מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1876 - כל המדורים ברצף
	חנוכה והזהות היהודית
	יש חדש
	סוד חלומותיו של יוסף
	חנוכה
	חנוכיית הפח
	התרקמות מהלכי הגאולה
	השמן הגיע בזמן
	רציתי לשאול
	כשאין נרות לכולם
	מהכלא בטורקיה לחנוכה בישראל

מַלְכוּת יוֹסֵף. כאשר סיפר יוסף לאביו על החלום שחלם – "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" – הבין יעקב מייד את משמעות החלום, ולכן "שָׁמַר אֶת הַדָּבָר", וכפי שרש"י מפרש: "היה ממתין ומצפה מתי יבוא". ציפייה זו דורשת ביאור: הלשון "היה ממתין ומצפה מתי יבוא" מלמד שיעקב ציפה לכך כאדם שמצפה לדבר טוב ומיוחל. מה המעלה בזה שיוסף ימלוך ואביו ואחיו ישתחוו לו?!

הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך לה, עמ' 156) שיעקב אבינו ציפה וייחל לא רק למלכותו של יוסף במצרים, אלא למלכותו של יוסף בזמן הגאולה. הוא ציפה למשיח בן-יוסף, שבא כהקדמה וכהכנה למשיח בן-דוד. ציפייה זו מעניקה כוח לכל יהודי בכל משך הגלות להיות 'ממתין ומצפה': מתי כבר יבוא משיח צדקנו לגאול את עם ישראל.

פֶּרֶץ. ייחוסו של משיח בן-דוד, שכולנו מצפים לו, מתחיל בלידת פרץ, אבי אבותיו של דוד המלך. וכך המדרש אומר (בראשית רבה פרשה פה): "ויהי בעת ההיא – רבי שמואל בר-נחמן פתח: כי אנוכי ידעתי את כל המחשבות. שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף; ויוסף היה עסוק בשקו ותעניתו; ויהודה היה עסוק ליקח לו אישה. והקב"ה היה עוסק – בורא אורו של מלך המשיח".

בפירוש 'יפה תואר' העניין מבואר יותר: "בא לתרץ סמיכות הפרשיות... כי ה' המסבב הסיבות הכין הכול בחכמה, כי על-ידי מכירת יוסף ירדו בני יעקב למצרים ונשתעבדו בהם; אך הקב"ה, המכין את הרפואה לפני המכה, סיבב הדברים כי ייוולד להם גואל... בעוד שבני-אדם עסוקים במחשבותיהם ובמעשיהם, הקב"ה לבדו חושב מחשבות לטובתם".

המהר"ל מפראג מציין (גבורות ה' פרק יח, ועוד) כי בעניין זה טמון סוד עמוק: "הדבר הזה מופלא מאוד למבינים... כי הוא עמוק מאוד". הוא מסביר שהקדושה וה'קליפה' כרוכות זו בזו, עד שה'קליפה' עצמה היא הנותנת כוח לקדושה להעבירה מן העולם. הוא קושר זאת בפסוק שנאמר על יעקב (בראשית כה,כו): "וידו אוחזת בעקב עשיו", ומסביר שהדבר דומה לפרי, "שכאשר הוא בלתי-נשלם, הוא בתוך הקליפה, עד שהפרי גדול ועומד על שלמותו, ואז, כאשר הפרי גדול, נפסדה הקליפה מכוח גידול הפרי".

הרבי מליובאוויטש מבאר (תורת מנחם כרך ח, עמ' 222) שכמה וכמה עניינים נעלים ביותר נולדו דווקא דרך 'ירידה' ו'מרמה': "עניינים נעלים צריכים לבוא בדרך של מרמה דווקא. וזה גם תוכן העניין של מעשה יהודה ותמר, שעל-ידי זה הייתה לידת זרח ופרץ, שממנו בא משיח, שלכן נאמר בהם 'תולדות מלא'. וכללות העניין בזה – שדווקא על-ידי הירידה נמשך ומתגלה אור נעלה ביותר שלמעלה גם מהאור שהיה קודם חטא עץ הדעת, ועד שהוא למעלה גם מהאור שהיה מאיר לפני הצמצום".