המשחק החל. רבי בונם לא ידע אם הוא מנצח או מפסיד, ואולם כעבור זמן קצר הבחין שאיש מן המשתתפים אינו נוטל את הכסף מהקופה
רבי בונם עמד בפתח מועדון ההימורים. ההמולה הרבה ושולחנות המשחק היו זרים לו לחלוטין, אבל הוא ידע בדיוק מה הוא מחפש שם.
רבי שמחה-בּוּנֶם מפרשיסחה היה לימים ממשיך דרכו של 'היהודי הקדוש' מפרשיסחה, אבל בצעירותו עסק במסחר והיה מנהל חשבונות וממונה על מסחר היערות של אשת העסקים הנודעת ונדיבת הלב תמר'ל ברגסון. לצורך כך היה נוסע מזמן לזמן לעיר דאנציג.
פעם אחת, בימי שהייתו בדאנציג, פגש צעיר יהודי מוכשר, אשר פרק מעליו את עול התורה והמצוות. בליבו של רבי בונם התעורר רצון עז להחזירו לדרך התורה והמצוות. הוא ניסה להתקרב אליו ולשוחח עימו, אולם כל ניסיונותיו עלו בתוהו.
רבי בונם הבחין כי הצעיר צועד מדי יום, בשעה קבועה, למקום מסוים. הוא החליט לעקוב אחריו, כדי להבין לאן הוא הולך ומה מעשיו. הוא גילה שהצעיר נכנס למועדון משחקי מזל והימורים, שבו היו מתכנסים אנשים מדי יום לנסות את מזלם ולהמר על כספם.
רבי בונם נכנס אחריו למועדון. כשהצעיר התיישב ליד השולחן שבו שיחקו בקלפים, התקרב רבי בונם לשולחן, התיישב לידו, ואמר למשתתפים כי רצונו להצטרף למשחק. הוא הוציא מכיסו מעט כסף, כפי שראה שכל המשתתפים עושים, והניח אותו בקופה.
לרבי בונם לא היה שמץ של מושג כיצד משחקים בקלפים. מעולם לא החזיק קלף בידו ולא הבין או ידע דבר בעולם ההימורים. הוא רק ראה שכל אחד ואחד מהמשתתפים מניח סכום כסף בקופה המשותפת, ועשה אף הוא כמותם.
המשחק החל. רבי בונם לא ידע אם הוא מנצח או מפסיד, ואולם כעבור זמן קצר הבחין שאיש מן המשתתפים אינו נוטל את הכסף מהקופה. הוא הניח שככל הנראה הוא הזוכה, ולקח את כל הכסף. כך חזר הדבר ונשנה. רבי בונם ניצח שוב ושוב, והמזל שיחק לו עד שהצליח להרוויח סכום עצום.
הצעיר, שהיה מכור למשחקי ההימורים, ראה את הצלחתו המופלאה של רבי בונם, והיה משוכנע שלפניו מומחה גדול ובעל ניסיון רב במשחקי קלפים, ובוודאי יש לו שיטה סודית ומתוחכמת המבטיחה לו הצלחה.
מאותו רגע נדבק אליו הצעיר ולא הרפה ממנו. שוב ושוב הפציר בו שיגלה לו את השיטה הסודית שהביאה לו הצלחה כבירה כל-כך. הצעיר ליווה את רבי בונם ולא עזב אותו יומם ולילה, ובלבד שיחשוף לפניו את הסוד הכמוס.
בחוכמתו הרבה דחה אותו רבי בונם במשך כמה ימים ולא אמר לו דבר. הלה לא התייאש ולא חדל מלהפציר ומלבקש. לבסוף אמר לו רבי בונם כי הוא מוכן לגלות לו את הסוד, בתנאי שיצטרף אליו לנסיעה ליער הסמוך. "שם נוכל לשוחח בנחת, בלי הפרעות, ובלי חשש ממאזינים לא קרואים", הציע רבי בונם.
הצעיר קיבל את ההצעה בשמחה, והשניים יצאו יחד אל היער. כשהגיעו למקום מבודד עצרו. רבי בונם הרים את ידיו והחל לזעוק בקול גדול: "אוי ואבוי לנו שאיננו שׂמים את ליבנו לשוב בתשובה!".
הוא החל למרר בבכי, ובקול רועד קרא: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה!". הוא חזר וזעק את הדברים בקול רם וברעדה שוב ושוב.
ציונו של רבי בונם מפרשיסחה (צילום: נעה, ויקיפדיה)
הבחור נחרד. הוא לא הבין מה אירע פתאום לאותו אדם שהכיר כשחקן קלפים מופלא. ואולם המילים והזעקות של רבי בונם חדרו אט-אט מבעד לחומות ליבו ונכנסו עד עמקי נשמתו.
משהו בתוכו החל להתעורר. בפעם הראשונה זה זמן רב החל להרהר על חייו ועל הדרך שבה הוא הולך. על הזמן שהוא מבזבז ועל נשמתו שמתרחקת והולכת ממקורה.
רק אז גילה לו רבי בונם את האמת, שמעולם לא שיחק בקלפים, וכי כל הצלחתו העל-טבעית לא הייתה אלא סיוע מן השמיים כדי למשוך את ליבו של הצעיר ולקרבו אליו, ועל-ידי כך להציל את נשמתו מרדת שחת.
רבי בונם הסביר לו כי בכל משחקי הקלפים אין שום חוכמה אמיתית אלא כל-כולם הבל הבלים. הוא הוסיף לדבר על ליבו בדברים חמים היוצאים מן הלב, והדברים נכנסו אל תוך הלב.
בעקבות זאת החליט הצעיר לשנות את דרכו. הדברים ששמע טלטלו את נפשו והחזירו אותו אל שורשיו. הוא שב בתשובה שלמה וחזר לשמור תורה ומצוות.
(על-פי 'הרבי – רבי בונם מפשיסחא') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:09
זריחה: 6:14
