חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 י"א בכסליו התשפ"ז, 21/11/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שנה מעוברת

מושגים נוספים בנושא
השבת
עונג שבת
החודש והשנה ביהדות
שנה מעוברת
חודשי ניסן ואייר
ימי הספירה
זמן הקיץ
אלול

ממכתב הרבי מליובאוויטש, ר"ח ניסן תשמ"ט

 

 

.. השנה נוסף עוד עניין: זו "שנה מעוברת", אשר הודות לכך שמתווסף בה עוד חודש,"מסתדר" חג הפסח כ"חג האביב".

 

.. העניין של שנה מעוברת ידוע, ודובר עליו פעמים רבות, שכן אין זו תופעה נדירה: שנה מעוברת מופיעה שבע פעמים במחזור של כל תשע-עשרה שנה. הוא המבטיח שחג הפסח יחול תמיד בתקופת האביב, כפי שדורשת התורה, כיוון ש"ישראל מונין ללבנה", חודשי השנה נקבעים לפי הירח, ושנת הירח קצרה במספר ימים משנת החמה - והוספת חודש בכל שנה שנייה או שלישית, "משווה" את החשבון.

 

מה שמפורסם פחות היא העובדה שבעניין זה של שנה מעוברת ישנה נקודה פנימית – החיבור של השמש והירח, שכל אחד מהם שונה מחבירו: השמש - יום, והירח - לילה. לשמש אור עצמי ואילו בירח משתקף אור השמש. לשמש ולירח יש פעילות עצמית ויחודית של כל אחד מהם, והם פועלים בזמנים נפרדים.

 

מבחינה רוחנית וסמלית: השמש הוא "משפיע" (נותן) והירח - "מקבל".

 

כך גם בחיי האדם: יש "משפיעים" ויש "מקבלים". המשפיע והמקבל מהווים עולמות שונים, ומלבד העובדה שזה משפיע וזה מקבל, אין, לכאורה, קשר ביניהם. כך, לדוגמא, עלול לחשוב יהודי הנותן צדקה לעני - בעצם אין לו שייכות לעני, ובשעה שהוא עסוק עם עצמו, במיוחד בתורה ובמצוות ובתפילה, כאשר הוא רוצה לזרוח "כשמש" באור של "נר מצווה ותורה אור" - אין הזמן מוכשר לטפל בעני, כפשוטו, או ב"עני" ביהדות וכו' -

 

באה שנת העיבור ומלמדת, מזכירה ודורשת שלא כך הדבר: ה"שמש" וה"ירח" אינם שני עולמות נפרדים, אלא משום העובדה ששניהם נוצרו על-ידי בורא- עולם אחד ושניהם מהווים חלקים של עולם אחד וזהה - יש ביניהם שייכות גדולה וקשר של אחד לרעהו, והקשר הוא תמידי ופנימי, כפי שרואים גם בטבע, שהשמש אינה חדלה לזרוח, שכן כאשר במקום מסויים שורר לילה שורר במקום אחר יום באותה שעה.

 

יתר על כן: דווקא על-ידי חיבור ה"שמש" וה"ירח" המשפיע והמקבל, מתבצעת הכוונה האלוקית.

 

במיוחד כשמדובר בשני יהודים, ששניהם חלק מ"גוי אחד בארץ", ורק מצד גופותיהם הם חלוקים ושונים, אבל מצד נשמתם, חלק אלוקה ממעל ממש, הם דבר אחד ממש.

 

שנת העיבור מדגישה גם, שהמשפיע והמקבל (הן בנושא של השפעה גשמית, כגון עשיית טובה ליהודי בענייני פרנסה וכדומה, וכל-שכן ברוחניות) הם זוג קרובים ביותר, שהשגחה האלוקית מזמנת באופן מיוחד את שניהם ביחד במקום אחד ובזמן אחד, כדי שהמשפיע יתן למקבל, אך יחד עם זה "יקבל" ממנו דווקא, והמקבל יקבל מן המשפיע, אבל יחד עם זה יתן לו, ולו דווקא, ואף, אדרבה, יתן למשפיע יותר ממה שהלה נותן לו, בהתאם למאמר הידוע של תורתנו שיותר ממה שבעל-הבית עושה עם העני - עושה העני עם בעל-הבית.


 

     

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)