חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 י"ג בחשון התשפ"ז, 24/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2077
ערב ש"ק פרשת לך לך, י"ב במרחשון ה'תשפ"ז (23/10/2026)

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2077
אי-אפשר להיות מחוץ למשחק
יש חדש
סיפורי הניסיונות – מסר לדורות
הציווי: 'לך-לך'
הון תמורת כוונה
שלב חדש במסע
צא למלא את השליחות
כל החיים בעבור ברית מילה
רציתי לשאול
מילה אחרי השקיעה
נולד להיות מוהל

מס' 2077, ערב שבת-קודש לך לך, י"ב במרחשון ה'תשפ"ז (23.10.2026)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

אי-אפשר להיות מחוץ למשחק

מצווה להצביע, וצריך להבטיח ששום קול לא יֵלך לאיבוד. זו ההשתדלות המינימלית שכל בעל זכות הצבעה חייב לעשות

רבים בציבור חשים מיאוס מהפוליטיקה. מהדמגוגיה, מהפופוליזם, מההבטחות הריקות, מהקמפיינים שנועדו להונות ולהסתיר את העמדות והכוונות האמיתיות. רבים גם מאוכזבים מתפקודם של נבחרי הציבור שבהם נתנו אמון בפעם הקודמת. ויש מי שסתם אדישים לכל העניין ומבקשים לחיות את חייהם בשקט.

אולי אפשר להזדהות עם הכעס והתסכול שהמערכת הפוליטית מעוררת בנו, אבל ביום הבחירות צריך לחשוב בהיגיון ולא לפעול לפי תחושות הבטן. ההצבעה היא הכלי הניתן בידינו להשפיע על מערכת קבלת ההחלטות לאורך ארבע השנים הבאות. מי שאינו משתמש בכלי הזה – פשוט מפקיר את הזירה לידי המבקשים להוליך את המדינה לכיוונים ההפוכים לגמרי.

אלה החיים שלנו

הרבי מליובאוויטש הקפיד מאוד על אי-הזדהות פוליטית. הוא קיים קשרים עם כל הקשת הפוליטית בישראל, וקיבל באהבה ובמאור פנים אישים מכל הזרמים והמפלגות. ועם זה הבהיר פעמים רבות כי חובה "להצביע עבור החרדים לדבר ה'", והזהיר שיש לפעול "שלא יֵלך לאיבוד אפילו קול אחד".

כמה וכמה פעמים הבהיר הרבי שהימנעות מהצבעה מחזקת את כוחם של הגורמים הפועלים נגד ערכי היהדות. הוא אף התבטא בחריפות, שאם בעקבות אי-ההצבעה יתבצעו מהלכים המערערים את אופייה היהודי של המדינה או המסכנים את ביטחון תושביה, הרי הקולר תלוי בצווארם של מי שלא הצביעו, ובכך איפשרו את המהלכים האלה.

כי בסופו של דבר, מעבר לפוליטיקה אלה החיים שלנו. ההצבעה שלך קובעת אין-ספור דברים שיוכרעו בשנים הבאות. החלטות רבות יהיו תלויות בתוצאות הבחירות האלה. ואם אינך עושה כל שבידך כדי להשפיע בכיוון הרצוי – הרי במו ידיך אתה גורם שיקרה ההפך הגמור חלילה.

אחד נכנס, אחד יוצא

חשוב לזכור דבר פשוט: מי שאינו מצביע אינו באמת 'מחוץ למשחק'. גם אי-הצבעה – הצבעה היא. באי-הצבעתו הוא משמח מאוד מישהו – בדיוק את מי שנמצא בקצה המנוגד לו. הוא מחליש את כוחם של הקרובים לעמדותיו, ומגביר את כוחן של הרשימות הממוקמות בקצה השני.

כללי המשחק ברורים – לכנסת ייכנסו מאה ועשרים חברים. לא יהיה מצב של 'פתק לבן' וכיסא ריק. אם לא הכנסתם חברי כנסת המייצגים את העמדות הקרובות יותר להשקפותיכם, ייכנסו לכנסת במקומם מי שמחזיקים בעמדות המנוגדות. חד וחלק. הדרך היחידה העומדת לפניכם לדחוק אותם החוצה, היא להכניס מישהו אחר תחתיהם. זאת תוכלו לעשות אך ורק על-ידי הצבעה.

