הרבי קיבלם בכבוד רב ונשא בפניהם נאום מיוחד. גולת הכותרת של נאומו הייתה ההצהרה כי אין לכנותם נכים, אלא מצוינים, שכן אלוקים מעניק להם כוחות ייחודיים כדי להתגבר על מצבם. צילומים: ארכיון, תמונה ראשית מתוך סרטון JEM ג' באייר התשע"ה (22/04/15)
בקיץ תשל"ו (1976) ביקרה את הרבי קבוצת נכים שהייתה במסע לקנדה לאולימפיאדת נכים. על חברי המשלחת נמנו נכים רבים מקרב חיילי צה"ל, פצועי מערכות ישראל, והרבי קיבלם בכבוד רב ונשא בפניהם נאום מיוחד. גולת הכותרת של נאומו הייתה ההצהרה כי אין לכנותם נכים, אלא מצוינים, שכן אלוקים מעניק להם כוחות ייחודיים כדי להתגבר על מצבם.
הנה תמליל הדברים:
כמו שישנה יכולת ביד כל אחד ואחת מעַם ישראל להתרומם מעל למדידות והגבלות המקום, הרי ביכולתם גם כן להתרומם מעל למדידות והגבלות הזמן, זאת אומרת, שעל ידי זה נזכרים הם על אמיתית נצחיות עם ישראל, שהוא עם אחד במשך כל הדורות, מיום עמדנו – כל נשמות עם ישראל – במעמד הר סיני, ועד סוף כל הדורות.
וזה מסביר גם כן את התוקף של עם ישראל הנצחי, אשר למרות שהוא "המעט מכל העמים" – הרי הוא מעט רק במקום פלוני או בזמן פלוני, אבל לאמתו של דבר, כל היהודים – מעת מעמד הר סיני ועד סוף כל הדורות – ערבים הם זה בזה (שבועות לט, א) ועד שנעשים מציאות אחת – עם אחד, שלכן גם בכמות רב הוא ועצום בערך שאר כל העמים.
על ידי זה באים לעוד מסקנה, שהיכולת להתרומם מעל למדידות המקום והזמן, הרי זה מפני שמתכונות העם היהודי הוא להגביר הרוחניות על הגשמיות ולהגביר האיכות על הכמות. ולכן, למרות היותם עם אחד, המעט מכל העמים, בכל זאת לא רצו להתבולל ולהיטמע בין העמים בשום פנים ואופן, אף שבתקופות מיוחדות היה זה קשור במסירות נפש ממש...
בזה גם כן נקודה מיוחדת: כשחסר למישהו בכמות מאיזו סיבה שתהיה, אין זה סיבה וביאור כלל להיות חס-ושלום "נופל ברוחו", כי אם אדרבה, כיון שחסר לו משהו בכמות (בגשמיות) שלא באשמתו, או על ידי שעשה דבר טוב, ועד למסירות נפש – שהגין על עם ישראל במקום מסוים או בשטח מסוים, ובפרט בארץ הקודש – הרי זו הוכחה אשר הקדוש-ברוך-הוא – בורא האדם – נתן לו או לה כוחות רוחניים מיוחדים שביכולתו או ביכולתה להתגבר על מה שנהיה חסר לעיני בשר בגשמיות ובגוף.
ואדרבה, ביכולתו להראות שלא רק שהוא בשווה לשאר בני אדם סביבו, כי אם יש בו גם יתרון רוח, אשר מתגבר הוא על החיסרון הנראה לעיני בשר, ומראה אשר יכול הוא להשיג עמדה, ולעלות בעניינים חשובים ועניינים טובים, ובהישגים שלמעלה מהישגים של אדם מן השורה – אדם על דרך הרגיל.
ולכן אין דעתי נוחה מזה שנותנים למישהו את השם "נכה", שזה מראה על נחיתות וירידה, כי אם אדרבה, צריך להדגיש בזה שהוא משהו מיוחד ומצוין על ידי בורא האדם, אשר נתן לו כוחות מיוחדים יתירים על הכוחות שישנם לאדם מן השורה, ולכן דווקא ביכולתו להתגבר על קשיים ומניעות שאין ביכולת לאדם מן השורה להתגבר עליהם.
ולכן הייתי מציע – כמנהג יהודי להעיר ולהציע גם בעניינים שלכאורה אינם שלו – שישנו את השם, ויקראו "מצוינים" בישראל, אם מצוינים על ידי המלחמה, או מאיזה סיבה שתהיה...
ואין זה רק שינוי השם, כי אם גם ביאור המצב לאמיתתו, כי בזה מדגישים על ידי השם עצמו, שיש בהם משהו מצוין ומיוחד, שלכן יש להם את הזכות להראות דוגמא חיה – ומתוך שמחה ובטחון עצמי – שכל אחד ואחת מבני ישראל, באיזה מצב שיהיה בגשמיות ובמצב הגופני, הרי נשמתו היא – בלשון רבנו הזקן מיסד תנועת חסידות חב"ד – "חלק אלוקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב), וחלק אלוקה זה נמצא בכל אחד ואחת, הוא מתגבר סוף סוף על הגוף, ועד שהגוף מתנהג וחי על פי הוראת נשמתו – חלק אלוקה הנמצא בתוכו ושוכן בקרבו ומושל ושולט עליו.
וזה מביא להדגשת עוד נקודה יסודית בתורת עם ישראל בכלל, ובמיוחד על פי ביאור תורת החסידות – על פי מה שנאמר (תהלים ק, ב) "עבדו את ה' בשמחה": כי מאחר שכל חיי האדם הרי זה עבודה נמשכת לקדוש-ברוך-הוא, בורא האדם ומנהיגו, הרי כיון שהוא נמצא במצב זה כל ימי חייו, הרי זוהי ראיה והוכחה כי ישנם בידו וניתנו לו הכוחות להיות בשמחה כל משך ימי חייו.
וכאשר פוגש הוא בחייו איזה קושי ואי נעימות או הרבה יותר קשה מזה, הרי זה מעורר בו את הכוחות הנסתרים, שיתגלו ויפעלו בפועל, ויראה גם לאחרים שהוא נמצא במצב של שמחה, וממלא את תפקידו – להרבות אור ורוחניות וקדושה בעולם.
זמנים נוספים
שקיעה: 19:43
זריחה: 5:51
הרבי קיבלם בכבוד רב ונשא בפניהם נאום מיוחד. גולת הכותרת של נאומו הייתה ההצהרה כי אין לכנותם נכים, אלא מצוינים, שכן אלוקים מעניק להם כוחות ייחודיים כדי להתגבר על מצבם. 
