ממוצאי יום א' של פסח ועד ערב חג השבועות סופרים את הימים והשבועות שחלפו - עד 49 יום שהם שבעה שבועות.
הספירה נאמרת בכל ערב בסיום תפילת ערבית, לפני "עלינו לשבח". אומרים: "היום יום אחד לעומר"; "היום שני ימים לעומר", וכן הלאה. במלאות שבוע אומרים: "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד לעומר"; ולמחרת - "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר", וכן הלאה.
הספירה היומית מתייחסת ליום שתחילתו בצאת-הכוכבים של הערב הקודם ליום, ולכן מי שלא 'ספר' את ה'עומר' בערב, יכול לספור במשך הלילה וכן במשך כל היום שלמחרת, עד לפני השקיעה (לאחר צאת-הכוכבים סופרים את המספר של היום הבא, כאמור).
מי שהחמיץ גם את ההזדמנות השנייה, יספור מעתה ואילך ללא ברכה.
השם 'ספירת העומר' מקורו בכך שהתחלת הספירה היא ביום שבו היו מקריבים את קרבן 'עומר התנופה', בזמן שבית המקדש היה קיים. זהו קרבן 'מנחה' משעורים - מהתבואה החדשה שנקצרה בליל ששה עשר בניסן.
הספירה מבטאת את ההשתוקקות לקראת חג מתן תורה - חג השבועות - שהוא ביום החמישים לעומר (בו היו מקריבים את 'מנחת' 'שתי הלחם' מהחיטה החדשה).
בימי ספירת העומר נוהגים במנהגי אבילות מסויימים (אין נושאים נשים, אין לובשים בגד חדש, אין מסתפרים, ועוד), לזכר 24 אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו במגיפה בימי ספירת העומר, על שלא נהגו כבוד זה בזה.
ימי ספירת העומר הם איפוא ימים שבהם כל אחד משתדל להוסיף באהבת ישראל, הן כהכנה למתן תורה והן כתיקון לאותה מגיפה.
קראו עוד במדור המיוחד שלנו לספירת העומר | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:43
זריחה: 5:51
הספירה מבטאת את ההשתוקקות לקראת חג מתן תורה - חג השבועות - שהוא ביום החמישים לעומר (בו היו מקריבים את 'מנחת' 'שתי הלחם' מהחיטה החדשה).