לגיטימי להתלבט בין הרשימות. אתם מאוכזבים מרשימה אחת, בחרו רשימה אחרת, הקרובה לעמדותיכם. ובסופו של דבר, בבחירות איננו בוחרים את החברים שלנו ואת המצע המדויק של אמונותינו. אבל אם לא נבחר באחת הרשימות הקרובות לדעותינו, נעניק במו ידינו כוח עודף למי שעמדותיהם מנוגדות לחלוטין לשלנו.

חובה להצביע, מצווה להצביע, וצריך להבטיח ששום קול לא יֵלך לאיבוד. זו ההשתדלות המינימלית שכל אחד ואחת שיש להם זכות הצבעה – חייבים לעשות. וה' ישלח ברכה במעשה ידינו.


הקול שלך קובע. העתיד של כולנו נתון בידך

  יש חדש

יום הולדת הרש"ב

בשבת קודש הבאה, כ' במרחשוון, יחול יום הולדתו של הרבי הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש (נולד בשנת תרכ"א, לפני 166 שנים), נשיאה החמישי של חסידות חב"ד ומייסד ישיבת תומכי תמימים. הרבי מליובאוויטש קרא להיכנס ביום הזה לבניין ישיבת תומכי תמימים, ולהתחבר מחדש להוויית הישיבה, שמעניקה את החינוך החסידי המיוחד, לפי היסודות שהניח מייסדה.

כינוס השלוחים העולמי

בעוד פחות משבועיים ייפתח בחצר הרבי מליובאוויטש בניו-יורק הכינוס העולמי של שלוחי חב"ד. צפויים להשתתף בו יותר מארבעת-אלפים שלוחים, הפועלים ביותר ממאה מדינות ברחבי העולם, ובהם כאלף שלוחים הפועלים ברחבי הארץ. ביום שישי בבוקר יעלו כל השלוחים אל ציונו של הרבי, ויזכירו את שמות בני קהילותיהם לברכה ולהצלחה.

חגיגות החומש בארץ

בתי חב"ד ברחבי הארץ מקיימים בימים אלה 'חגיגות חומש' לתלמידי כיתות ב בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, שמתחילים ללמוד את חומש בראשית. החגיגות בערים נערכות במתכונת 'חגיגות החומש' המסורתיות בכפר חב"ד. הפעילות מתקיימת בבית חב"ד, בבית הכנסת השכונתי או בבתי הספר, ובסך הכול משתתפים בה רבבות תלמידים ומוריהם.

  שלחן שבת

סיפורי הניסיונות – מסר לדורות

אברהם אבינו, היהודי הראשון, נדרש להתמודד עם ניסיונות שהעמידו במבחן את אמונתו בה׳. תיאורי הניסיונות האלה, הכתובים בתורה, נועדו לתת כוח לבניו אחריו, שגם הם נדרשים לעמוד בניסיונות, הבאים לפעמים בדמות משברים הפוקדים את האדם.

אחד הניסיונות היה "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ". הקב"ה ציווה את אברהם אבינו לעזוב את 'אַרְצְךָ', 'מוֹלַדְתְּךָ' ואת 'בֵּית אָבִיךָ'. קשה מאוד לנתק אדם מכל אחד מהמרכיבים האלה, ועל אחת כמה וכמה משלושתם יחד.

רעב בארץ המובטחת

'ארצך' – אלה התכונות המוּלדוֹת שאיתן האדם נולד. 'מולדתך' – ההרגלים והמנהגים המקובלים בארץ מולדתו. ו'בית אביך' – החינוך והשפעות הבית שבו האדם נולד וגדל. וברובד אחר: 'ארצך' – הרצונות הטבעיים ('ארץ' מלשון 'רצון'); 'מולדתך' – המידות, הנולדות מהשכל; ו'בית אביך' – השכל וההבנה. את כל זה נדרש אברהם לעזוב וללכת אל הלא-נודע.

ואולם מייד עם בואו לארץ כנען פרץ רעב חמור, שאילץ אותו לעזוב את הארץ ולרדת למצרים. בנסיבות האלה היה אפשר לצפות שאברהם אבינו יתהה על הציווי שקיבל, במיוחד לנוכח העובדה שהרעב היכה בארץ כנען בלבד (פרקי דרבי אליעזר, פרק כו) – דבר שהעיד כי הרעב כוּון אל אברהם במיוחד.

הזכות לעמוד במבחן

אך אברהם אבינו לא התלונן ולא התמרמר, אלא מילא את שליחותו מתוך שמחה ועונג. הוא ירד למצרים, ובסופו של דבר התברר שהכול היה מבחן של האמונה והביטחון שלו בקב"ה. זמן קצר לאחר מכן זכה לעשירות וחזר לארץ כנען כשהוא "כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב".

