חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 י"ג בחשון התשפ"ז, 24/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע גליון 1381 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת בלק, י"ג בתמוז ה'תשע"ג (21/06/13)

מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1381 - כל המדורים ברצף
יש מה לעשות בחופשת הקיץ
יש חדש
יעקב וישראל עכשיו ולעתיד
בלק
בדיקה עצמית
שלוש גלויות
זיכוי למעלה
מקללה לנבואת הגאולה
מסע ארכאולוגי לימי המקדש
מעבר דירה

מס' 1381, ערב שבת-קודש פרשת בלק, י"ג בתמוז ה'תשע"ג (21.06.2013)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 072-2770100, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

יש מה לעשות בחופשת הקיץ

קייטנה ערכית לילדים איננה בגדר מותרות ואינה עניין של נופש ופנאי בלבד, אלא יש בה צורך חינוכי הכרחי. זו גם הזדמנות להרחיב את מושגי היסוד בתחומי היהדות

עוד מעט מסתיימת שנת הלימודים, ויותר ממיליון וחצי תלמידים יֵצאו לחופשת הקיץ. רק קצתם ימצאו את מקומם במסגרת כלשהי בימי החופשה. רובם ישוטטו ברחובות באפס מעשה, או יכַלו את זמנם בשיטוטים אחרים, שסכנתם אינה פחותה.

כבר שנים נשמעת הזעקה על עצם הנוהג נטול ההיגיון הזה, להוציא מיליון וחצי תלמידים לרחובות למשך חודשיים. החופשה הזאת נולדה מהקושי לקיים לימודים בימים הלוהטים של הקיץ, או מהצורך בכוח עבודה רב בקציר. שני הטעמים האלה אינם תקפים בימינו. בתי-הספר ממוזגים ואין שום קושי לקיים לימודים גם בקיץ, וכמובן אין משתמשים עוד בילדים במשק החקלאי.

אכן יש צורך בחופשה שתשחרר קצת את התלמידים מלחץ הלימודים, וגם המורים זקוקים לחופשה ולימי היערכות לשנה החדשה, אבל דיי בחופשה קצרה, כמו כל העובדים במשק. אין שום הצדקה לקיום חופשה של חודשיים. ואם כבר יש חופשה, למה להוציא את התלמידים מחוץ לכל מסגרת ולא להפעילם בתוך בתי-הספר בפעילויות חינוכיות, באווירה אחרת?

צורך חיוני

כרגע החופשה היא עובדה מוגמרת. חוץ ממערכת החינוך החרדית, הפועלת גם בימי הקיץ, רוב המוסדות החינוכיים יינעלו עוד מעט, והמשימה החיונית עכשיו היא למצוא בכל-זאת דרך להעניק לילדים מסגרת חינוכית בימים האלה.

הפתרון המעשי ביותר הוא לשלוח את הילדים לקייטנות שמעניקות ערכים לצד חוויות ושעשועים. אין כיום עיר בארץ שאין בה כמה וכמה קייטנות כאלה, וצריך רק לבחור את זו המתאימה לכם. יש גם מסגרות של מועדוני נוער וחוגים ערכיים מגוּונים, המופעלים על-ידי ארגונים רבים, וכולם יעמדו על הברכה.

אתם, ההורים, צריכים לזכור שקייטנה ערכית לילדים איננה בגדר מותרות ואינה עניין של נופש ופנאי בלבד, אלא יש בה צורך חינוכי הכרחי, כדי שלא לאבד את מה שקיבלו הילדים במשך השנה בבית-הספר. הנזקים החינוכיים שעלולים להיגרם מהבטלה בחופשה הארוכה עלולים להיות הרסניים, והדרך למנוע אותם היא לשלב את הילדים במסגרת חינוכית כלשהי.

לתלמידי מערכת החינוך הממלכתית הקייטנות האלה הן הזדמנות יקרה מפז להרחיב את מושגי היסוד בתחומי היהדות. הערכים האלה מוענקים לילדים בדרך חווייתית, ובלי הלחץ הקיים בבית-הספר. הילדים לומדים להכיר את סידור התפילה, טועמים מאוצרותיה של התורה, מעשירים את ידיעותיהם על המצוות, וסופגים הוויי יהודי עשיר ותוסס. לרבים מהם זה המפגש הראשון עם יהדות אמיתית, והוא מותיר בליבם פינה חמה ליהדות. זו אולי הברכה שאפשר להפיק מהחופשה הממושכת.

מקור של נחת

הקייטנות האלה עולות כסף, ובמציאות הכלכלית הנוכחית יהיו משפחות רבות שיתקשו לשלם בעבורן, אך על ההורים לזכור כי השוטטות באפס מעשה יקרה הרבה יותר. הטיפול בילדים שעלולים להיפגע מסכנות החופשה הממושכת יעלה הרבה יותר כסף, ויהיה כרוך בהרבה עגמת-נפש. מוטב להוציא את הכסף על דברים טובים ומשמחים ולמנוע את הנזקים מראש.

חובה על ההורים לשלוח את ילדיהם לקייטנות ערכיות, ולשדל את השכנים והמכרים שאף הם ישלחו את ילדיהם לשם. במציאות ימינו זו הצלת נפשות בלי מליצות, וזו הדרך היחידה להפוך את חופשת הקיץ למקור של ערכים ושמחה ושל נחת מהילדים.


הזדמנות יקרה מפז להרחיב את מושגי היסוד בתחומי היהדות

  יש חדש

לימוד תורת המקדש

הננו מזכירים לציבור את קריאת הרבי מליובאוויטש להוסיף בימים האלה בלימוד התורה ובנתינת צדקה, ובמיוחד בלימוד ענייני המקדש – בתורה שבכתב (פרשיות תרומה, ויקהל-פקודי; יחזקאל פרק מ-מג), בתורה שבעל-פה (מסכת מידות) ובהלכה (הלכות בית-הבחירה לרמב"ם). על-ידי לימוד זה נזכה שיתקיימו דברי המדרש: "לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".

