נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	להשפיע על הסביבה
	שעה גורלית
	עניינים הנפעלים מאליהם
	לבקש מהקב"ה את המשיח
	הוא יבוא לכאן על 'כנפי נשרים'
	ברכה לשנה החדשה
	התפילה החשובה ביותר
	תפילות ראש-השנה
	שש אנכי על אמרתך
	עת לדעת
	תש"נ
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

האם למד כבר את כל תורת ארץ-ישראל? * התקשרות לרבי – כיצד? * היכן התינוקת? * "הרב מנחם פרוש... יכול לטפל בנושא" * "רבנות שלא מטעם" * הוראות ב'בין המצרים' * ביקור ברומניה * פגישה עם הגאון מבוסטון הגרי"ד סולובייצ'יק * פסק-דין בניסי אנטבה * תוכן מענה משנת תשל"א * ביקור בוורמייזא-וורמס גרמניה * הרבי השתתף בבניית בתי-הכנסת בגבעה-הצרפתית בירושלים ת"ו * אוסף מכתבים סיפורים ו'יחידויות' מהרבי שזכה לקבל ולשמוע הרב אברהם מיכאל הלפרין שליט"א רב הגבעה הצרפתית בירושלים ת"ו

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הרה"ג הרה"ח הר"ר אברהם מיכאל הלפרין שליט"א מכהן כרב שכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים משנת תשל"ב; לפני כן שימש מחודש אדר תשכ"ג כרב בעתלית.

לראשונה זכה לראות את הרבי בחודש אלול תש"כ עם טיסת הצ'ארטר הראשונה – שאורגנה לנסיעה לרבי לקראת חודש תשרי תשכ"א. הוא זכה ללמוד ב-770 כמעט משך כל שנת תשכ"א, וגם במהלך השנים הבאות זכה ל'יחידויות', הוראות ושליחויות.

ברשימה שלפנינו דלינו פנינים מזיכרונותיו כפי שהתפרסמו ב'תשורה' של שמחת נישואי נכדו שהתקיימה בז' כסלו תש"פ.

בקשת נסיעה לרבי

"בשלהי שנת תשט"ו שלחתי בקשה לאחי הבכור ר' צבי ע"ה שעבר מספר שנים לפני כן להתגורר בארה"ב ושימש בתור חזן בבית כנסת של קהילת "ישראל הצעיר" מונטריאול קנדה, שישאל אצל הרבי ב'יחידות' האם הרבי מסכים שאסע לשהות במחיצת הרבי.

"במהלך ה'יחידות' שוחח איתו הרבי על נושא התפילה, הרבי שאל היכן הוא ישמש ש"ץ בחגים. הוא נקט בשם בית כנסת מסוים בניו-יורק. הרבי שאל אותו אם הוא מתכונן כראוי לשמש כש"ץ, והוא ענה שמזה כמה שנים הוא משמש כש"ץ ורגיל בנוסח התפילות. הרבי הסביר את כוונת שאלתו, שישנו צורך להתכוון בכוונות התפילה, כמובא בנושאי-כלי השו"ע (ראה פרדס חב"ד גיליון 17 עמוד 231-232).

"הרבי גם שאל אותו האם הוא קורא תווי נגינה והאם הוא גם מלחין קטעי חזנות. הוא השיב בחיוב והוסיף אמר שיותר קל לו לכתוב תווים מאשר לקרוא תווים. הרבי שאל הרי זה איפכא מסתברא? והוא הסביר שקל לו יותר לכתוב בשעה שהוא מלחין את מה שיש לו בראש מאשר לקרוא לחן של אחרים. הרבי הסכים עם הדברים.

"לגבי השאלה שלי, האם לנסוע לרבי, הרבי ענה בשאלה האם הוא כבר למד כל תורת א"י? (דומני שהרבי התכוון, שכל עוד לא מתכוננים בלימוד כראוי לנסיעה לרבי ממילא אין מקום עדיין לנסוע). והרבי בירך שבהמשך הוא עוד יגיע לכאן על כנפי נשרים, אחי המשיך ואמר שאם הוא יחכה לזמן מאוחר יותר לבוא יהיה לו בעיות עם שלטונות הצבא ולא יוכל לצאת מאה"ק, אך הרבי אמר שוב שהוא עוד יבוא לכאן 'על כנפי נשרים'".

התקשרות לרבי כיצד?

