|
|
 |
(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר |
 |
|
 |
| דף הבית > חדשות |  | | איש השנה של "זמן חיפה": שליח חב"ד בקרית אתא |
|  | הרב חיים שלמה דיסקין, רבה של קרית אתא, ושליח חב"ד בעיר נבחר כ"איש השנה" של "זמן חיפה" ו"רדיו חיפה. לפני 20 שנה קם בית התמחוי ברחוב חנקין 20 בקרית אתא, בבניין ישן ומתפורר. שמונה שנים לאחר מכן נבנה הבניין האדום שמהווה מרכז לפעילות, שההיקף השנתי שלה הוא בסביבות השלושה מיליון שקלים, ומספק גם מנות חמות וגם מצרכי מזון * הרב דיסקין הקים את אחד ממפעלי ההזנה הגדולים באזור, שמצילים ילדים, קשישים ומשפחות ממצוקות קשות, ואף פועל כ"לשכת עבודה" לעת מצוא
 מאת: אורית פרץ ארי צילומים: מקס ילינסון, זמן חיפה ה' בתשרי התשע"ג (21/09/12) |  | הרב חיים שלמה דיסקין, רבה הראשי האשכנזי של קרית אתא הגיע אליה בשליחותו של הרבי מלובביץ׳ לפני כ-30 שנה. במקור הוא מבני ברק ובכלל רצה להגיע לטבעון, אבל הרבי שלחו וייעד אותו למקום אחר לקרית אתא. מאז ועד היום לא עזבה אותו תחושת השליחות, ולא בכדי הוא אחראי לאחד ממפעלי ההזנה הגדולים ביותר באזור.
"למדתי בכפר חב״ד ואחר כך אצל הרבי מלובביץ׳ כמה שנים", מספר הרב ריסקין. ״שאלתי אותו לאן כדאי לי ללכת לשליחות, כי גדלתי כל השנים עם התחושה שתפקידי לצאת לשליחות, התחושה כמו לבתי החב"ד שקיימים בכל העולם. היו כמה אופציות והוא הפנה אותי לקרית אתא. אני רציתי קריית טבעון, כי אז עדיין לא הייתה שם נציגות של חב״ר, אבל הוא רצה אותי פה. הגעתי והתחלנו לעשות פה פעילות שלאט לאט הלכה והתרחבה. היינו קבוצה קטנה שגדלה בהדרגה, וקם עוד מוסד ועוד מוסד".
אין הגעת להקמת מפעל ההזנה?
"בהתחלה הייתי רב של בתי ספר בתוך משרד החינוך ומזה התפרנסתי. עד לפני שנתיים הייתי עורך הרצאות בבתי ספר דתיים, גם ממלכתי דתי וגם בחרדי. ככה הכרתי טוב את הציבור, וגם דרך שיעורי תורה שערכתי בבתי כנסת. לאט-לאט נחשפנו לצורך בעזרה למשפחות במצוקה. בהתחלה דובר בעזרה כספית, אחר כך ראינו שזו עזרה פחות טובה וצריך לעזור להשתקם. התארגנו, קבוצה של כמה חב״דניקים, והתחלנו לחלק אוכל בימי חמישי בבתים. בהתחלה חשבנו שיהיה מדובר בכמה עשרות בוררות של משפחות, אבל הצורך רק הלך וגדל. הכרנו יותר את האוכלוסייה ויצרנו קשר טוב עם עוברות הרווחה שהפנ ואלינו משפחות נוספות".
לפני 20 שנה קם בית התמחוי ברחוב חנקין 20 בקרית אתא, בבניין ישן ומתפורר. שמונה שנים לאחר מכן נבנה הבניין האדום שמהווה מרכז לפעילות, שההיקף השנתי שלה הוא בסביבות השלושה מיליון שקלים, ומספק גם מנות חמות וגם מצרכי מזון.
"הכמות הלכה וגדלה", נזכר הרב דיסקין. "התחלנו לספק גם לבתי ספר לילדים שיש מצוקות בבתים ולא מקבלים ארוחת צהריים בבית, משפחות חד הוריות, אלמנים שלא יודעים ואין מי שיבשל להם. כך הקמנו את המטבח הגדול שמספק יותר מ 200 - מנות ביום. כל יום חמישי יש לנו חלוקה של מצרכים לשבת. לפני החגים זה כבר מגיע לקרוב לאלף משפחות".
