בימות המשיח יועבר הרע מן העולם וכל ה'קליפות' יאבדו, כפי שנאמר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ". אחת מאותן 'קליפות' היא 'קליפת יוון', שאת הניצחון עליה אנו חוגגים בימי החנוכה.
תורת החסידות, העוסקת ברובד הפנימי של הדברים, מסבירה כי המאבקים שניהל עם ישראל מול אומות שהתייצבו כנגדו ייצגו מאבקים רוחניים כנגד הכוחות המתנגדים לקדושה, שכן לכל דבר המתחולל בעולם הפיזי יש שורש רוחני, המניע את התהליכים כאן למטה. הכוח הרוחני שעמד מאחורי מלחמת היוונים הוא 'קליפת יוון'. המאבקים ב'קליפות' האלה מתקיימים בנפש האדם בכל עת ובכל זמן. גם מלחמת היוונים אינה מוגבלת לימי החשמונאים או לימי החנוכה, אלא זו מלחמה מתמדת, שעלינו לנהל כנגד 'קליפת יוון' שבתוכנו.
תורה מול פילוסופיה
את מהותה של 'קליפת יוון' אפשר לגלות מתוך התבוננות בגזירות היוונים. הם לא שללו את חוכמת התורה. להפך, יותר מכל אומה שקדמה להם פיתחו היוונים את הפילוסופיה ועסקו בשאלות מופשטות ועמוקות של מהות הבריאה והכוחות שמעליה. הם גם לא התנגדו שיהודים יעסקו בתורה ובחוכמתה, ביודעם להעריך חוכמה ושכל. את תרגום התורה יזם תלמַי, המלך היווני, דווקא. מכאן שהתנגדותם לא הייתה לתורה עצמה, שאותה העריכו.
מלחמת היוונים התמקדה בעיקר ביסוד האלוקי שבתורה. ליתר דיוק, הם לחמו בחוכמת הקבלה האלוקית ויסודותיה, כפי שנמסרו לנו מאת הקב"ה על-ידי משה רבנו. היוונים לא הסכימו לנקודת המוצא היהודית, שהיא האמונה. הם דרשו לרומם את השכל מעל הכול ולבחון כל דבר על-פי השכל הטהור.
חוכמת הקבלה היא הקוטב הנגדי, בבחינת "זה לעומת זה", של חוכמת הפילוסופיה היוונית. ההבדל בין השתיים מתבטא גם בשמן של החוכמות האלה: החוכמה היוונית נקראת 'פילוסופיה' – אהבת חוכמה ושכל; ואילו חוכמת ישראל נקראת 'קבלה' – כאן הדגש הוא על הקבלה מהדור הקודם, על האמונה ביסודות שנמסרו ממשה רבנו בהר סיני.
גישה זו סירבו היוונים לקבל. בעיניהם השכל עומד מעל הכול. לעומתם, עם ישראל אינו רואה בשכל את חזות הכול. חוכמת הקבלה מוגדרת 'נקודה בהיכלא' – אמנם יש היכל של שכל והבנה, אבל הוא נרקם סביב ה'נקודה', שהיא האמונה. השכל יכול וצריך להבין ולדעת, אבל רק על-פי היסודות שנמסרו מדור לדור, החל ממה שנמסר מפי הגבורה בהר סיני.
המאבק המתמיד
חנוכה, שבו נמצא פך השמן הטהור, מסמל את ניצחונה של חוכמת הקבלה האלוקית על חוכמת הפילוסופיה היוונית, ואת ניצחון הקדושה על 'קליפת יוון'. אך המאבק הרוחני נמשך בכל הדורות, לובש צורה ופושט צורה. בכל זמן ובכל מקום עומדת לפני היהודי השאלה באיזו מידה הוא רשאי להשתמש במחשבה האנושית מול קדושת התורה.
לא תמיד זו שאלה בין אמונה לאפיקורסות. לעיתים מדובר בהתלבטות בין אימוץ פירושים מסורתיים ומקובלים, אך מובנים פחות, לבין פירושים שאינם מקובלים כל-כך, אך נראים 'הגיוניים' יותר. אם ההבנה והשכל הם השולטים בנפשו של היהודי, הוא עלול לנטות מן הדרך הסלולה לטובת שכלו והגיונו. זה המאבק המתמיד נגד 'קליפת יוון' – נגד הנטייה להעדיף את השכל וההיגיון מן האמונה הצרופה.
הניצחון על 'קליפת יוון' הוא הקדמה לניצחון המלא של חוכמת הקבלה בזמן הגאולה, שאז יתגלו סודות התורה לעיני כל בשר. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