ועוד בפיו של הרב הלפרין:

"לאחר שזכיתי מספר פעמים להיכנס ליחידות לרבי, באחת היחידויות העזתי לשאול את הרבי על כך שאני כבר נוסע לרבי הרבה שנים ועדיין איני מרגיש שינוי וקשר לרבי יותר מאשר בעבר... הרבי חייך, ולאחר מכן פניו הקדושות נהיו רציניות ואמר: 'כשאתה תהיה עסוק בלהט ומונח יותר בחסידות ואני אהיה יותר קאָך (מונח) בחסידות, נרגיש יותר את הקשר'. הוסיף ואמר: 'הרבי חותני מביא במאמר שכאשר הלב מרגיש זה חסרון, דהיינו שכל עוד הלב בריא הוא לא מרגיש את עצמו, וכאשר נעשה חולה הוא מרגיש'. ככל הנראה, בדברים אלו התכוון הרבי לנחם אותי שזה בסדר שאני לא מרגיש...".

היכן התינוקת?

"כשנה וחצי לאחר נישואינו, לקראת י"ב תמוז תשכ"ו נסעתי לרבי עם רעייתי שתחי'. בהתוועדות י"ב תמוז קראו לשלוחים לגשת לקבל לחיים מהרבי (השווה: 'תורת מנחם' כרך מז עמ' 161, 197). המזכיר הרב לייבל גרונר (ז"ל) קרא לי לגשת, הרבי מזג לי לחיים, העניק לי בקבוק משקה והורה לי לחלק בהתוועדות במקום וחלק בהתוועדות באה"ק, הרבי שאל אותי אם הרבנית גם פה, עניתי שכן, ומיד הרבי שאל על הבת הבכורה התינוקת שנולדה בחודש שבט, אם היא פה. עניתי שהשארנו אותה אצל הסבתא, והרבי הגיב במבט תימהון.

"כשנכנסו ל'יחידות' הרבי התעניין על הרבנות בעתלית. מסרתי לרבי את גיליונות הספרים "לחם אישי" על חמישה חומשי תורה, שחיבר הסבא של רעייתי אב"ד עיר הקודש צפת, הרב אפרים שרגא וינגוט ע"ה, וחומש דברים היה חסר. הרבי שאל איפה הגיליונות של ספר דברים. עניתי שעדיין בהכנה. הרבי התעניין למה לא מדפיסים ממש בדפוס, והודה לי ב'יישר כוח'.

"הרב מנחם פרוש... יכול לטפל בנושא"

בחודש אלול תשכ"ג ביקר הרב אברהם מיכאל הלפרין במקומות הקדושים בטבריה, שם, היכן שקבורים תלמידי הבעש"ט והרב המגיד, הבחין בחילול-קברים בשל עבודות שנעשו בכביש.

כשנסע לחודש תשרי תשכ"ד לרבי, סיפר על-כך לרבי במהלך ה'יחידות' והרבי אמר:

צריך לפנות לרשויות שיטפלו בזה. בירושלים נמצא הרב מנחם פרוש, שיושב על כסא גדול (או "כסא המלך") יש לפנות אליו והוא יכול לטפל בנושא.

 - וכן היה; הרב הלפרין פנה לר' מנחם פרוש, הנושא טופל, ואף סודר מעבר מיוחד עבור הכוהנים.

"רבנות שלא מטעם"

במשך השנים זכה הרב הלפרין לקבל תשובות מהרבי בנוגע לרבנות.

באחת התשובות כותב הרבי שרב בישראל צריך להיות עצמאי ולא להיות כפוף תחת מפלגה או רשות עירונית, מכיוון שעניינו לפסוק הלכה והוא צריך לקבוע. זה צריך להיות ע"פ תורה ודעת השולחן-ערוך בלי התערבות עם עניינים אחרים, ואינו יכול להיות כפוף לענייני פוליטיקה וכו'.

ברוח הדברים הוא שמע גם ב'יחידות': "הרב צריך להיות עצמאי ולא להיות תחת אחרים".

כאשר הוצעה הצעת רבנות מסוימת ולצורך כך היה עליו להיות בקשר עם עסקנים מפלגתיים, הרבי לא דגל בזה.

על הרב אונטרמן ע"ה

הרב הלפרין ביקר אצל הגאון רבי איסור יהודה אונטרמן ז"ל לאחר שנבחר כרב ראשי בארץ-הקודש בשנת תשכ"ד, והרב אונטרמן ביקש ממנו שימסור דרישת שלום לרבי. הרב הלפרין מסר את הדברים לרבי, וכך הרבי הגיב:

הוא ביקר כאן, הוא אוהב שמדברים עמו בדברי תורה... הוא איש נעים הליכות.

