכשיו באיזשהו מקום. אם כן, הרי לא תיתכן בחירה-חופשית.

אך נתאר לעצמנו מגיד-עתידות מסוג שונה. ידיעתו את העתיד אינה נובעת מכך שהעתיד רשום כבר עכשיו באיזשהו מקום, אלא משום שלאיש יש כוח מופלא לראות באמת את העתיד, את מה שיהיה. הוא פשוט רואה, כאילו באמצעות משקפת-זמן מסתורית, מה שאעשה וכיצד אבחר בעתיד. כאן אין סתירה ליכולת הבחירה שלי. אני אמנם בוחר בבחירתי החופשית, אבל האיש רואה היום את מה שאני בחרתי בעתיד. כשם שהידיעה של מה שהיה אתמול אינה מהווה סתירה לבחירה, כך ידיעה כזאת של העתיד אינה מתנגשת עם הבחירה, כי לא הידיעה גזרה את הבחירה, אלא בדיוק להיפך: בגלל שאני בחרתי בדרך מסויימת, לכן יודע זאת מגיד-העתידות הזה.

אתה קובע

ידיעה כזאת יכולה לתת לנו מושג על האופן שבו הקב"ה יודע את העתיד. הבחירה היא הסיבה לידיעה של הקב"ה ולא להיפך. בגלל שאנו בוחרים לעשות כך וכך, לכן יודע זאת הקב"ה. לגביו אין הבדל בין עבר, הווה ועתיד. כשם שהוא יודע את כל מה שהיה בעבר, כך הוא יודע את כל מה שיהיה בעתיד, אבל לא משום שהוא גוזר ומכתיב זאת, אלא משום שהוא פשוט רואה את העתיד כאילו היה עבר. ולכן בבואך לבחור את מעשיך, אתה חופשי לחלוטין, אלא שהקב"ה - בדרך בלתי נודעת לנו - מסוגל לדעת היום כיצד אכן תבחר מחר. הוא יודע את בחירתך בגלל שכך בחרת, ואם היית בוחר אחרת - היתה גם ידיעתו של הקב"ה אחרת.

אם למרות כל הדברים הללו יש מישהו שמתקשה לתווך בין שני העקרונות הללו, כדאי לציין עבורו אימרה של אחד מגדולי החסידות: יהודי צריך להאמין שהקב"ה יודע הכול מראש, ויהודי גם חייב להאמין שיש לו בחירה-חופשית. אך אם האמונה בידיעתו המוקדמת של הקב"ה מפריעה לו להיות משוכנע באמת ביכולת הבחירה החופשית שלו - מוטב שיניח את ידיעת-הקב"ה ויבחר להתחזק במלוא הכוח באמונה בבחירה-החופשית. כי רפיון בזה עלול לדרדר לבאר-שחת...