"פעמים רבות נדמה היה כי מאמצינו נדונים לכשלון, אך המטרה הקדושה שניצבה מולנו, ובעיקר ההכרה כי מרכז צעירי חב"ד בישראל, אליו פנינו בבקשת סיוע ועזרה, הוא הגוף שנרתם לסיייע ולעזור - גרמה לנו להאמין שנצליח במשימה: לדאוג למניין בבית הכנסת של קהילת יהודי אלכסנדריה ביום הקדוש יום הכיפורים", במילים נרגשות אלו פתח מר אלי אנטבי, קונסול ישראל באלכסנדריה שבמצרים את פגישתו עם משלחת צעירי-חב"ד שהגיעו בערב יום הכיפורים מישראל למצרים.

לאור הצלחת המבצע אתשקד, פנה גם השנה מר עמי ברגמן, מאגף הפילנתרופיה בג'וינט לרב נפתלי ליפסקר, מנהל אגף הסניפים במרכז צעירי-חב"ד, וביקש לסייע בארגון מניין ליהודי אלכסנדריה ביום הכיפורים. חשיבותה הרבה של הנסיעה מתעצמת בידיעה כי זהו המנין היחיד המתקיים באלכסנדריה במשך כל השנה. יו"ר אגודת-חסידי-חב"ד ויו"ר צעירי-אגודת-חב"ד הרב יוסף יצחק אהרונוב החליט להיענות לאתגר, לא לפני שסוכמו ונבדקו כל התיאומים הביטחוניים הנדרשים.

עם חברי המשלחת נמנו: שלום דובער אהרונוב, לוי יצחק וילנקין, שמואל אופן, משה ומנחם מענדל פלס, שלמה חיים רבקין, אריה-זאב ליפסקר.

על המסע כולו מדווח הת' אריה-זאב ליפסקר מחברי המשלחת:
 
קשיים טכניים רבים צצו ועלו, וברגע האחרון נראה היה כי המשלחת לא תצליח לצאת למצרים, וכי הקהילה היהודית תיאלץ להתפלל בחג הקדוש ללא מניין. שלושה ימים לפני יום הכיפורים החליט קונסול ישראל באלכסנדריה לטפל בנושא באופן אישי, והחליט כי ישתדל להביא את חברי המשלחת בכל מחיר. הוא החל בסדרת שתדלנות מול קונסול מצרים בישראל, שהודיע לבחורים כי ינפיק עבורם ויזה באופן מיידי. נבחנו הדרכים בהם יגיעו הבחורים, לאחר שהטיסה היחידה למצרים כבר יצאה מישראל.

שאלות רבות בנושא אבטחת המסע והדאגה לשלום המשלחת צצו ועלו. לאחר אישורים וביטולים רבים, נראה היה כי לא ניתן יהיה לקיים את המסע. מר ברגמן מהגו'ינט לא נואש ולבסוף הצליח להטיס את המשלחת במטוס פרטי.

מיד עם הנחיתה במצרים, בערב יום הכיפורים, פגשנו את השוטרים שליוונו עד חזרתנו ארצה. נציג הקהילה הודיע כי ממתינים לנו בבית העלמין היהודי לאמירת קדיש. משם נסענו לרחוב נבי דניאל הצפוף והומה האדם בו ממוקמים בית הכנסת, משרדי הקהילה, בד"צ, ספריה לספרי יהדות עתיקים, ומקווה טהרה. הקמפוס כולו נמצא תחת השגחה מתמדת של שוטרים ושומרים פרטיים ששכרה הקהילה.

לאחר תדריך בטחוני שקיבלו חברי המשלחת מפי הקונסול מר אנטבי, שמעו חברי המשלחת סקירה על הקהילה היהודית הקטנה שנותרה בעיר.

שלושים ספרי תורה בארון הקודש

ההיכל נפתח לתפילת 'כל נדרי'. עיני נפערו בתדהמה בראותי את ארון הקודש ובו לא פחות משלושים ספרי תורה... קשה לתאר את התפילה בהיכל בית הכנסת. לאחר מספר שנים בהן עברתי לפני התיבה, אני מרגיש כי לא ככל הפעמים השנה. את פזמוני התפילה הצטרף גם הקונסול ואורחים נוספים, כל אחד בתורו פיזם מהידוע והזכור להם מבית אבא.