לא פעם אדם מתמודד עם ניסיונות מאתגרים. למשל, אדם נקלע למשבר כלכלי חמור. ייתכן שההפסד הכספי מונע ממנו לא רק פרנסה ברווח אלא גם משבש את תכניותיו לתרום לצדקה. עם זה, במקום להיות שרוי בעצבות ובדכדוך, עליו להחשיב את עצמו לבעל זכות גדולה, משום שנמצא ראוי לעמוד בניסיון. בסופו של דבר, העמידה בניסיון תזַכה אותו בשכר גבוה בגשמיות וברוחניות.

אפילו הסביבה משתנה

הקריאה ׳לך-לך׳ מופנית אל כל יהודי. אמנם מובן גודל הניסיון בעבור אדם גשמי, החי בסביבה הכפופה מטבעה לחוקי הטבע ולמנהגי העולם, אדם בעל תכונות נפש מסוימות והנתון להשפעה חברתית. ואולם בכוחו לצאת ולהתעלות מעל המגבלות, על־ידי עבודת ה' בלימוד התורה וקיום מצוותיה.

העמידה בניסיון מרוממת את האדם עצמו ואת סביבתו, כפי שרואים שאברהם אבינו השפיע על לוט – אף שהיה רשע ונפרד מאברהם – עד שמסר את נפשו כדי להכניס אורחים אפילו בסדום.

(מורה לדור נבוך, כרך א, עמ' 129; תורת מנחם תש"ן, כרך א, עמ' 327)

  מן המעיין

הציווי: 'לך-לך'

לטובתך

"ויאמר ה' אל אברם לך-לך מארצך וממולדתך" (בראשית יב,א). רש"י מפרש: "לך-לך – להנאתך ולטובתך". כי על-פי רוב לא כל הנאותיו ותענוגותיו של אדם הם לטובתו.

(רבי חנוך מאלכסנדר)

לשורשך

"לך-לך" – לעצמותך ושורשך. יש לקשר ולחבר את הנשמה שבתוך הגוף עם שורשה שלמעלה. שורש הנשמה רואה גילוי אלוקות בבחינת ראייה ממש, וכאשר מקשרים את הנשמה שבגוף עם שורשה שלמעלה, משיגים בחינת ראייה באלוקות.

(אור התורה)

מקום התיקון

"לך לך" – לעצמך. שכל העולה לארץ ישראל, אל עצמו ואל שורשו הוא עולה. אין הנשמה הישראלית יכולה למצוא את תיקונה, את עצמה, את שורש יניקתה, אלא בארץ "אשר עיני ה' אלוקיך בה מרֵשית השנה ועד אחרית שנה".

(עוללות אפרים)

היֵה אתה

"לך-לך" – לעצמיותך. אין האדם נדרש לעשות למעלה מכוחותיו, אבל נדרש הוא להשיג מה שבאפשרותו להשיג. כמאמר רבי זושא מאניפולי: "אין דורשים מזושא להיות הבעש"ט, אבל דורשים ממנו להיות זושא".

(הרב אברהם חן)

מוניטין בעולם

"שאודיע טבעך בעולם" (רש"י). על-פי רוב אין מחשיבים את האדם במקום מולדתו, מרוב הרגל בו, וביותר קרוביו שרגילים בו, ועוד יותר – בית אבותיו. והקב"ה רצה להגדיל את אברהם, שייצאו לו מוניטין בעולם, לכן אמר לו: "לך-לך מארצך וממולדתך".

(יבין שמועה)

כבוד שמיים

"ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך" (בראשית יב,ב). לשם מה היה צריך אברהם הבטחה שיתגדל שמו בעולם? אלא פרסום שמו של אברהם אבינו הוא דבר אחד עם פרסום שמו של הקב"ה, שכן בכל מקום שאליו בא אברהם אבינו עשה שיתפרסם ויתקדש שם שמיים.

(הרבי מליובאוויטש)

עתיד הבנים

"כאן אי אתה זוכה לבנים" (רש"י). בגלות הבנים אינם לזכותך. ההתבוללות והטמיעה עושות בהם שמות. גוי גדול יקום רק בארץ ישראל.

(עיטורי תורה)

לא בעבור השכר

מה שהבטיחו הקב"ה הבטחות רבות כל-כך, נראה כי היה להגדיל הניסיון, לראות אם יהיה הליכתו בעבור השכר. ובאמת כתוב: "וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה'" – שלא הלך אלא כדי למלא את רצון הבורא יתברך.