בהזדמנות נוספת, כשהרב הלפרין שאל עצה מהרבי בנושא עסקנות-ציבורית, הורה לו הרבי להיוועץ ברב אונטרמן:

תפתח עמו את השיחה בדבר-תורה הקשור לפרשת-שבוע וכיוצא בזה ואחר כך תציג בפניו את הנושא.

הוראות ב'בין המצרים'

ב'יחידות' שהתקיימה אחרי י"ז בתמוז תשכ"ו הורה הרבי לבני הזוג הרא"מ הלפרין ורעייתו:

"א. באם תרצו לקנות דברים – כנהוג להביא מתנות כששבים מביקור – תעשו זאת לפני ראש-חודש מנחם-אב.

"ב. גם את המזוודות יש להתחיל לארוז לפני תשעת הימים".

הצעת רבנות בעתלית!

בחודש אלול תשכ"ב נפטר הרב אליהו מרדכי וולקובסקי ע"ה דיין בבית הדין הגדול בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית, השתתפתי בלוויה, נכח שם מזכיר הרבנות הראשית הרב יהושע לוי. הנ"ל ביקש לשוחח עימי והציע לי משרת רבנות בעתלית. באותה תקופה למדתי בישיבת תורת אמת.

לא חשבתי להיענות להצעתו לשמש כרב אבל מכיוון שהרי הכול בהשגחה פרטית והציעו לי הצעה, כתבתי אפוא לרבי ושאלתי האם להיענות ולהתעניין בהצעה. הרבי ענה בכתב מתאריך ח' כסלו תשכ"ג הניתן כאן בשלימותו:

ב"ה, ח' כסלו תשכ"ג

ברוקלין

                      הוו"ח אי"א נו"נ וכו'

                      מוה' אברהם מיכאל שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מב' כסלו בו כותב אודות הצעת משרת רבנות וכו' ומתכוון לזה ע"י לימוד הלכות הצריכות להנ"ל וכו'

ובטח לכשיבוא הזמן – המלמד אותו להועיל בהאמור, יסמיכו וישים ידו עליו להורות וכו',

ומהנכון שיקבל ההצעה האמורה. ומובן שהשתדלות בזה אפשר גם מקודם להסמיכה.

לפלא אינו מזכיר מפעולותיו בחודש תשרי העבר, המשובע בכל וחדש כללי לכל השנה.

          בברכה לבשו"ט בכל האמור

          בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

          מזכיר

במהלך חורף תשכ"ג נסעתי לעתלית ודרשתי שם בשבת במספר בתי כנסת, כתוצאה מכך פנתה המועצה הדתית המקומית במכתב לרבנות הראשית לישראל שהם מודים להם ששלחו אותי לדרוש שם ומבקשים כי כדאי לקדם את מועמדותי והבחירה לשמש כרב במקום.

בינתיים התחלתי ללמוד את ההלכות הנצרכות עם ראש הישיבה הגאון החסיד הרב משה לייב שפירא ז"ל אשר העניק לי סמיכה. גם הוסמכתי ונבחנתי בפני רבה של מאה שערים בירושלים הרב יצחק יעקב ווכטפויגל ע"ה, והרב דובער אליעזרוב ע"ה.

אח"כ הופעתי בפני הוועדה של הרבנות הראשית, והם נתנו את הסכמתם למשרת הרבנות בעתלית.

בחודש אדר תשכ"ג עברתי לגור בעתלית, והתמניתי לרב שם.

שימשתי ברבנות בעתלית קרוב לעשר שנים.

ביחידויות שזכיתי להיכנס במשך השנים הרבי התעניין תמיד מהנעשה בעתלית.

הנה קטע ממכתב שקיבלתי באותה שנה מהרבי:

ב"ה, ימי הגאולה יב-יג תמוז, ה'תשכ"ג

 - שנת הק"ן להסתלקות רבנו הזקן -

ברוקלין, נ.י.

          הרב אברהם מיכאל שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ה' תמוז... בברכת הצלחה בעבוה"ק שכותב ולביסוסן מתוך הרחבה

חי"ק.

ז"ע [זה עתה] נתקבל מכתבו מא' מטו"מ. ופשוט שימשיך במשרתו בקודש בעתלית (עד שיבסס עניני' ויקבל לאח"ז משרת רבנות בעלת אחריות וטובה יותר ממנה גם בשאר פרטים).

הפ"נ שבמכתבו יקראו בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ביקור ברומניה

שאלה: האדמו"ר מסקולען הציע לי לנסוע לשבוע ימים לבקר ברומניה – ישנם שם יהודים שהוא מסייע בשחרורם, והוא רוצה שאפגש עם איש-הקשר שלו עורך-דין סגל לברר אצלו מה מצב האסורים והאם יש שם שינויים.

