|
|
 |
(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר |
|
|
|
| דף הבית > חדשות | | | מעגל קסמים: השליח שלא נכנע |
| | .jpg) כשבתו בת השמונה נספתה בשריפה, הרב ויקטור עטיה, שליח חב"ד בקריית ארבע-חברון וחבר באגודת הקוסמים, לא התייאש ● הוא טוען שהקסמים שאותם הוא מבצע מבוססים על ידע נרכש ועל זריזות ידיים בלבד, אבל חשיבותם בתהליך ההתמודדות שלו ובהפצת היהדות גורמים להם להיראות אמיתיים ● כתבה המתפרסמת היום במגזין של העיתון 'מעריב'
כ"ה בתמוז התש"ע (07/07/10) | | הנה קטעים מהכתבה:
תכירו את ויקטור עטיה, שליח חב"ד בחברון וחבר באגודת הקוסמים. הוא עובר ממפגש למפגש, מציע מופעי טלפתיה למבוגרים, קריאת מחשבות וזריזות ידיים לילדים, ובין לבין מתבל בדברי תורה. "אני, הדוס שמקפל כפית ומחליף שטר, מחבר כל כך הרבה אנשים במקום כל כך נפיץ, שהכל יכול להתלקח בו בכל רגע נתון," הוא אומר. "פתאום יש חיוך לכולם. אין מלחמות ואין כעס. אנשים מאוד אוהבים כסף, לראות איך שטר של עשרים הופך למאתיים. ואז אני מנצל את ההזדמנות הזאת, לתת תוכן יהודי בערמומיות. התפקיד שלי הוא להפיץ יהדות. כל הקטע של הקוסמות טוב ויפה, אבל הוא דבר משני."
אל הקסמים הגיע באופן מקרי. "פעילות בתי חב"ד בעולם היא בעיקר התנדבותית. אתה עושה למען הכלל," הוא מספר. "לצערי, הקטע של גיוס כספים זה לא התחום החזק שלי. בקטע של ליצור קשר עם אנשים ואוזן קשבת, אני מרגיש שהרבה יותר קל לתת מאשר לקבל. נקלעתי למצב שנרשמו לקייטנה בבית חב"ד הרבה ילדים. כרגיל, גבינו מחיר סמלי. הרגשתי שנכנסתי להתחייבות שלא תהיה לי אפשרות לכסות, לכן נסעתי לכינוס שליחים של חב"ד בניו יורק במטרה לנסות לגייס כספים, עם זוג תפילין. עברתי מחנות לחנות. זה נתן עשרה דולר, זה חמישה. בשלב מסוים ראיתי אדם אסיאתי פותח ארנק קטן וממנו יוצאת אש. אנשים סביבו עמדו בשוק ואצלי ישר ירד האסימון: כשחזרתי ארצה, בכל פעם מצאתי חבר אחר ולמדתי ממנו קסם. לאט לאט נבנה לי מופע שלם. הבנתי שזה כלי עזר אדיר לגשת לכל מקום ושאנשים נפתחים."
"השמים נופלים עליי"
לעטיה ולדבורה-נחמה 11 ילדים. הבכור שבהם משרת בתפקיד מ"כ בחטיבת כפיר. אבל מאחורי הבית ההומה והעיניים המחייכות מסתתר סיפור אישי קשה, שאותו בוחר עטיה לספר במפגשים שהוא עורך. "לפני כארבע שנים הייתי בניחום אבלים, ובאותו רגע קיבלתי טלפון מידיד. הוא אמר לי: 'יש לך שריפה ליד הבית.' אמרתי שאני בניחום אבלים ברמת גן והייתה תחושה מאוד מוזרה."
מקץ כמה שניות הופיע על צג הטלפון הנייד של עטיה שמה של אשתו. "ויקטור, בוא הביתה,"! היא זעקה. "חיה-מושקה נשרפה."! "בתי בת השמונה וחצי," אומר עטיה בכאב. "חשבתי שהשמים נופלים עליי... כל הדרך אמרתי תהלים והיו לי המון מחשבות ורמזים שקרה הגרוע מכל. הגעתי לכיוון הבית. גן המשחקים היה נטוש. באותו הרגע אחד מחבריי הטובים יצא מחצר הבית בפנים עצובות. אמרתי לו: 'אברהם, נכון שלא הצליחו להציל את בתי,'? והוא אמר לי: 'ויקטור, ברוך דיין אמת.' הרגשתי שנעצו לי סכין בלב, שאין לי למה לחיות. אמרתי: 'חלק מהנשמה שלי נלקח ממני. אלוקים, קח אותי אליך.'
החלטתי שאני קובר אותה בחברון. כנראה הנשמה שלה לא הייתה משהו פרטי שלי. שאלתי את אשתי איך היא נפטרה. היא מאוד פחדה מאש, אבל הפעם היא הדליקה גפרורים וסכך התחיל לבעור ונגע לה בשמלה. השמלה בערה. הילדים שמעו אותה צורחת הצילו. בני צעק אליה שתזרוק את השמלה הבוערת. היא ענתה לו: 'אבל אני לא אהיה צנועה.' היא הלכה קדימה והיה לה מחסום של מלכודת מוות. תוך כמה דקות הכל נגמר. הרב מרדכי אליהו אמר שהנשמה שלה ירדה כדי לחזק את הצניעות."
ומה מקום הקסמים כאן?
"הטריקים עוזרים לי מכיוון שהם דבר שמח ומשמח. זה מרפא גם אותי. התחלנו להקים בניין לזכרה של חיה-מושקה עם קפה ועוגה לחיילים, ובית כנסת ופעילות לילדים שלא יתעמתו עם הערבים. עכשיו קצת נתקענו עם הבנייה, אבל אולי השם ישלח מישהו שיעזור לסיימה."
.jpg)
.jpg)
|
|
|   | | |
|
|
|
 |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:36
זריחה: 5:58
