מה משמעותו של יום השנה לפטירת הצדיק, המכונה 'הילולא', שמשמעותה 'חגיגה'?
בי' בשבט תשמ"א (1981), יום ה'הילולא' של הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון), חותנו וקודמו של הרבי, הסביר הרבי את הדברים:
תורת הקבלה מבהירה היטב את היחס לצדיק לאחר 'הסתלקותו'. נשמתו, שהאירה בחייו את העולם סביבה, ממשיכה להאיר גם לאחר 'הסתלקותו', שכן הנשמה אינה מהות פיזית, ולא חלים עליה חוקי הטבע.
נשמת הצדיק פעילה גם לאחר 'הסתלקותו', וכשם שחייו היו רצופים בהתעלות רוחנית, מרמה רוחנית אחת לרמה רוחנית גבוהה יותר, כך גם לאחר עליית הנשמה לגנזי המרומים - היא מוסיפה להתעלות, כשם שהיא מוסיפה להשפיע כאן, בעולם הזה, על תלמידיו של הצדיק.
בכל יום חווה הנשמה התעלות חדשה, אולם ביום השנה לפטירה היא זוכה לעליה משמעותית לאין-ערוך.
מנהגי יום השנה נועדו לגרום ל"עליית נשמה" לנפטר. ביהדות אנו מוצאים מנהגים כה רבים "לעילוי נשמה", שכן בממדים הרוחניים אפשר להתעלות בלי סוף.
גם נשמת הצדיק יכולה להיעזר בפעולות שעושים האנשים כאן, בעולם הזה, לעילוי נשמתה. יכולתנו, האנשים הפשוטים, לסייע לנשמת הצדיק ולגרום לה לעילוי, באה בזכות ההשפעה שהייתה לצדיק עלינו, אם במישרין ואם בעקיפין.
וכאשר אנו מסייעים להתעלות של נשמת הצדיק, אזי גם אנו מתעלים עמו, שכן כאשר הראש מתעלה - כל הגוף מתעלה עמו!
צפו בוידאו מדברי הרבי (JEM):
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:42
זריחה: 5:52
גם נשמת הצדיק יכולה להיעזר בפעולות שעושים האנשים כאן, בעולם הזה, לעילוי נשמתה. יכולתנו, האנשים הפשוטים, לסייע לנשמת הצדיק ולגרום לה לעילוי, באה בזכות ההשפעה שהייתה לצדיק עלינו, אם במישרין ואם בעקיפין.