(שפת אמת)

  אמרת השבוע

הון תמורת כוונה

סיפר הרבי מקלויזנבורג, בעל 'שפע חיים':

בשעה שנסע רבי יחזקאל-שרגא משינאווה לארץ הקודש, עצר בדרכו בעיר איסטנבול. אחד מבני המקום הכיר בו כי אדם גדול הוא, ונתן לו שיק בנקאי בסכום עצום, שכאשר יגיע לארץ ישראל יהיה לו כסף בעבור כל צרכיו.

לקח הרבי את השיק והודה לאיש, ולאחר מכן עלה לספינה והמשיך בדרכו. בהיותו בספינה רצה לעמוד להתפלל, אך הרגיש שאינו מצליח לכוון כראוי, והתחיל לפשפש במעשיו, מה גורם לעיכוב הכוונה בתפילה. עד שעלה בדעתו שכנראה זה בגלל הסכום הגדול שקיבל מאותו יהודי, והכסף הזה פגם במידת ביטחונו בקב"ה, והוא המעכב את כוונתו בתפילה. מייד קרע את השטר לגזרים וזרקו לים, ואז עמד להתפלל לפני ה' בכוונה גדולה.

על-פי זה פירש הרבי מקלויזנבורג את הפסוק "הֲרִמֹתִי יָדִי... אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ". התרגום מפרש: "הרימותי ידי – בצלוי" (בתפילה). היינו שאברהם אמר: אם איהנה ממך מחוט ועד שרוך נעל, לא אוכל להתפלל בכוונה.

  גאולהפדיה

שלב חדש במסע

הַהַתְחָלָה. המסע לעבר הגאולה נכנס לשלב חדש בימיו של אברהם אבינו. עד אברהם היו 'שני אלפים תוהו', ומאברהם החלו 'שני אלפים תורה' (ראו סנהדרין צז,א). לאברהם אבינו גם ניתנה הבשורה על הגלות והגאולה, בברית בין הבתרים.

מידתו של אברהם אבינו הייתה מידת החסד והאהבה, כפי שהוא מכוּנה (ישעיה מא,ח) "אַבְרָהָם אֹהֲבִי". החסד מסמל את הנתינה, את השפע האלוקי. בכך התבטאה עבודתו הרוחנית של אברהם – הוא האיר את העולם באור האלוקי. וכך נאמר במדרש: "עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, משבא אברהם התחיל להאיר".

הדבר בא לידי ביטוי בכל מעשיו ופעולותיו: מסעותיו, כריתת הברית עם הקב"ה, פרשת אבימלך וכו'. נוסף על כך נאמר הדבר כמעט במפורש במקרא. על הפסוק: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", הגמרא אומרת (סוטה י,ב): "אל תקרי ויקרא אלא ויקריא. מלמד שהקריא אברהם לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב". כלומר, עבודתו של אברהם אבינו התבטאה בפרסום שם ה' וגילויו בעולם.

אף-על-פי שהיה איש חסד בתכלית, ידע לשלב בשעת הצורך גם את המידה המנוגדת – מידת ה'גבורה'. כשנצטווה, הוליך את בנו לעקידה וכבש רחמיו למלא את רצון ה'. כל זאת מפני שמידת חסדו הייתה של עולם ה'תיקון', שיש בה התכללות והתמזגות של המידות האחרות. לכן אצלו דווקא "התחיל להאיר", ובו התחילה הדרך המוליכה אל הגאולה האמיתית והשלמה.

  אהבת ישראל

צא למלא את השליחות

הוראת הקב"ה לאברהם אבינו 'לך-לך' היא מסר והוראה לכל יהודי: אם אתה רוצה שיתקיים בך "ואברכך ואגדלה שמך" – אינך יכול להישאר בביתך ובארבע אמותיך, אלא אתה נדרש למלא את שליחותו של הקב"ה. ואם בעבור זה תצטרך לעזוב את 'ארצך' ו'מולדתך' ו'בית אביך', וללכת למקום שבו לא יושיבו אותך ב'מזרח' ולא יעלו אותך לתורה בעלייה החשובה ביותר – עליך לעשות את רצון ה'.

בעבור יהודי שני צריך לוותר אפילו על 'ארצך' ו'מולדתך' ו'בית אביך' של קדושה – על הרצונות של הקדושה, על ההרגלים של הנפש האלוקית וכו' – וללכת לדבר עם יהודי שני על דברים פשוטים, כמו הנחת תפילין.