כ"ק אדמו"ר: בוודאי ידוע לכם שרומני' היא מדינה קומוניסטית, ויודעים אתם שצריך להיזהר בדיבור שם. [צריך לשים לב] מתי לדבר ומתי לשתוק. וכשצריך לשתוק – צריך לשתוק. וצריך לדעת גם מה לדבר.

(הרבי דיבר בהתרגשות על יהדות רומניה, ובין השאר אמר):

צריך להשתדל לעורר שם מה שיותר יהודים אודות שמירת עניני תורה ומצוות.

וממילא יש לנצל כל אפשרות לדבר בבתי כנסת כמה שיותר.

(ואכן הרב א.מ. הלפרין דיבר בבית כנסת מלבי"ם שם התפלל הרב מרילוס ובעוד ארבעה בתי כנסת, נפגש עם העו"ד כו' וביצע שליחותו על צד היותר טוב).

פגישה עם הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון

בהזדמנות מסוימת ביקשו חוגים קונסרבטיבים לפתוח מוסדות חינוך בגבעה-הצרפתית.

הרא"מ הלפרין שאל את הרבי ב'יחידות' מה לעשות והרבי הורה לו להיפגש עם הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק (ע"ה) מבוסטון להיוועץ עמו כדי שיפעיל את השפעתו למניעת הנ"ל.

הרב סולובייצ'יק נהג לבוא מדי שבוע למסור שיעור בישיבה-יוניברסיטי במנהטן, ולשם הוזמן הרב הלפרין כדי להיפגש עמו.

ב'יחידות' הורה לו הרבי לצרף לפגישה את אחד מתלמידי הישיבה ב-770, ומ'מזכירות' הרבי הפנו אותו לתמים המצוין הרב משה גלבשטיין (כיום בכפר חב"ד) שהיה אז שבוע לפני חתונתו, והוא נתבקש להצטרף לפגישה.

נתקבלנו ע"י הרי"ד שי' בסבר פנים יפות ובכבוד גודל, השיחה הייתה תורנית והוקדשה לסוגיות בסדר קדשים. הדו-שיח הלמדני היה עמוק כשהת' משה גלבשטיין נוטל חלק בראש.

אחר-כך העלה הרא"מ הלפרין את המטרה לשמה בא וביקש את עצתו ועזרתו. הרב סולובייצ'יק התעניין והבטיח שיעזור בנושא.

כששב הרב הלפרין ל-770 דיווח על כל פרטי הביקור לרבי, שהורה לו לשוב אחרי כמה ימים ולהיפגש בשנית עם הרב סולובייצ'יק.

וכן היה. אפיזודה: כשהגיע הרב הלפרין שאל אותו הרב סולובייצ'יק היכן האברך שהגיע עמך בפעם הקודמת? (וציין "אברך למדן").

פס"ד בדיני אנטבה

כשנכנס הרב אברהם מיכאל הלפרין ל'יחידות' אחרי 'מבצע אנטבה', ביקש ממנו הרבי שיכתוב מאמר-הלכתי בנושא החיוב לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה, ושישפיע על עוד רבנים שיפרסמו פסקי-דינים בנושא [הרבי דיבר על-כך גם ברבים – ראה אגרות קודש כרך לב עמוד קג].

אח"כ הורה הרבי שיפרסמו את מאמרי פסקי-הדין בכתב-עת בארץ הקודש (והדברים אכן פורסמו ב'המודיע').

תוכן מענה משנת תשל"א

שאלה: ראיתי את הנהגת הרב אליהו מרדכי וולקובסקי ז"ל (דיין בבית-הדין הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית, נלב"ע בשנת תשכ"ב), אשר נהג במוצאי שבת במשך השנה מיד לאחר הבדלה לאכול מזונות כדי לסמוך הבדלה לסעודה.

 - האם טוב לנהוג כן ובפרט במוצאי שבת החל בחג-הסוכות אחר הבדלה בסוכה לסעוד מזונות עם ברכה אחרונה, כדי לסמוך ברכת "לישב בסוכה" לסעודה?

תוכן המענה: לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר נ"ע, והרי מעשה רב.

ביקור בוורמייזא – וורמס גרמניה

באחת הנסיעות נסע הרב הלפרין לרבי דרך אירופה וביקר בוורמייזא – וורמס גרמניה, שם יש בית כנסת ומקווה של רש"י והבחין שבור המקווה שם היה בור על-גבי בור, מתאים לתקנת כב' קדושת אדמו"ר הרש"ב.

