אביה של חיה נפטר בבוכרה לפני מספר שנים, וזמן קצר לאחר-מכן עלתה חיה ארצה עם אימה ואחיה אלי, בניסיון לפתוח בחיים חדשים בארץ הקודש, הם עברו קשיי קליטה, והתמודדות עם שפה ומנטליות לא מוכרים, אך הרצון היה גדול. חיה פנתה ללימודים במסגרת דתית חרדית, אמה עמלה קשות לפרנסתם בדוכן רוכלים באזור תחנה המרכזית הישנה בתל אביב שם מכרה בגדים.

לפני כשנתיים, במהלך עוד יום עבודה שגרתי, אירע פיגוע רצחני כפול על-ידי מחבלים מתאבדים בתחנה המרכזית, ואמא של חיה נהרגה במקום. חיה מצאה את עצמה לפתע ללא משפחה יתומה צעירה ללא אב ואם. השבר הגדול הגיע לאחר אסון נוסף במשפחה בו נרצחה אחיינתה בפיגוע באוטובוס בצומת כרכור.

צעירי-חב"ד סייעו בארגון ההלוויה ובקיום תפילות בימי ה'שבעה', וערכו ביקורי תנחומים בבית המשפחה, ומאז נמצאים עימם בקשר רצוף, ומנסים לסייע כמיטב יכולתם, על-מנת להקהל במעט את כאבה של המשפחה. רותי, חברתה הטובה של חיה, כאבה את צערה הגדול באובדן אימה, ובהיותה יתומה מאב ואם, והחליטה לפנות למשפחה חסידית בבני ברק, ששמעה כי הם יהיו מוכנים לאמץ נערה צעירה במצבה של חיה.

רותי הגיעה לכתובת שנמסרה לה כדי לאתר את המשפחה, אך התברר כי חלה טעות. בצר לה פנתה לצאת מהבניין, אך עוד נבוכה מהטעות פגשה בגב' לאה, שהציעה את עזרתה. רותי היססה תחילה. לבסוף סיפרה כי היא מחפשת משפחה שתאמץ את חברתה היתומה מאב ואם. לאה האזינה לסיפר חייה הכואב של חיה ואמרה כי זו בהחלט מצווה גדולה המזדמנת לפניה. "אתייעץ עם בעלי ואדבר איתך מחר". במלים אלה נפרדה גב' לאה מרותי.

למחרת קיבלה רותי את הטלפון המיוחל בו התבשרה כי לאה ובעלה מאיר החליטו לאמץ את חיה לבת. לאה ומאיר שזכו להשיא שנים-עשר משלושה עשר ילדיהם, אימצו את חיה לבת והעניקו לחיה את כל מחסורה, שידכו אותה עם בחיר ליבה וחגגו עתה עימה את שמחת שידוכיה.

צעירי-חב"ד ששמעו על שמחת הבת בבואה בקשרי השידוכין, החליטו לענות לבקשת המשפחה, ולסייע במימון הוצאות שמחת החתונה. מנהל המחלקה של צעירי-חב"ד למען נפגעי הטרור, הרב מנחם קוטנר, אומר כי "בימים אלו שוקדים בצעירי חב"ד לסייע בהוצאות הגדולות של שמחת החתונה".