ומכיוון שאותו יהודי אינו יודע דבר על ענייני יהדות, הרי כדי לדבר איתו על תפילין צריך להתחיל לשוחח עימו בעניינים שבעבור אותו יהודי נעלה הם בגדר 'דברים בטלים', עד שיתקרבו הלבבות ויוכל לשדל אותו לקיים את מצוות תפילין.

ואז מתקיים הפסוק "אחד היה אברהם וירש את הארץ", והיינו שאף-על-פי שבתחילה "אחד היה אברהם", שנקרא 'אברם העברי', על שם ש"כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד", הרי לאחר מכן "וירש את הארץ", היינו שהפירות והפעולות שלו מתפשטים עד שכובשים את כל הארץ שנמצא בה (תורת מנחם, כרך יב, עמ' 100).

  מעשה שהיה

כל החיים בעבור ברית מילה

קשה היה לו להאמין שאישה זו, שהייתה מנוכרת כל-כך ליהדותה ומקובלת כל-כך על השלטונות, תסכן את מעמדה וחייה בעבור ברית מילה לבנה

בקיץ תש"א (1941), עם פלישת צבאות גרמניה לרוסיה, החלה בריחה המונית של אזרחים, ובהם יהודים רבים, מהערים הסמוכות לגבול אל פנים המדינה. ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב שמעיה מרינובסקי, ששימש הרב בפועל של העיר קרמנצ'וג שבאוקראינה.

לאחר חודשים של נדודים מפרכים ועתירי סכנות, בצל הפצצות מן האוויר ובתנאי מחיה קשים, הגיעה משפחת מרינובסקי לסמרקנד שבבוכרה. שם נתהווה ריכוז גדול של פליטים יהודים, ובהם רבים מחסידי חב"ד.

עד מהרה הוכר מעמדו של הרב מרינובסקי כרבם של החסידים בסמרקנד. מקצתם הכירוהו אישית, והאחרים שמעו עליו ועל אישיותו. חיים, בנו, למד תורה מפי אביו ושימש יד ימינו. על אף היותו בחור צעיר, כבר סייע לאביו בכל ענייני הרבנות.

באותם ימים כל דבר שבקדושה תבע מסירת נפש ממש. בעיקר נדרשה מסירת הנפש לקיום מצוות מילה. להורים זו הייתה סכנה גדולה ומוחשית, וגם קשה היה לשמור את הדבר בסוד. פעוט, ההולך לגן ילדים, נחשף לעיני המטפלת שלו, והיא עלולה להלשין על הוריו ולהפלילם. במקרה כזה עתידם הכלכלי והחברתי של ההורים נתון בסכנה, ומכאן הדרך קצרה ביותר למאסר או גירוש לסיביר.

מידה רבה יותר של סיכון קיבל עליו המוהל. כשהשלטונות היו מגלים שמשפחה מסוימת מלה את בנה, היו מאלצים אותה לגלות מי המוהל. ואז, במקרה הטוב, הוזמן המוהל לחקירה, הוזהר שהוא צפוי לעונשים חמורים ואולץ לחתום על התחייבות שלא יוסיף עוד למול. במקרה הגרוע יותר היה נשלח מייד לסיביר. מפחד הסכנות חדלו מוהלים רבים מלעסוק במקצועם, ונוצרה בעיה ממשית של מחסור במוהלים.

זקני החסידים פנו אל חיים הצעיר, בנו של הרב, והפצירו בו ללמוד את אומנות המילה. חיים קיבל עליו את הסיכון הכבד, למד את המקצוע ומל תינוקות רבים.


הבקשה המפתיעה. "לא להתנתק מהיהדות". המוהל הרב חיים מרינובסקי

בדרך כלל לא היו הנימולים בני שמונה ימים, אלא כבני חודש או חודשיים – הזמן הדרוש להורים לגייס את העוז הדרוש למילת הבן או כשהתנאים הסביבתיים בשלו לכך.

בכל פעם שהתייצב אדם בפתח הבית ושאל אם כאן גר הרב וביקש שיבואו למול את בנו – היה ליבו של חיים מחסיר פעימה. כשהלך בעקבות האיש האלמוני, לעולם לא ידע אם הוא אכן הולך למול תינוק יהודי או שמא הוא צועד היישר אל תוך מלכודת שטמנה לו המשטרה החשאית.