זה עונה על הסבר ברש"י במסכת שבת דף סה ע"א, הגמרא אומרת שם שאבוה דשמואל תיקן מקוואות... ורש"י בד"ה מקוואות בימי ניסן כותב "של מים מכונסין או סמוך לנהר וממשיך לתוכן מי הנהר וטובל' שם". ומפרשים שואלים שלכאורה אין צורך במי מעיין, ולמה המשיך מים נובעים.

כשכתב לרבי דו"ח מהביקור שם הוסיף שאולי הכוונה בדרך נביעה שזה מלמטה למעלה – כמו בור ע"ג בור. הרבי ענה "מצווה לפרסם אבל באופן שלא יכנסו לפולמוס בעניין".

היו אז כאלה שרצו להוכיח שמקווה בור ע"ג בור אינו מהודר, והרבי באותם ימים לא רצה שיתעורר פולמוס על דבר זה.

שליחות מיוחדת לגאון החסיד הרב יעקב לנדא ע"ה

מספר הרב הלפרין:

בשנת תשמ"ה נסעתי לרבי לחג השבועות, לאחר החג הגיע לידי הרבי ספר המאמרים תר"ס תרס"א שיצא אז לראשונה, ביום רביעי בשבוע למחרת אסרו חג. הרבי התעניין אצל המזכיר ר' לייבל גרונר אם יש מישהו שנוסע באותו יום חזרה לא"י, הרבי ביקש לשלוח להגאון החסיד ר' יעקב לנדא ע"ה רבה של בני ברק את הספר של הרבי הרש"ב. – כך נהג תמיד.

ר' לייבל ענה לרבי שאני נוסע. הרבי שאל אותו האם מותר להטריח רב, אז ר' לייבל ענה שאני יסכים לעשות זאת בשמחה. אז הרבי ביקש שאחרי תפילת מנחה אמתין ליד החדר לקבל את הספר. הרבי נתן לי מטבעות צדקה לאה"ק וביקש אם אוכל למסור הספר להרב לנדא עוד לפני שבת קודש.

הגעתי לארץ הקודש ביום חמישי בלילה.

ביום שישי נסעתי לבני ברק והבאתי את הספר להרב לנדא, הוא אמר יישר כח יישר כח, והתבטא שהרבי תמיד חושב עליו.

באותה הזדמנות חשבתי לנכון והזמנתי אותו להיות מסדר קידושין לבתי הבכירה שהתחתנה כמה שבועות לאחר מכן והוא הסכים. הוא הגיע לחופה עם בנו הגאון החסיד הרב משה יהודה לייב ע"ה, ואז הבן מספר לי שאביו כבר הספיק לחזור על מאמר מהספר עוד באותה שבת בבית כנסת בבני ברק בסעודה שלישית – אז הבנתי מדוע הרבי ביקש שאמסור לו עוד לפני שבת.

לאחר כמה ימים, דפקו אצלי בבית, בפתח עמד אחד מאנ"ש ואמר שהוא מגיע בשליחות מהמזכיר ר' לייבל גרונר להביא לי מעטפה, בפנים היה מונח ספר של המשך תר"ס-א, ופתק בכתב-ידו שלר' לייבל גרונר שהרבי התנצל על כך שבאותו זמן שלח איתי ספר להרב יעקב לנדא ולא נתן ספר גם עבורי, כי הרבי קיבל רק שני ספרים ואם היה נותן גם לי ספר אז לא היה נשאר לרבי. לכן הרבי ביקש מאוחר יותר שישלחו לי ספר עבור שכר טירחא.

בניית בתי הכנסת בגבעה הצרפתית

במשך הרבה שנים היו לנו קשיים בהקמת בתי הכנסת החדשים בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.

הרבי ליווה אותנו בכל השלבים של הקמת הבתי כנסת האשכנזי והספרדי.

פעם הרבי שאול אותי ביחידות, מה קורה האם בית הכנסת כבר בנוי? אמרתי לרבי שכבר שמו אבן פינה ועומדים לבנות בעז"ה. הרבי נתן לי מאה שמונים לירות ואמר לי שזה בתור השתתפותו בהקמת בית הכנסת.

בהזדמנות אחרת כשאמרתי לרבי באמצע הבניה, שכבר בונים שם גם מקווה טהרה ובית כנסת נוסף לעדה הספרדית – באותו מתחם, הרבי נתן לי מאה דולר השתתפות.

הרבי גם התעניין ביחס לעוד כמה מוסדות שיש לנו בשכונה.

(תודה להרה"ת ר' יצחק יהודא שי' רוזן)