ספר נשים, הלכות נערה בתולה.. בפרקים אלו. פרק א.

הלכות נערה בתולה

הלכות נערה בתולה. יש בכללן חמש מצות, שלש מצות עשה, ושתי מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לקנוס המפתה. (ב) שישא האונס אנוסתו. (ג) שלא יגרש האונס. (ד) שתשב אשת מוציא שם רע תחת בעלה לעולם. (ה) שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו. וביאור מצות אלו בפרקים אלו.

פרק א

א. מי שפיתה בתולה קונסין אותו משקל חמשים סלעים של כסף מזוקק וזה הוא הנקרא קנס וכן אם אנס אותה, וקנס זה מצות עשה של תורה שנ' ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף.

ב. ואיזה הוא מפתה ואיזה הוא אונס, מפתה לרצונה ואונס שבא עליה בעל כרחה. כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת אנוסה ודנין בו דין אונס עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה, וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה מפני שלא זעקה עד שיעידו העדים שהיא אנוסה כגון ששלף חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך.

ג. המפותה שלא רצת להנשא למפתה, או שלא רצה אביה ליתנה לו, או שלא רצה הוא לכנוס, הרי זה נותן קנסה והולך ואין כופין אותו לכנוס, ואם רצו וכנסה אינו משלם קנס אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות. אבל האנוסה שלא רצת היא או אביה להנשא לאונס הרשות בידם ונותן קנס, רצת היא ואביה ולא רצה הוא כופין אותו וכונס ונותן קנס שנ' ולו תהיה לאשה הרי זו מצות עשה, אפילו היא חגרת או סומה או מצורעת כופין אותו לכנוס ואינו מוציא לרצונו לעולם שנ' לא יוכל שלחה כל ימיו הרי זו מצות לא תעשה.

ד. ואין לה כתובה שלא תקנו חכמים כתובה לאשה אלא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה וזה אינו יכול להוציא.

ה. היתה אנוסה זו אסורה עליו אפילו מחייבי עשה ואפילו שנייה הרי זה לא ישאנה, וכן אם נמצא בה דבר זמה אחר שכנסה הרי זה יגרשנה שנ' ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו.

ו. כהן גדול שאנס בתולה או שפיתה אותה הרי זה לא יכנוס מפני שהוא מצווה לישא את הבתולה ובשעה שישא זו אינה בתולה ואם כנס יוציא בגט.

ז. אע"פ שנ' באונס לא יוכל שלחה כיון שקדמו עשה שנ' ולו תהיה לאשה הרי נתקו לעשה ונמצאת זו מצות לא תעשה שנתקה לעשה שאין לוקין עליה אלא אם לא קיים עשה שבה כמו שיתבאר בהלכות סנהדרין. לפיכך אונס שעבר וגירש כופין אותו להחזיר ואינו לוקה, מתה גרושתו קודם שיחזירנה או שנתקדשה לאחר או שהיה כהן שאסור בגרושה הרי זה לוקה שהרי עבר על לא תעשה ואינו יכול לקיים עשה שבה.

ח. אין האונס או המפתה חייב בקנס עד שיבוא עליה כדרכה ובעדים ואינו צריך התראה, ומאימתי יהיה לבת קנס מאחר שלש שנים גמורות עד שתבגור, נבעלה בתוך שלש שנים אין ביאתה ביאה, בא עליה משבגרה אין לה קנס שנ' נערה בתולה לא הבוגרת.

ט. ואחת שיש לה אב או שאין לה אב יש לה קנס. ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממאנת והאילונית והשוטה והחרשת ומי שיצא עליה שם רע בילדותה ובאו שנים והעידו שתבעה אותן לזנות עמה והמתגרשת מן הנישואין ועדיין היא נערה בתולה אבל המתגרשת מן האירוסין אם נאנסה יש לה קנס וקנסה לעצמה ואם נתפתתה אין לה קנס.

י. הגיורת והשבויה והמשוחררת אם נתגיירה ונפדית ונשתחררה והיא בת שלש שנים או פחות יש לה קנס, ואם היתה בת שלש שנים ויום אחד כשנתגיירה או כשנפדית או כשנשתחררה אין לה קנס הואיל וביאתן ביאה הרי הן כבעולות.

יא. היתה בתולה זו אסורה על האונס או המפתה אם היתה מחייבי כריתות כגון אחותו ודודתו והנדה וכיוצא בהן או שהיתה מחייבי לאוין, אם התרו בו הרי זה לוקה ואינו משלם קנס שאין אדם לוקה ומשלם, ואם לא היתה שם התראה הואיל ואינו חייב מלקות הרי זה משלם קנס.

יב. היתה מחייבי עשה או שנייה וכיוצא בה שאסורה מדברי סופרים, בין התרו בו בין לא התרו בו חייב בקנס שאין כאן מלקות.

יג. היתה מחייבי מיתת בית דין כגון בתו ואשת בנו וכיוצא בהן בין התרו בו בין לא התרו בו פטור מן הקנס שנ' ולא יהיה אסון ענוש יענש הא אם היה שם אסון אין שם עונש ואע"פ שהריגת האשה בשגגה שהרי לא נתכוונו לה שנ' כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה וגו' הא למדת שלא חלק באסון בין שוגג למזיד לפטרו מן התשלומין. והרי הוא אומר מכה נפש בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת מה מכה נפש בהמה לא חלק בו בין שוגג למזיד לחייבו בתשלומין אף מכה נפש אדם לא חלק בו בין שוגג למזיד לפטרו מן התשלומין.

יד. והוא הדין לכל עבירה שיש בה מיתת בית דין שאין בה תשלומין.

טו. בא עליה ומתה הרי זה פטור מן הקנס שנ' ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה לא לאבי המתה והוא שתמות קודם שתעמוד בדין.