כמו במאתיים וחמש השנים הקודמות, יתאספו המוני יהודים ברחבי העולם כולו ויחגגו את חג הגאולה י"ט בכסלו, יום שחרורו של רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן-ערוך ומייסד חסידות חב"ד, ממאסרו ברוסיה הצארית. שוב ושוב יסופר סיפור המאסר והגאולה ויופקו הלקחים והמשמעויות הגלומים בפרשה זו.

סיפור מאסרו של האדמו"ר הזקן מחזיר אותנו לראשית ימיה של החסידות. הולכי-רכיל ומחרחרי-ריב הוציאו את דיבת החסידים רעה, והעלילו עליהם עלילות-שקר, כי כביכול סטו מדרכי התורה. הגיעו הדברים לידי הלשנה לשלטון הרוסי על רבי שניאור-זלמן מלאדי, שהוא כביכול מורד במלכות ותומך בשלטון הטורקי. על רקע זה נאסר הרבי, כשסכנת מוות מרחפת על ראשו. מאחורי ההלשנה עמדה הכוונה לחסל בדרך זו את התפשטות החסידות ואולי אף לחסלה כליל.

חגה של החסידות

באותם ימים שימש רבי שניאור-זלמן מנהיגה הכללי של החסידות כולה בליטא וברוסיה. הרבי עצמו ראה את הדברים ברובד עליון יותר. בהתנגדות שקמה על החסידות ראה ביטוי לקטרוג גדול שנתעורר למעלה על גילוי החסידות. המקטרגים טענו שלא הגיעה העת לגלות את מכמני התורה, את פנימיותה וסודותיה. המאסר היה שיאו של הקטרוג הזה, שאיים על המשכה של החסידות.

שחרורו של הרבי הוא ניצחונה של החסידות על אויביה למטה ועל מקטרגיה למעלה. י"ט בכסלו מבטא את האור הירוק שניתן לחסידות להתפשט ולהעמיק שורשים בכל חלקי העם היהודי. מן הטעם זה נחשב י"ט בכסלו "ראש השנה לחסידות". ביום הזה מתחיל מחדש הלימוד השנתי בספר ה'תניא', ספר היסוד של חסידות חב"ד אשר חובר ע"י אדמו"ר הזקן. ביום הזה מחלקים ביניהם חסידי חב"ד גם את לימוד כל התלמוד הבבלי – הש"ס – לימוד שיסתיים ביום ח"י בכסלו בשנה הבאה. זו אחת התקנות שהתקין אדמו"ר הזקן. התקנה מופיעה בסופו של ספר ה'תניא'.

למדור י"ט בכסלו - הקש כאן

החגיגה הארצית והמרכזית בכפר חב"ד