לא הרחק ממקום מגוריו התגוררה אישה יהודייה שהתחתנה בגיל מבוגר. בצעירותה התמכרה לעבודתה ולא היה לה 'פנאי' להקים משפחה. אישה זו נחשבה עובדת זריזה וחרוצה, ולא פעם זכתה ב'אות לנין' האזרחי ובעיטורים נוספים.

האישה הייתה רחוקה לגמרי מקיום תורה ומצוות. יתרה מזאת, היא אף השתדלה להפגין ניכור מוחלט לכל מה שריח של יהדות נודף ממנו. גם לבעלה לא היה שום קשר עם יהודים שומרי מצוות.

יום אחד התייצבה האישה בבית הרב מרינובסקי. חיים פתח את הדלת, זיהה את האישה וחושיו נדרכו. מה מביא אותה לכאן, שאל את עצמו, וכבר החל להכין תגובות אפשריות לכל מיני שאלות. האישה סקרה בקפדנות את סביבותיה ורמזה כי רצונה להיכנס פנימה.

"אתה המוהל?", שאלה.

ליבו של חיים, שנוכח כי חששותיו מתאמתים, הלם בחוזקה. "מה רצונך?", השיב בשאלה.

היא הביטה בו ואז, בפעם הראשונה, נדמה היה לחיים כי הוא מזהה חשש בעיניה. "בן נולד לנו ואני רוצה מאוד שתבוא למול אותו", אמרה, והתרגשות נשמעה בקולה.

חיים היה זהיר מכדי להאמין לדבריה בלי בדיקה נוספת. קשה היה לו להאמין שאישה זו, שהייתה מנוכרת כל-כך ליהדותה ומקובלת כל-כך על השלטונות, תסכן את מעמדה וחייה בעבור ברית מילה לבנה.

"אני יודעת מה אתה חושב עליי", אמרה, קוראת את מחשבותיו. "אני יודעת שאם יתגלה הדבר, ייטלו ממני את העיטורים ואת אותות ההצטיינות שהשגתי בעמל רב ושיקרים לי מאוד". היא השפילה את עיניה ונשכה את שפתיה. "מצד שני", אמרה כעבור רגע, "הדבר היחיד שנשאר לי מכל יהדותי הוא האפשרות למול את בני. אם גם את זה לא אעשה – אנתק את עצמי לגמרי ממורשת אבותיי, ולהינתק לגמרי מהיהדות אינני מוכנה, אפילו אם אפסיד את כל הדברים שבעבורם השקעתי את חיי".

חיים היה המום לגמרי. כעת לא נותר בליבו ספק בכנותה של האישה. הוא תיאם עימה את המקום והזמן שבו ימול את בנה. כשנפרדה ממנו הציפו דמעות את עיניה. דמעות של אושר והכרת תודה.

ר' חיים זכה לעלות לארץ ישראל ולגדל כאן משפחה חסידית לתפארת. הוא שימש מוהל נודע ומבוקש עד יומו האחרון. בט"ו במרחשוון תשנ"ט, דקות אחדות אחרי שסיים להכניס ילד יהודי נוסף בבריתו של אברהם אבינו, עלתה נשמתו הטהורה השמיימה.

  רציתי לשאול

עם הרב יוסף-יצחק נוימן
שליח חב"ד לקהילה הדיפלומטית בניו-יורק

האם יש סגולה רוחנית מיוחדת לתפילה ב'770', בית הכנסת ובית המדרש של הרבי מליובאוויטש?

בהזדמנויות רבות ציין הרבי מליובאוויטש את מעלתו המיוחדת של בית הכנסת שבו התפלל ולמד חותנו, הרבי הריי"צ, בעשר השנים האחרונות לחייו. זהו בניין '770' הידוע (Eastern Parkway 770), שבו הרבי הריי"צ קבע את משכנו עם בואו לארה"ב, וממנו המשיך ממלא מקומו, הרבי, את מפעליו הגדולים והרחיב אותם לכל קצווי תבל.

ברור אפוא שהמקום איננו אתר ביקורים בלבד, אלא קודם כול מקום קדוש, שבו כדאי להתפלל ולבקש. יהודים מכל הגוונים באים להתפלל בבית הכנסת הגדול שבו הרבי התפלל ובו ערך את ההתוועדויות שבהן הרעיף את שפע תורתו. כמו-כן מתאמצים להיכנס לחדרו של הרבי, שבו למד, קיבל יהודים ל'יחידות', וכתב את רבבות מכתביו לפונים אליו.

