מנורת המקדש ודיני הדלקתה – מסמלים את נשמתו של היהודי, "נר ה' נשמת אדם" ואת הצורך לקרב יהודים לתורה ולמצוות. ואולם, הדרך והשיטה אינן נתונות לפרשנות עצמית.
ההיסחפות אחר הכמיהה לאור האלוקי עד כדי 'כלות הנפש', אינה עולה בקנה אחד עם רצון ה'. הקב"ה הטיל על יהודי שליחות בעולם הזה דוקא – "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".
כאשר יהודי שרוי בגלות, אף-על-פי שיש לו כל צרכיו, הריהו בבחינת 'יושב בבית-האסורים'. צריכים אנו להיות מלאי ציפייה לביאת המשיח, שיוציאנו מבית-האסורים הרוחני והגשמי.
שיטת הבעש"ט - שסיגופים ותעניות אינם הדרך שבה ישכון אור ה'. להפך: חייבים להשתדל שהגוף יהיה בריא ושלם, וצריך לעבוד את ה' דווקא באמצעות הגוף ולא על-ידי שבירתו.
משה רבנו זעק לקב"ה "למה הרעות לעם הזה". והקב"ה משיב לו בפרשתנו "וארא אל אברהם וגו'" – שהאבות לא הרהרו אחר מידותי! הלקח מזעקת משה בגלות למצרים - לגלות ימינו.
זמנים נוספים
שקיעה: 19:21
זריחה: 6:08
