שאלה: מה מעמדו של שוחט בקהילה?
תשובה: מי שרוצה להיות שוחט נדרש ללמוד היטב הלכות שחיטה והלכות טריפות, ונוסף על הלימוד לעבור פרקטיקה – שחיטה בפועל לפני מומחה ותיק פעמים רבות. רק כאשר הידע, המיומנות ויראת השמיים שלו עומדים במבחן, הוא עומד למבחן ומקבל הסמכה, הקרויה 'קבלה', המכשירה אותו לשמש שוחט, שהציבור סומך עליו. גם לאחר מכן מקפידים שהשוחט יחזור על לימודיו לעיתים קרובות, ושרב ידריכנו וישגיח בקביעות עליו ועל כל מערכת השחיטה והבדיקה.
אדם העוסק בנטילת חיים עלול לפתח מידות אכזריות, אבל חכמי ישראל השכילו לכוון את המידות לאפיקים מועילים ולעדן אותן. רבים מגדולי ישראל היו והינם שוחטים מומחים ובעלי מידות טובות להפליא.
כתב אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש: "משרת 'שו"ב' [=שוחט ובודק] בעדת ישראל היא כהונת פאר במשרות הקודש. הרב הוא ראש העדה, והשו"ב הוא לב העדה... עליו להתעניין גם במצבה המוסרי של עדתו, ולקבוע שיעורי לימוד ברבים".
מקורות: שו"ע, רמ"א ונו"כ, יו"ד סי' א. סי' יח סי"ז. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ח עמ' קלב.
תגובה למדור בגיליון 1776: הובא בשם הרב לוי-יצחק הלפרין נ"ע, שהביא ראיה כי תפילה בציבור לפני הנץ עדיפה מתפילה ביחידות עם הנץ, ממה שמעדיפים תפילה בציבור אחרי השקיעה מתפילה ביחידות קודם לכן. בנו הרב אברהם-משה שליט"א העיר, שהרב עצמו היה מקפיד להתפלל מנחה קודם השקיעה אפילו ביחידות. ומציע שאולי הראיה הייתה מתפילת מנחה גדולה, שלפי הרמב"ם והשו"ע היא בדיעבד בלבד (ראה שו"ע ונו"כ סי' רלג), אך כדי שלא להפסיד תפילה בציבור, מותר לכתחילה להקדים ולהתפלל מנחה גדולה (משנ"ב שם). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:44
