מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1838 - כל המדורים ברצף
	ללמוד לתת אמון מלא
	יש חדש
	להיכנס בשלום ולצאת בשלום
	כשרות
	מקור הקושיה
	מצפים לטהרה
	המציל המסתורי
	מאחורי הקלעים של הכשרות
	טעות בשימוש בכלים
	רציתי לשאול

הרב לנדא: "אנשים חושבים שבמסעדות חלביות אפשר להקל בכשרות לעומת מסעדות בשריות. ההפך הוא הנכון"

אחרי פורים מתחילה ההיערכות לפסח, ורצינו לבדוק איך נערכים לחג במערכת הכשרות הנודעת של הרב לנדא, רב העיר בני-ברק. כשהרב חיים-יצחק-אייזיק לנדא שומע את המילה 'נערכים' הוא מחייך ואומר: "ההיערכות שלנו לפסח מתחילה מייד אחרי הפסח בשנה שעברה. עובדים כל הקיץ וגם בחורף, ומתאמצים לייצר את המלאי הדרוש. יש כיום אפשרות לשמור על טריות מלאה, אפילו של מצות שנאפו בקיץ האחרון".

הרב לנדא מונה לרב העיר אחרי פטירת אביו הגדול, הרב משה-יהודה-לייב לנדא, לפני שלוש שנים. "בכל פסיעה אני מרגיש את אבי וסבי הגדולים", אומר הרב לנדא. "הכול מבוסס על היסודות שהם הניחו". הוא מציין את שיתוף הפעולה החם עם עמיתו לרבנות, הרב שבח רוזנבלט: "כל דבר נעשה בתיאום מוחלט בינינו".

השמן הצמחי מהודר יותר

יש הנמנעים מלצרוך מוצרים תעשייתיים בפסח ומעדיפים לעשות הכול בבית. הרב לנדא קובע שלעיתים המוצרים התעשייתיים מהודרים יותר, ומציין לדוגמה את השמן: "יש המשתמשים ב'שמאלץ', שומן עוף, כתחליף לשמן התעשייתי. לדעתי, שמן אגוזים ושמן זית, בהשגחה שלנו לפסח, נקיים הרבה יותר מכל חשש. שומן עוף קשה מאוד לנקות. השמנים הצמחיים מהודרים יותר וגם בריאים יותר".

לדבריו, העיקרון המנחה את מערכת הכשרות הוא לשמור במפעל התעשייתי על אותן אמות מידה הנהוגות בבית. "אם אצלנו בבית מקפידים שלא להשתמש בפסח בשום כלי שנפל על הרצפה – נדרוש זאת מהמפעלים המקבלים את הכשרות שלנו. נכון, זה קשה, אבל ההקפדה על כך היא כבר מזמן בדמם של המשגיחים שלנו".

בעיות כשרות בחלב

עידן הקורונה שיבש את התנהלות מערכות הכשרות. "הרבה מדינות היו בסגר, ומפעלים רבים מנעו אפשרות להיכנס אליהם", מגלה הרב. "מפעלים שלא אפשרו את כניסת המשגיחים, לא קיבלו השנה את הכשרות. למשל, יין מאיטליה. השנה לא הצלחנו לייצר לפסח, בשל המגבלות".

לדברי הרב לנדא, טעות היא לחשוב שתעשיית הבשר דורשת את ההשגחה הגדולה ביותר: "אנשים חושבים שבמסעדות חלביות אפשר להקל בכשרות לעומת מסעדות בשריות. ההפך הוא הנכון. בבשר קל לנו הרבה יותר מאשר בתחום מוצרי החלב. הפיקוח על 'חלב ישראל' מורכב מאוד. גם חומרי הגלם, שמגיעים מכל העולם, דורשים פיקוח רציני. וכמובן איסור אכילת חרקים, שהוא מהחמורים בתורה".

כשרות דורשת מומחיות

ואם מדברים על חרקים, רבים שואלים, איך חיו בעבר, בטרם היו גידולים נטולי חרקים? הרב לנדא משיב: "בדורות קודמים באמת לא אכלו עלים. בביתנו לא נכנסו בעבר חסה וכרוב. חסה אכלו רק בליל הסדר, וגם אז בדקו עלה-עלה מול האור, לוודא שהוא נקי מחרקים".

ומילה על שנת השמיטה, שהצרכנים כמעט אינם מרגישים במחסור. "ההיערכות השנה הייתה טובה מאוד, וברוך השם כמעט לא חסר דבר", מסביר הרב. "זה קורה גם בזכות היבוא הגדול מחו"ל, דבר המסייע מאוד לשומרי שמיטה למהדרין".

בסיום השיחה אנו מזכירים את הניסיון של המשרד לענייני דת לשנות את התנהלות מערכות הכשרות. הרב נשמע כאוב מאוד: "לא כל רב יכול לתת כשרות. בענייני כשרות צריכים לטפל רבנים שזהו עניינם ותחום התמחותם. זו אחריות אחרת. הניסיון להפריט את מערכת הכשרות – הוא סכנה גדולה לעתיד הכשרות וצריך להילחם בו".

:
כשרות במפעל כמו בבית. הרב לנדא (צילום: משה גולדשטיין)