התורה מספרת בפרשתנו על הצלחתו של יעקב בחרן: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד-מְאֹד, וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים". בפסוק הזה טמון מסר חשוב לכל יהודי בכל הדורות.
יהודי שעיסוקו בענייני העולם, בעבודה או במסחר, עלול להתפתות להקל בשמירת התורה והמצוות, בטענה שאי-אפשר לדרוש מאדם כמוהו להקפיד על כל קוץ ותג. הוא סבור שחובת ההידור במצוות וההתמדה בלימוד התורה חלה רק על מי שנמנים עם 'שבט יששכר' – יושבי אוהל או מי שכבר יצאו לגמלאות ואין להם טרדות פרנסה.
התחכמויות היצר
יצרו הרע של יהודי זה משכנע אותו שהואיל והוא טרוד ב"צאן רבות ושפחות ועבדים" – אין לו ברירה אלא להתאים את עצמו ל'חרן' – לעולם שבתוכו הוא חי.
כדי להצדיק את מעשיו הוא מביא סימוכין מההלכה. הלוא 'דינא דמלכותא דינא'. וגם יעקב אבינו אמר שבהתמודדות עם רמאי, הוא יודע להשתמש באמצעים האלה, כדברי המדרש על המילים "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא" – "אם לְרַמָּאוּת הוא בא, גם אני אחיו בְּרַמָּאוּת".
לא לחפש היתרים
יצר הרע מנסה לפתות את היהודי שלצורך הפרנסה אפשר לחטוא מעט בהסגת גבול, ולא להקפיד על "שלי שלי ושלך שלך", אלא אפשר למצוא היתרים והתחכמויות שגם 'שלך' הוא 'שלי'.
וכך, מהתרופפות קלה בהקפדה על ההלכה נוצרת פרצה גדולה, שעלולה להוביל להידרדרות מסוכנת. גם אז היצר מנסה 'להרגיע' את האדם באומרו לו: "ומה בכך אם הכסף הגיע לידך שלא כדין, הלוא תמיד ביכולתך לתקן זאת ולקיים 'והשיב את הגזילה אשר גזל'...".
יעקב מול לבן
התשובה לכל הטענות האלה היא בסיפור התורה על יעקב אבינו שהיו לו "צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים". עבודתו הייתה עם 'צאן' ואף עם 'גמלים', שיש להם סימן טהרה אחד ("מַעֲלֵה גֵרָה הוּא"), ועד ל'חמורים' – בעלי-חיים טמאים לגמרי. ובכל-זאת לא סטה יעקב מהדרך הישרה והקפיד על קלה כחמורה.
לבן טען כנגדו "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, וְהַבָּנִים בָּנַי" – הצעירים צריכים ללכת בדרכי ולהיות חלק מהעולם המודרני. "וְהַצֹּאן צֹאנִי" – בענייני עסקים אני הקובע. אך יעקב לא שמע לו, וחינך את ילדיו בדרכו וגם בענייני העולם נהג כיעקב. והתוצאה היא: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד-מְאֹד" – יעקב הצליח הן בחינוך ילדיו הן בעסקיו, ואת כל הרכוש שצבר ניצל לענייני קדושה. כוח זה ניתן לכל אחד ואחד מבני ישראל, בכל זמן ובכל מקום.
(שיחות קודש תש"מ, כרך א, עמ' 448) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
