"עבודת האדם על-פי תורת החסידות, להרגיל את עצמו לראות ענין השגחה פרטית, איך כי בטובו יתברך מחדש את העולם והנבראים בכל רגע בהשגחתו הפרטית, אשר זה ואך זה, הוא מציאות הנבראים חיותם וקיומם".

לוח 'היום יום' לתאריך כ"ט בסיוון.

אחד העקרונות המרכזיים של תורת החסידות, שנתגלתה על-ידי הבעל-שם-טוב, הוא האמונה בהשגחה-פרטית במובנה הרחב ביותר.

על-פי הבעש"ט יש השגחה-פרטית של הבורא על כל דבר שקיים בעולם, החל מבני-אדם וכלה בגרגרי-חול העפים ברוח. כל תנועה של כל מציאות כלשהי שקיימת בעולם היא ברצונו ובהשגחתו הישירה של הבורא.

מסופר, שאחד מתלמידי הבעש"ט לא יכול היה לעכל תפיסה זו של השגחה-פרטית. את שאלותיו היפנה אל רבו הבעש"ט וזה, במקום להשיב לו בהסברים ובהוכחות שכליות, פשוט ציווה עליו ללכת ליער, לעמוד ליד עץ כלשהו ולהתחיל לעקוב אחר גלגוליו של העלה הראשון שינשור ממנו.

עשה כן התלמיד והחל לצעוד אחר העלה. שעה ארוכה שמר התלמיד את עקבותיו של העלה שהרוח העיפה אותו אנא ואנא, עד שהוציאה אותו אל מחוץ ליער.

העלה המשיך להתגלגל על-פני השדה ולבסוף נתקע בין שתי אבנים. התקרב התלמיד אל העלה וראה כי מבין האבנים יוצאת תולעת ומתחילה לכרסם בתיאבון את העלה. כששב התלמיד אל רבו הבעש"ט, עוד בטרם פצה את פיו לספר על קורותיו, אמר לו הבעש"ט:

 "הקב"ה, שהוא זן את העולם כולו, גילגל את העלה כך שיגיע אל התולעת המסכנה וישמש לה מזון, וכל גלגוליו של העלה היו בהשגחה-פרטית".