(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר


נרתיקי מזוזה
נושא: ספר-תורה, תפילין, מזוזה
רב: הרב יוסף ש. גינזבורג
תאריך: ט"ז בחשון התשע"ג (11/01/12)

השאלה:
מה דינם של נרתיק מזוזה שבלה, הניילון שעטף את הקלף או סרט הדבק שבו הודבקה המזוזה – האם הם טעונים גניזה?

תשובת הרב:

על חפצים ששימשו למצווה, וכעת אינם ראויים לשימוש, אמרו חז"ל: "תשמישי מצווה – נזרקין, תשמישי קדושה – נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: סוכה, לולב, שופר, ציצית; ואלו הן תשמישי קדושה: תיקים של ספרי-תורה, תפילין ומזוזות...".

הקלף שעליו כתובים תפילין, מזוזה וספר-תורה נחשב 'גוף הקדושה'. כשהוא בלה ונפסל, יש לגונזו בגניזה מיוחדת – לקוברו בתוך כלי חרס וכדומה, השומר עליו לימים רבים.

נרתיק מזוזה נחשב 'תשמיש קדושה' וטעון גניזה, מכיוון שהוא משמש לכבוד המזוזה. לכן גם אם הקלף שבתוכו עטוף בעטיפות נוספות, לא נגרעה קדושתו. לעטיפות הנוספות עצמן אין דין 'תשמיש קדושה'.

כשאין בית מזוזה או נרתיק, גם עטיפות ניילון או נייר העוטפות את קלף המזוזה דינן כ'תשמיש קדושה'.


תשמישי מצווה (וכל-שכן תשמישי קדושה) בשעת מצוותם - אסור להשתמש בהם לדבר של חול. לכן אסור לקשור דברים בחוטי הציצית התלויים בבגד שהאדם לובש. אך ציציות, סוכה ושופר לאחר זמן קיום המצווה – מותר לזורקם, אבל אסור לעשות זאת בדרך ביזיון.

המסמרים והדבק ששימשו למזוזה הם לכל היותר 'תשמישי מצווה' (אפשר להשליכם לערֵמת הגזם, אבל לא לפח האשפה).

מקורות : מגילה כו,ב. שו"ע או"ח סי' מב ס"ג ושו"ע אדמו"ר הזקן שם, וסי' קנד ס"ג וביה"ל שם. יו"ד סי' רפב ס"י ואילך. חובת הדר פ"א ס"י, צדקה ומשפט פט"ו סכ"ה, גנזי הקודש פ"ו סכ"א-כג, וש"נ.
(1306)


   סגור חלון