לצד התפילות וההתחברות לקדושת המקום יש גם נקודות ציון שמהן אפשר ללמוד הרבה על הרבי ופועלו. למשל, חדר השידורים, שממנו הועברו ההתוועדויות של הרבי בטלפון לכל קצווי תבל. או אולם התצוגות של הספרייה הענקית, שבה  יותר מרבע מיליון כותרים, עם מיצגים, חפצי קודש וכתבי יד בני מאות שנים.

ב770 מתקיימים סיורים מודרכים לנרשמים מראש, ובהם לצד כל מה שצוין, גם היכרות עם שכונת קראון הייטס. משך הסיור: בין שעה וחצי לשעתיים. תיאום סיורים ב'חב"ד ישראל' (chabadisrael.co.il/visittherebbe).

ציונו של הרבי ניצב בקווינס, מרחק נסיעה של כרבע שעה מנמל התעופה 'קנדי'. האתר פתוח 24 שעות ביממה, ואפשר לבוא בכל עת, בלי צורך בתיאום מראש. בעמדת המודיעין ניתנת הדרכה לכל המעוניין.

  פינת ההלכה ומנהג

הרב מנחם והבה

מילה אחרי השקיעה

שאלה: נקבעה ברית מילה לשעות אחר־הצוהריים, אך המוהל נתקע בפקק והגיע רק אחרי השקיעה. מה עושים?

תשובה: מצוות ברית מילה צריכה להתקיים ביום, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". לכן לכתחילה יש להקדים את עריכת הברית, ואין להמתין עד סמוך לסיום היום. בשולחן ערוך נפסק: ״כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצווה ומלין מייד בבוקר״. כלומר, אף שמעיקר הדין אפשר למול במשך כל היום, נכון לערוך את הברית כבר בבוקר (אחרי תפילת שחרית).

אמנם רבים נוהגים כיום לערוך את הברית בשעות אחר־הצוהריים, כדי לאפשר לאורחים להשתתף בה, שהרי ״ברוב עם הדרת מלך״; ואולם גם אז יש לקבוע את הברית בשעה סבירה, להשאיר מרווח ביטחון לפקקים ולעיכובים, ולברר עם המוהל אם עליו לערוך ברית נוספת קודם לכן ומה המרחק בין המקומות.

אם בכל-זאת אירע שהמוהל התאחר, יש לבדוק אם אפשר להזעיק מוהל אחר, שיספיק לערוך את הברית קודם השקיעה. אם אין אפשרות כזאת והמוהל הגיע אחרי השקיעה, מאחר שאחרי השקיעה מתחיל זמן 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה, הדין במצב זה מורכב.

אם זו ברית שנערכת שלא בזמנה, לדעת רבים מהפוסקים יש לדחותה למוחרת. ואולם בברית בזמנה, נחלקו הפוסקים אם גם אז מוטב לדחותה למחרת, ויש שהתירו במקרה חריג כזה לסמוך על שיטות מקילות ולערוך את הברית אחרי השקיעה, בצירוף שיקולים נוספים, ובהם כבוד הבריות. בשאלה מעשית יש להיוועץ ברב מורה הוראה. וכאמור, יש להימנע ככל הניתן מלהגיע למצבים כאלה.

מקורות: ויקרא יב,ג. מגילה כ,א. טושו"ע יו"ד סי' רסב ס"א. וראה שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' לה. שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' צ אות ד. שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' ריד. שו״ת יביע אומר ח"ו יו"ד סי' כג. ח״ז יו״ד סי׳ כד אות ו. ח"י חיו"ד סי' טו.

  חיים יהודיים

נולד להיות מוהל

בילדותו התלווה לאביו, שמאחוריו חמישים אלף בריתות, והוא ממשיך את המורשת. סבא, אב ונכד, שנימולו זה אחר זה, וסיפור מופלא של השגחה פרטית בקליבלנד

תעודת זהות. הרב יעקב יוזעף, חסיד סאטמר, נולד וגדל בנתניה, בבית שבו ברית המילה הייתה חלק בלתי-נפרד מחיי היום-יום. אביו היה מוהל ותיק, שלדברי בנו ערך כחמישים אלף בריתות ושימש מוהל באזור השרון ובבית היולדות לניאדו. כיום הרב יוזעף, תושב בני-ברק, משמש מוהל, לצד עבודתו כמנכ"ל ארגון 'הצלה'. במלאכת המילה הוא עוסק מאז נישואיו, בשנת תשנ"א, אך למעשה צעד בעקבות אביו כבר בילדותו.