על מה המפעל הזה עובד?
"הכל מתרומות, אין לזה תקצוב ממשלתי. למשל, כל יום חמישי מגיעה אלינו משאית, או אפילו שתיים, מלאות בירקות ופירות מהשוק הסיטונאי, שלא מכרו ופירות ואין מה לעשות איתם. הרבה בעלי עסקים תורמים. בעלי קייטרינג נותנים אוכל שנשאר. זה בעיקר תרומות של אוכל ומוצרי מזון. תושבי העיר גם תורמים כסף. יש לנו צוות עובדים בשכר, אבל עיקר הפעילות נעשית בהתנדבות. יש כאלו שעושים אצלנו את עבודות השירות שלהם. תלמידים של בית הספר׳ רוגוזין עושים אצלנו מחויבות אישית".
העשייה והתרומה של דיסקין לא נעצרת רק במפעל ההזנה כפי שהוא מגלה: "לפני כשנה וחצי נבחרתי להיות רב עיר, אני מאמין שזה היה בעקבות הפעילות. יש לי כמעט כל ערב חופה שזה עוד היכרות עם זוגות, אני לא לוקח כסף על חתונות, ככה אני יוצר עור היכרויות. אני נוהג לשבת עם כל זוג ורואה מה הצרכים שלהם ודואג שתהיה כתובת לכל צורך בנושא היהדות. כמובן שלא בכפייה, הכל בהבנה".
אתה לא מרגיש לפעמים שזה רק מנציח את המצב, שאנשים מפתחים תלות במפעל ההזנה?
"כל זמן שיש מסכנים בעולם, צריך לעזור להם. אנחנו מקווים שיגיעו ימים טובים יותר. אתמול קראנו בתורה שאם רואים רצח, חלל נופל בשדה ולא יודעים מי רצח, מה שנקרא פגע וברח, אז האשמה היא של כל המנהיגים. כל זמן שיש כל כך הרבה אלימות, כל כך הרבה אסונות, דברים קשים. התפקיד שלנו הוא לעשות הכל בשביל עולם טוב יותר. כשאנחנו מדברים על ימות המשיח יש אנשים שמתארים להם כל מיני פנטזיות. הרמב"ם כותב שבימות המשיח יהיהעולם שכולו טוב. כל אחד צריך לעשות את שלו, כרי שיהיה עוד קצת טוב בעולם ואז נחיה בעולם טוב יותר".
יש אנשים שמנצלים את המצב?
"מכל הסוגים מגיעים אלינו ואין סייג למעט ההתמקדות שלנו בקרית אתא, כי אנחנו כבר לא יכולים להתפשט יותר. יש את הסינון שהרווחה עושה. גם לנו יש דרכים לבדוק. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש אחוזים מעטים שמרמים אותנו. הרוב הגדול של האנשים שמגיעים לעמוד בתור הם לא מתחזים, אלא באמת אנשים שזקוקים. אם מישהו מגיע לעזרה חד פעמית, שהוא נקלע לקשיים ואין מה לאכול אנחנו ניתן בלי לשאול שאלות. להיכנס למערכת ולקבל באופן קבוע כבר צריך לעבור איזה סינון״.
ואנשים מצליחים לצאת ממעגל הנזקקות?
"אנחנו מאד מעוניינים שאנשים יצאו מהמערכת, יכנסו למעגל עבודה. אנחנו גם משתדלים לחפש להם מקומות עבודה. את חלק מהנתמכים הפכנו לעובדים שלנו. כיום, כשאני אחראי על הכשרות בעיר ויש לי קשר עם המון בתי עסק, אני מאד משתדל לבדוק אם צריכים עור עוברים ומנסה להכניס מהנצרכים שלנו. זה הנחת הכי גדול, כשבן אדם בא ואומר תורה לכם, עזרתם לי עד היום, ואני כבר לא צריך אני מסודר. זה השמחה והסיפוק".

|
|
|  |  | |
|
|
|
 |
|