מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1916 - כל המדורים ברצף
	פתאום רואים מי אנחנו
	יש חדש
	השבת מברכת את יום הכיפורים
	יום הכיפורים
	"את העבר – אני אתקן"
	החזרת הצדיקים בתשובה
	המטרה האמיתית של הנסיעה
	רציתי לשאול
	קוסמטיקה ביום הכיפורים
	החלום המפתיע שב ונשנה

עובד בכיר בטלוויזיה הרומנית חולם חלום מוזר ופונה אל אביו לברר את פשרו. הגילוי המסעיר הוביל למהפך ששינה את כל חייו והכניס אותו לעם היהודי

תעודת זהות. יהושע בן-אברהם, בן 60, תושב אוראדיה, אחת הערים המשגשגות ברומניה. יהושע גדל כילד רומני לכל דבר, ובהיותו בן 40 עבר מהפך דרמטי בחייו, שהכניס אותו לחיק העם היהודי.

גילה שסבתו יהודייה. יהושע בן־אברהם

משיכה מפתיעה. הרגע היהודי הראשון שלי התרחש בהיותי בן שלוש-עשרה. צעדתי עם אבי באחד מרחובות העיר אוראדיה, שאליה עברנו זמן קצר קודם לכן מהעיר דז'. פתאום הבחנתי בבית הכנסת המרכזי של העיר. הרגשתי רצון עז להיכנס פנימה. אבי התנגד ואמר לי: "בשביל מה לך להיכנס לבית כנסת של יהודים? אתה ילד נוצרי, מקומך בכנסייה!".

חלום בגיל ארבעים. עשרים ושבע שנים חלפו. הייתי בן 40, בשיא החיים, עובד בכיר בטלוויזיה הרומנית. לילה אחד ראיתי בחלומי מגן דוד ובית כנסת. החלום הציף בי את הזיכרון מגיל שלוש-עשרה. המשכתי הלאה, אלא שכעבור כמה ימים החלום נשנה ולאחר מכן ראיתי אותו בפעם השלישית. פניתי לאבי ושאלתי אותו לפשר החלומות האלה. מה פתאום אני חולם שוב ושוב ושוב על מגן דוד ובית כנסת?

סוד מסעיר. אבא הרהר כמה רגעים, ואז התחיל לדבר: אגלה לך סוד משפחתי שהסתרתי ממך. סבתך יהודייה! כאשר נכנסו הגרמנים לעיר דז', בשנת 1944 (למניינם), וריכזו את כל היהודים בגטו, סבתא הייתה בת עשרים ושתיים והצליחה לברוח למנזר. היא הוטבלה לנצרות כדי להינצל. חלפו שנים וסבתא לא גילתה את עובדת היותה יהודייה, כי לא ידעה מה יעלה בגורל היהודים בעתיד.

מתחיל מבראשית. הסוד המשפחתי הזה טלטל את חיי. הדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לבית הכנסת באוראדיה – כן, אותו בית כנסת שאליו נמשכתי בגיל שלוש-עשרה. ביקשו ממני להוכיח שאכן סבתי יהודייה, ולא היה לי שום מסמך, כי הגרמנים שרפו את כל מסמכי הקהילות היהודיות.

לא מוותר. לא ויתרתי, והחלטתי לעבור גיור. למדתי יהדות, והתחלתי להתקדם צעד אחר צעד. בסיום התהליך הממושך עברתי ברית מילה וזכיתי להיכנס בשערי העם שלי. אבא קיבל זאת בהבנה, מתוך הכרה שזה מגיע אצלי ממקום פנימי ואמיתי של שיבה למקור.

בן-בית בארץ. כדי לחזק את הקשר שלי עם העם היהודי נסעתי לביקור בארץ הקודש. זה היה ביקור בלתי-נשכח בעבורי. הרגשתי קשר מיוחד ותחושת שייכות חזקה לארץ הקדושה הזאת, לעם הנפלא הזה. חשתי כבן-בית בארץ מולדתי.

פעילות בקהילה. החיבור עם הקהילה היהודית נעשה חזק ומיוחד. כיום אני פעיל בקהילה, מסייע בתפילות לחזן הראשי של בית הכנסת ואפילו מנהל את החשבונות של הקהילה היהודית. הקהילה הנפלאה שלנו נהפכה לבית החם שלי.

מסייע בתפילות לחזן הראשי של בית הכנסת

הד"ר מישראל. לפני כמה חודשים פגשתי בבית הכנסת שלנו את הד"ר מנחם שטרן מנתניה. הוא בא לעיר כחלק ממסע שורשים לאיתור ראשי משפחתו, שהשם 'שטרן' ניתן להם מאת הקיסר יוזף ה-2 בשנת 1787, באזור סיגט. לאחר שמצא את מצבות ראשי המשפחה באזור סיגט, הזמינו ראש קהילת אוראדיה לעבור לפני התיבה בשבת מברכים אב, פרשת מטות-מסעי – בעקבות היותו של חזן בית הכנסת בחופשת מולדת בארץ. לאחר התפילה שוחחתי איתו והוא התרגש מאוד מסיפורי, והוא שהציע לי לפרסם אותו ולעורר עוד יהודים בארץ ובעולם.