הסיפור המובא בגמרא על בית הכנסת הגדול באלכסנדריה אשר מרוב גודלו היה שמש בית הכנסת מרים דגל גדול כדי שידע הציבור הגדול, שלא יכול היה לשמוע את שליח-הציבור,  מתי לענות 'אמן' - אין לו כיום כל קשר למציאות. רק ממדיו הגדולים של בית הכנסת (למעלה מ-900 מקומות) מזכירים זאת. אילמלא המשלחת של צעירי חב"ד, לא היה כאן אפילו מנין (10) מתפללים לתפילת יום-הכיפורים.

בסופה של תפילת הנעילה עולה ר' נפתלי טויטו, יהודי תושב קדימה שבארץ ישראל המכהן כגבאי ושמש הקהילה בימי החגים לתרגם בפני הקהל המקומי את משמעותה של קבלת עול מלכות שמים בשעת אמירת פסוקי 'שמע ישראל'.


"תודה שבאתם, בואו שוב"

מוצאי יום הכיפורים: הקהל כולו פונה לסעודת 'שבירת הצום' בה שרנו שירי שמחה ונשמה. התרגשותם של היהודים לא ידעה גבולות. הת' לוי וילנקין נעמד לשאת דברים בשם האורחים, כשמר אנטבי מתרגם את דבריו. מיד אחריו קמו לברך שלושה מבני הקהילה בצורה ספונטנית כשתוכן דבריהם אחד הוא: "תודה שבאתם, בואו שוב".

מר אנטבי בוחר לפתוח בסיפור התלאות שעברה המשלחת עד בואם. הוא מזכיר את עובדת היותם חסידיו של הרבי מליובאוויטש שאינם נרתעים ממשימות קשות ככל שיהיו. "הם באו לפה, ולמרות שהחזן אשכנזי השתדל להתפלל בנוסח מזרחי, ככה עושה ליובאוויטש שלום בעולם!".

"את קהילת אלכסנדריה הנחרבת בניתם כבר השנה"

משלחת צעירי-חב"ד נותרה לבלות עם יהודי אלכסנדריה גם בשבת שלאחר יום-הכיפורים. בתום תפילות השבת נפרד מהמשלחת ד"ר מקס, ראש הקהל.  כשהוא נרגש מאד ניגש אל כל אחד מחברי המשלחת, לחץ את ידיהם בחום והודה על מסירות נפשם למען קהילת יהודי אלכסנדריה. אחד מחברי המשלחת  איחל ליהודי הישיש שיזכה בשנה הבאה לחגוג יחדיו בירושלים הבנויה. ד"ר מקס השיב: "הנני זקן בן תשעים ושלוש שנה ואינני יודע אם יעמדו לי כוחותי להגיע עד לירושלים הבנויה, רק חשוב לי כי תדעו שאת קהילת אלכסנדריה הנעלמת בניתם כבר השנה, בואו שוב".

בונים סוכה ליהודי אלכסנדריה

למחרת יום כיפור, עם זריחת החמה התחלנו לבנות את הסוכה עבור יהודי הקהילה. כיום התקבלה הידיעה כי קבוצת יהודים מצרפת עתידה להגיע במהלך החג לביקור של יומיים, מה שמחזק עוד יותר את הצורך בסוכה גדולה ויפה בחצר בית הכנסת.

העיר אלכסנדריה שוכנת לחוף הים התיכון בקצה המערבי של דלתת הנילוס. העיר הצפונית היא השנייה בגודלה במצרים אשר נוסדה לפני כ-2300 שנה בידי אלכסנדר מוקדון. בעיר פעלה קהילה יהודית עוד מימי אלכסנדר מוקדון. כאמור, בגמרא מסופר על בית הכנסת הגדול של אלכסנדריה שמפאת גודלו והמתפללים הרבים, לא יכלו כולם לשמוע את קולו של שליח בציבור, והשמש היה מניף בטלית כדי לסמן לקהל מתי לענות אמן. ברבות השנים, הרגו הרומאים כ-50 אלף מיהודי העיר. בשנת תש"ז (1947) ישבו בעיר כ-22,000 יהודים, אך רובם היגרו ממצרים אחרי מלחמת השחרור ומלחמת 'סיני'.

בית הכנסת העתיק באלכסנדריה


פנים בית הכנסת


חברי משלחת צעירי-חב"ד (מימין) עם שארית יהודי אלכסנדריה

ברחובות אלכסנדריה


הקונסול כללי של ישראל בקהיר מר אלי אנטבי שהשתתף בתפילות


כותב היומן הת' אריה-זאב ליפסקר עם יהודי העיר


ריקוד של שמחה בבית הכנסת העתיק בעיר


בסעודת 'שבירת הצום'