|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| כוחו של מעשה גשמי | | משה מציין דווקא את משקל התרומות ולא את ערכן. המשקל מסמל את הצד החומרי של הדבר, ולכן בתרומת המשכן נמנים הדברים דווקא לפי משקלם | |  | | בית-המקדש עומד שלם ומוכן | | | | הקב"ה שוכן דווקא למטה | | | | לא לזלזל בכוחו של אדם | | מה מטרת כפילות מלאכת המשכן, החוזרת בפרשיות ויקהל ופקודי, לאחר שהדברים כבר הובאו בפירוט רב בפרשיות תרומה ותצווה. הרי בתורה אין אפילו אות אחת מיותרת? | | | | משה מאחד את העם | | המשכן נבנה מתרומותיהם של יחידים, אבל הוא עצמו היה צריך להיות יצירה של כלל-ישראל. דבר זה נעשה על-ידי משה רבנו, שכנשיא ישראל - איחד את התרומות ועשאן לרכוש הכלל. | | | | שלמות מקבלים ממשה רבנו | | אין בכוחו של האדם המוגבל להשכין את השכינה האלוקית במעשי ידיו. לשם כך יש צורך בברכה מיוחדת של משה רבנו | | | | לפעמים מדלגים על הסדר | | ביום חנוכת המשכן הודגש יסוד גדול בעבודת ה' - עבודה שלא על-פי הסדר המקובל, אלא למעלה מסדר ומתהליכים מדורגים | | | | יהודי מרגיש שהכול לה' | | קרבן התמיד הינו "כליל לה'". הוא מסמל התמסרות מוחלטת לרצון ה', התמסרות שהיא טבעית ליהודי, שכן בנשמתו הוא חש שהקב"ה הוא המציאות האחת והיחידה, וממילא הכול צריך להינתן "כליל לה'". | | | | אחרי ההעלם באה ההתגלות | | | | שלושה שלבים בהתעלות | | בתחילה בא הציווי מלמעלה. בשלב השני באה עבודת עם-ישראל, שבנה את המשכן בפועל. ואז נוצר הקשר עם הקב"ה, כאשר הקב"ה שכן ונתגלה במשכן | | | | כשיורד החושך, יוצאים למסע | | התכלית של הכול, הן של המשכן והן של הבריאה כולה, מקופלת בכך שבני-ישראל 'נוסעים' דווקא "בהיעלות הענן" | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 18:30
זריחה: 6:33