הרב יוזעף

ילדות. מגיל שנתיים-שלוש הייתי הולך עם אבא לבריתות. בשבתות היה אבי הולך מברית לברית, ואני לצידו. גם בימי חול, אחרי סיום הלימודים בתלמוד תורה, הייתי מצטרף אליו. לפעמים נערכו כמה בריתות בתוך זמן קצר, והיינו ממהרים ממקום למקום. הרב שמואל הלוי וואזנר הכיר היטב את אבי, וכשהייתי בא איתו לבריתות היה מכה בעדינות על ידי ואומר שרואים על הידיים שלי שנולדתי למקצוע.

צ'אפחה. לאורך שנים התנדבתי באגודת 'אפרת', בעריכת בריתות לתינוקות שנולדו בזכות פעילות הארגון. לעיתים שימש הראשל"צ הרב עובדיה יוסף סנדק בבריתות שערכתי. באחת מהן ביקש אבי היולדת לקרוא לנכדו נמרוד. הרב עובדיה נתן לו צ'אפחה ושאל אם הוא יודע מי היה נמרוד, ומייד הכריז: "וייקרא שמו בישראל אברהם".

שלושה דורות. בימי העלייה הגדולה מברית-המועצות נערכו בלניאדו כשלושים בריתות ביום לעולים החדשים. בין המראות שנחרתו בזיכרוני היה מעמד שבו נערכו זו אחר זו בריתות לסבא, לאב ולנכד. שלושה דורות התייצבו יחד לקיים את המצווה, אחרי שנים שבהן לא התאפשר להם לקיימה. אלה רגעים שקשה לשכוח.

חובש. לא פעם אני בא לברית כשאני חובש את כובע המוהל, אבל נדרש גם להפעיל את הכשרתי כחובש בכיר. הדבר משמעותי במיוחד בבריתות של תינוקות עם מורכבות רפואית, שבהן נדרשת הכשרה מתאימה.

שכנוע. פעם אחת באתי לעריכת ברית והסבא סיפר לי לפי תומו שהתינוק קיבל חמצן במשך יומיים. במצב כזה חייבים לדחות את הברית. בני המשפחה, שכבר הכינו סעודה מפוארת, לא רצו לשמוע על דחייה. לא התעמַתי איתם. התחלתי לדבר על הזכות הגדולה לקיים מצווה נדירה כל-כך, ובהדרגה הסברתי שהשמחה האמיתית היא דווקא בשמירה על בריאות התינוק ובהמתנה למועד המתאים. המשפחה קיבלה זאת, ובסופו של דבר נערכה הברית כעבור כמה ימים.

מקצוען. יש הסבורים שלטובת התינוק מוטב שהמוהל יהיה רופא. אני יכול לקבוע שמוהל, שמאחוריו אלפי או רבבות בריתות, הוא המומחה הנכון ביותר לעריכת ברית, הרבה יותר מרופא שאין זה עיקר עיסוקו. יש המעדיפים רופא בגלל שהוא רשאי לעשות הרדמה מקומית. ואני אומר שהדקירות של זריקות ההרדמה כואבות לתינוק הרבה יותר מהברית עצמה, אלא שעושים זאת בחדר צדדי, הרחק מעיני הקהל. מוהל מנוסה עושה ברית בצורה שהתינוק כמעט אינו חש כאב.


מוהל בן מוהל. הרב יוזעף בברית מילה

השגחה. סיפור מופלא במיוחד התרחש בשנה שעברה בקליבלנד. סבי קבור בעיר, אחרי שלפני כמאה שנה בא לשם, כדי לבדוק הצעת עבודה כשוחט. הוא התרשם שאין זה מקום מתאים לגדל בו ילדים יהודים, והחליט לעזוב. אלא שבליל שבת, לפני מועד חזרתו, נפגע ממכונית, נפטר ונקבר במקום. אשתקד, בהתקרב יום השנה לפטירתו, בי"ד בטבת, שהיתי עם אשתי במיאמי. החלטתי לומר קדיש ליד קברו, ותכננתי מסלול טיסות מורכב, כדי להספיק להתפלל במניין במיאמי, להגיע לקליבלנד לתפילת מנחה ולשוב. כשנכנסתי לבית הכנסת בקליבלנד, התברר שיש שם תינוק בן שמונה ימים, אלא שהמוהל המקומי יצא מהעיר. אחד הנוכחים זיהה אותי ומייד עשיתי את הברית. זה סיפור מופלא של השגחה פרטית.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)