העיתונות האנגלחית בארץ ובארה"ב מגלה התעניינות רבה, לטובת קוראיהם, בפעילות המסורה של צעירי חב"ד למען נפגעי הטרור.

העיתון 'ג'רוזלם פוסט' פירסם כתבה מאת העיתונאי יהושע בראנון על הנער דניאל וולץ הי"ד מווסטון שבפלורידה שנהרג בפיגוע התופת בחול המועד פסח. מיד עם פטירתו של דניאל הי"ד התקבלה בקשה ממחלקת השיקום בביטוח לאומי בתל אביב למטה צעירי חב"ד למען נפגעי הטרור, להיות לעזר למשפחה בשעתם הקשה.

צוות צעירי חב"ד חברו לבני המשפחה וסייעו בכל פרטי סידורי ההלוויה בישראל ועד המשכו בפלורידה שם הובא לקבורה. צעירי חב"ד לקחו על עצמם את הביצוע הלוגיסטי והאירגון של מסע ההלוויה כמו גם התיאומים עם הגורמים הרלוונטים. החל מליווי הארון מבית הרפואה איכילוב עד לירושלים שם התקיים טקס מרגש בו נשאו דברים בני משפחה רבנים וכן אישי ציבור ושגריר ארצות הברית.

רגע מרגש היה כאשר התבקש הקהל לעמוד על רגליו ושלא כמקובל בדרך כלל במעמד הלוויה פצחו כל הקהל בשירה אדירה של "אני מאמין" עוצמת הרגשות בשעה זו היתה בלתי ניתנת לתיאור במילים.

בכתבה נשאל הרב מנחם קוטנר העומד בקאש המחלקה על כך שביום בו נפטר הנער דניאל הי"ד וולץ חיסל צה"ל את המחבל אליאס אשקאר, בכיר בג'יהאד האיסלמי שתכנן פיגועים רבים בהם גם הפיגוע במסעדת ראש העיר בתל אביב בחול המועד הפסח.

"זה לא יחזיר אלינו את דניאל חזרה, אבל זה בהחלט מעביר מסר ברור לכל מי שזומם להמשיך לפגוע בנו" אומר מנחם קוטנר, מנהל הפעילות של מטה "צעירי חב"ד למען נפגעי הטרור" שאירגנו את טקס ההלוויה ביום שני. "תפקידו של צה"ל הוא להרתיע ולהגן, ולא רק להגיב אחרי פיגוע. אומר הרב קוטנר.

"הרגשתי שמשהו קורא לי לחזור"

כתבה מרגשת פורסמה גם בעיתון' סאנדיי קרוניקל' - העיתון היומי הנפוץ והחשוב ביותר בצפון קליפורניה. הכתבת, סטפני פרייד, סופרת ומפיקת טלוויזיה המתגוררת בתל-אביב, פירסמה את סיפורה של הילה פ. בת ה-50 שחייה השתנו ברגע אחד לנצח, לאחר שנפגעה בפיגוע האחרון בתל-אביב. הילה מגדלת שלושה ילדים לבדה. מעסיקיה מסרבים לשלם לה דמי מחלה, בטענה שהמדינה אחראית לכך. הילה נותרה לבדה, מול יסורים וסבל שלא פוסקים.

ובדיוק אז, כמו מלאך מושיע הופיע הרב מנחם קוטנר מצעירי חב"ד, שדאג מיידית לסיוע כספי והחליט לנהל את המאבק מול מעבידיה בעצמו. עד שהמדינה תשלם.  "המסר שלנו הוא 'אתם לא לבד, אנחנו פה עבורכם לכל הפחות בשביל התקופה המיידית'," אומר קוטנר. "כל לילה כשאני חוזר הביתה אני מברך את הקב"ה מעמקי ליבי על כל הטוב שהוא עושה לי. כשאתה רואה את הזוועה ואת האסונות שפוקדים את האחר, אתה מודה על כל נשימה ונשימה".

המראות שקוטנר פוגש מדי יום קשים מנשוא. פעם אחת זה שבר אותו נפשית. "זה קרה אחרי פיגוע שהתרחש לפני כשלוש שנים בירושלים. הייתי אז בדרך לבית רפואה וקבלתי טלפון משליח חב"ד בקליפורניה ששהה בארץ. הוא ביקש להתלוות אליי לבית-הרפואה. באחד החדרים פגשנו באדם שאיבד את מאור עיניו. הוא סיפר על בתו בת השנתיים שנהרגה בפיגוע. 'עוד מעט תתקיים הלוויה. אני מוכרח להיות שם', אמר.

"חשתי שהדם אוזל מגופי. השליח שהיה עמי לא יכל להתאפק ופרץ בבכי. סיפורו הטראגי והמזעזע צמרר אותי לשעות ארוכות. הרגשתי שאיני יכול עוד".

אבל קוטנר חזר מהר מאוד לעבודתו. "הרגשתי שמשהו קורא לי לחזור. ידעתי שזו עבודת קודש ומוכרחים לשוב אליה חרף הקושי".

הצילום הכתבה מהעיתון 'ג'רוזלם פוסט'

צילום הכתבה מהעיתון 'סאנדיי קרוניקל'