השבת הזאת חלה בשיאם של ימי האבל על חורבן בית המקדש. בעוד ימים אחדים נציין את היום המר, שבו חרבו שני בתי המקדש ובו החלה הגלות האיומה והנוראה. אלה ימים שבהם אנחנו מתכנסים בתוך עצמנו, ומהרהרים בצרות ובייסורים שפקדו את העם היהודי לדורותיו.

תשעה באב מנקז אליו את כל הצער והכאב שעבר העם היהודי באלפי שנות קיומו. זה יום צום, שבו אין אוכלים ושותים, אין מתרחצים, ואפילו אין מברכים איש את רעהו בשלום.

אירועי תשעה באב

בתשעה באב נגזרה הגזֵרה על בני דור המדבר שלא ייכנסו לארץ ישראל. זה היה לאחר שהעם התפתה לדברי המרגלים, שהוציאו את דיבת הארץ רעה, ובני ישראל ישבו לבכות: "לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה". מאז נקבע הלילה הזה לליל בכי ואבל.

ואכן, ביום הזה חרב בית המקדש הראשון, בשנת גשל"ח (לפני אלפיים וארבע-מאות וארבעים ושמונה שנים). בתשעה באב נחרב בית המקדש השני, בשנת גתתכ"ח (לפני אלף ותשע-מאות וחמישים ושמונה שנים). בעקבות החורבן הזה יצא העם היהודי לגלות הארוכה שעדיין לא בא קיצה.

חמישים ושתיים שנה אחרי החורבן אירע עוד אירוע מכאיב: נפילת ביתר. גם עיר זו נפלה בתשעה באב, מתוך טבח נורא בבניה. בעקבות נפילתה התפזרה גם שארית הפלֵטה שנותרה בארץ ישראל.

ביום הזה ביצע הקיסר הרומאי טורנסרופוס הרשע פעולה שנועדה לבטא סופית את חורבנה של ירושלים – הוא חרש אותה במחרשה והשמיד כל זכר לתפארתה. בכך התקיימה הנבואה הקשה: "צִיוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵש".

במשך הדורות קרו עוד אירועים מצערים בתשעה באב, והקשה מכולם – גירוש ספרד. זה קרה לפני חמש-מאות ושלושים וארבע שנים, כאשר פרדיננד מלך ספרד גזר שעד 2 באוגוסט (1492) לא תישאר רגל יהודית על אדמת ספרד. אותו יום – תשעה באב היה.

לפני עשרים ואחת שנים חווינו עוד אירוע קשה וכואב. תשעה באב היה היום האחרון שבו נדרשו תושבי חבל עזה לעזוב את בתיהם. התושבים רצו להאמין שלא ייתכן כי יהודים יעוללו פשע כזה לאחיהם. אך כעבור כמה ימים גורשו בכוח, ועשרות יישובים פורחים הוחרבו, לצהלת מרצחי החמאס.

יהפוך ליום ששון ושמחה

על כל האירועים הכואבים הללו אנחנו אבלים בתשעה באב, אך אנו גם זוכרים את דברי חז"ל שבתשעה באב, ביום החורבן, נולד משיח. משמעות הדבר, שמתוך החורבן צומחת הגאולה. מאמינים אנו אמונה שלמה, כי סופו של המסע הארוך הזה הוא בגאולה השלמה.

לכן תשעה באב הוא גם יום של אמונה וציפייה. אין אומרים בו תחנון, משום שאנו יודעים כי עתיד היום הזה להיות יום חג ומועד. מתוך החורבן יתחולל הבניין המחודש של הבית השלישי, המפואר פי כמה וכמה.

בימינו אלה, כאשר התממשו כל הסימנים שנתנו הנביאים וחז"ל על ימי 'עקבתא דמשיחא', ברור שאנו קרובים מאוד לגאולה האמיתית והשלמה, שבה ייהפך תשעה באב ליום ששון ושמחה.

מקוננים ומאמינים. אמירת קינות ברחבת הכותל (צילום: מנדי הכטמן)