והיה אם לא תשמע (דברים כח,טו)

פעמיים בשנה אנו קוראים בתורה פרשיות של תוכחה: פעם אחת לפני חג-השבועות - בפרשת בחוקותי¹, ופעם שנייה לפני ראש-השנה - בפרשת כי-תבוא² (אלא שבין קריאת התוכחה לחג עצמו מפרידים בקריאה של פרשיות אחרות: לפני שבועות - פרשת במדבר ולפעמים גם נשא, ולפני ראש-השנה³ - פרשת ניצבים ולפעמים גם 'וילך').

ההסבר לכך הוא⁴, שפרשיות התוכחה אינן, כפי שנראה בפשטות, רק אזהרות על עונשים וצרות, אלא יש להן מטרה לטהר ולזכך את האדם. כשם שיש צורך לשטוף כלי ולמרקו היטב לפני ששמים בו דברים יקרי-ערך, כך לפני חג-השבועות ולפני ראש-השנה יש צורך בטהרה רוחנית, שנעשית על-ידי פרשיות התוכחה.

הכנה כפולה

ההבדל הבולט בין התוכחה שבפרשת 'בחוקותי' (שקוראים לפני חג-השבועות) לבין התוכחה שבפרשת 'כי-תבוא' (שקוראים לפני ראש-השנה) הוא, שבפרשת בחוקותי יש ארבעים ותשע קללות, ואילו בפרשת כי-תבוא יש תשעים ושמונה קללות - כפליים.

הואיל וכאמור, מטרת התוכחה היא לטהר ולזכך את כלי הנפש, הרי הכפלת הקללות שבתוכחת כי-תבוא מלמדת, שלקראת ראש-השנה וחודש תשרי יש צורך בהכנה כפולה מזו שלקראת חג-השבועות.

בחג-השבועות ניתנו הלוחות הראשונים, ואילו ביום-הכיפורים (בחודש תשרי), ניתנו הלוחות השניים, שעליהם נאמר⁵: "כפליים לתושייה". בכך באה לידי ביטוי מעלת חודש תשרי על חג-השבועות.

לא מתנה

ההבדל העיקרי בין חג השבועות לחודש תשרי הוא, שהשפע הרוחני שניתן בחג-השבועות הוא בבחינת מתנה מלמעלה, ואילו השפע של חודש תשרי בא לאחר הקדמת העבודה שלנו. הלוחות הראשונות ניתנו מלמעלה, כחסד מאת הקב"ה, ואולם הלוחות השניים באו בעקבות עבודת התשובה של בני-ישראל. לכן גדולה מעלתם עד שהם בבחינת "כפליים לתושייה".

דבר זה מאפיין את חודש תשרי כולו. כל מהותו של חודש זה סובבת סביב העבודה הרוחנית שלנו. זה מתחיל בחודש אלול, חודש שלם של תשובה והתעוררות, וממשיך בראש-השנה, בעשרת-ימי-תשובה, ביום-הכיפורים וכו'. השפע הרוחני שניתן לנו בחודש זה אינו כמתנה מלמעלה, אלא הוא תוצר של עבודתנו הרוחנית, עבודת הנבראים. על-כן זה שפע עילאי יותר.

הגלות כמירוק

משום כך דרושה טהרה רוחנית גדולה יותר לקראת ראש-השנה. ככל שהשפע יקר ועילאי יותר, כן יש צורך למרק יותר את הכלים. וזו מטרת ה'תוכחה' - להכין אותנו לקראת השפע הרוחני העליון של חודש תשרי.

מכאן אנו למדים, שגם צרות הגלות הן בפנימיותן זיכוך והכנה לקראת השפע הנפלא של הגאולה; וככל שקשיי הגלות כבדים יותר, כן אנו מבינים כמה נשגב הטוב שיהיה בבוא הגאולה השלמה בקרוב ממש.

(מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 392)

----------

1) ויקרא כו,יד ואילך.

2) דברים כח,טו ואילך.

3) מגילה לא,ב (ומה שכתוב בתוספות - עיין שם בחידושי אגדות מהרש"א).

4) ראה לקוטי תורה ויקרא מח,א.

5) שמות רבה ריש פרשה מו.