|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| מציאות שלמה | | כדי להשכין את הקב"ה בתוך בני-ישראל, צריך להגיע תחילה לאחדות ולתחושה של 'קהל' אחד - "ברכנו אבינו כולנו כאחד" | |  | | שמחת התורה והסליחה | | כאשר ירד משה רבנו מהר-סיני והביא עמו את הלוחות השניים, עורר הדבר אצל בני-ישראל תשוקה עצומה לקבלת הלוחות, וגם שמחה על שהקב"ה סלח להם על חטא העגל. | | | | לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט | | צריך לעבוד בששת ימי המעשה. זו אפילו מצווה לעסוק במלאכה. אבל לא צריך להשקיע בעבודה ובמלאכה את כל הראש, את כל הנפש | | | | השבת ומלאכת המשכן | | ידוע, שבתורה אין שום דבר מקרי. העובדה, שהתורה בחרה ללמדנו את המלאכות האסורות בשבת דווקא ממלאכות המשכן, מעידה על קשר מהותי-פנימי בין הדברים. | | | | השראת השכינה בלי קיצורי-דרך | | | | בלי מעורבות אישית | | | | הפרנסה היא רק מכשיר | | | | האש למען האפר | | אחת המלאכות האסורות בשבת היא הבערת אש. מדובר, בעיקרון, בהבערה לצורך תכלית - להאיר, לחמם ואף כדי להפיק אפר, אם הוא זקוק לו. כלומר, גם לאפר יש תכלית. | | | | לומדי תורה ותפקידם | | מהותו של משה היא התורה, ולכן נאסר עליו לעסוק במלאכת המשכן, כדוגמת ההלכה: "אין מבטלין תינוקות של בית-רבן אפילו לבניין בית-המקדש" | | | | כשמשה מצווה - אין הפרעות | | | | עד הפרט האחרון | | כאשר עוסקים במלאכה קדושה, שדורשת מומחיות ושימת-לב, צריך להשלימה עד תום. המומחה צריך לטפל גם בפרטים הקטנים ביותר | | | | אומנות מיוחדת של הנשים | | הנשים ניצלו את כישרונן המופלא, בטוויית צמר מעל-גבי העיזים, כדי להשביח את התרומות למשכן - אף-על-פי שלא נצטוו על כך | | | | בלי הבדלי מעמדות | | בצלאל ואהליאב מייצגים שני קטבים - נכבדי העם והפחותים שבו. כל בני-ישראל, מהגדולים ביותר ועד הקטנים שבהם, השתתפו בבניית המשכן | | | | המשכן - כפרה על העגל | | העונש על חטא העגל הנורא ניתן בכל פורענות, לאורך כל הדורות, ככתוב: "וביום פקדי - ופקדתי עליהם חטאתם". כיצד אפוא הצליח דווקא המשכן לכפר על עוון כה חמור? | | | | הקשר הגלוי והקשר הנסתר | | | | תפקידם של נשיאי-ישראל | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 18:30
זריחה: 6:33