עלוני המקדש

צעירי-חב"ד הוציאו לאור לקראת ימי בין המצרים סדרה של פרסומים לציבור הרחב המסבירים סוגיות בענייני המקדש. כמו-כן עורכים בתי-חב"ד ערבי עיון בתורת המקדש ושלל פעילויות להעמקת התודעה בנושא החשוב. פרטים בבית חב"ד.

חוויית המקדש

חוויית המקדש מציעה פעילות לימודית חווייתית ניידת, בהנחיית ר' ירון לדרמן. שלב אחר שלב לומדים על העלייה לירושלים והכניסה אל בית-המקדש במסלולים מגוּונים: יום הכיפורים, הבאת ביכורים, פסח ועוד. המלצות ואישורים ממגוון רבנים. מתאים לכל ימות השנה ובמיוחד לימי בין המצרים. טל' 054-8432073.

  שלחן שבת

יעקב וישראל עכשיו ולעתיד

בנבואת בלעם מוזכר כמה וכמה פעמים ההבדל בין שני השמות שבהם נקרא עם-ישראל – יעקב וישראל. אחד הפסוקים שבהם מופיעה ההבחנה הזאת הוא "לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל". כלפי 'יעקב' הוא שולל את ה'אוון', החטאים, ואילו על 'ישראל' הוא שולל אפילו מה שמוגדר 'עמל' בלבד.

מוסבר בתורת החסידות ש'יעקב' ו'ישראל' מייצגים שתי דרגות בעבודת ה'. 'יעקב' זו עבודה של עבד, כמו שנאמר "יעקב עבדי"; ואילו 'ישראל' זו עבודה של בן, כמו שנאמר "בני בכורי ישראל".

עבודת עבד

'יעקב' מסמל יהודי העומד בדרגה נמוכה בעבודת הבורא. אין הוא מבין את ענייני האלוקות, ואין בו תשוקה לעבוד את ה' ולדבוק בו, אלא שהוא מכניע את עצמו ואת רצונותיו האישיים לפני הבורא ומקיים את רצון ה' בקבלת עול.

במצב כזה יש חשש שהאדם ייפול וייכשל בחטא, שזה עניינו של 'אוון'. הלוא יצר הרע קיים בתוכו בכל עוצמתו, והוא מנסה לפתותו לעבור על רצון ה'. ועל כך מתנבא בלעם: "לא ראה אוון ביעקב" – שגם בדרגת 'יעקב' הקב"ה עומד לימינו של האדם ומגן עליו מפני היצר לבל ייכשל בחטא.

עבודת בן

למעלה מזה היא מדרגת 'ישראל'. זה יהודי הקשור עם הקב"ה כמו בן הקשור לאביו. היהודי מבין בשכלו את גדולת הבורא ומרגיש בליבו רגשות של אהבת ה' ויראתו, ויש בו רצון עז לדבוק בה' על-ידי התורה והמצוות.

במצב כזה אין צורך כלל לשלול עניינים של 'אוון', חטאים ועוונות, אבל עדיין תיתכן אפשרות של 'עמל'. כלומר, ייתכן שהיהודי יצטרך לעמול קשה ב'עבודת הבירורים' – הפרדת ניצוצות הקדושה מכל העניינים שמסביב, דבר הכרוך בטרחה וביגיעה. על כך מתנבא בלעם: "ולא ראה עמל בישראל" – הקב"ה מסייע ליהודי שגם 'עמל' לא יהיה לו, אלא עבודתו מתנהלת בנעימות ובלי התמודדות עם דברים שהם הפך הקדושה.

שני שלבים בגאולה

גם בביאת המשיח יהיו שני השלבים: תחילה "לא הביט אוון ביעקב" – לא יהיו דברים שליליים, אבל הדבר יהיה כרוך בעמל, והמשיח ייאלץ להילחם מלחמות, כמו שהרמב"ם אומר, שהמשיח "יילחם מלחמות ה' וינצח".

לאחר מכן יבוא השלב השני – "לא ראה עמל בישראל". מלכות ה' תתגלה בכל המציאות, כמו שנאמר "והיה ה' למלך על כל הארץ", שאז לא יהיו גם עניינים של 'עמל', וכדברי הרמב"ם, שבני-ישראל יהיו פנויים לעסוק בתורה וחכמתה, ימצאו מרגוע ויעבדו את ה' מתוך מנוחה. באותו זמן כבר לא תהיה שום מציאות של רע, כמו שנאמר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ואז יתקיימו דברי בלעם בנבואתו "וישראל עושה חיל".

 (תורת מנחם כרך לא, עמ' 91)

  מן המעיין

בלק

ראה מה שרצה

"וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי" (במדבר כב,ב). מה שעשה ישראל לאמורי ראה, אבל מה שעשה אמורי לישראל – זאת לא ראה.

(דעת חכמים)

פחד מתיקון

"את כל אשר עשה ישראל לאמורי". 'עשה' מלשון תיקון, כמו "ועשתה את ציפורניה". בלק ראה את התיקונים שתיקנו ישראל בארץ האמורי, וזה היה עיקר פחדו. זה גם פחדם של תלמידי בלק מאז ומעולם.

(שפת אמת)

הדרך למלוכה

למה לא נזכר מיד עם הזכרת שמו של בלק כי היה מלך מואב? אלא שבתחילה היה הדיוט ולא מלך, ורק אחרי שהתחיל לדבר סרה בישראל נבחר להיות מלך. זהו שנאמר "ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא" –  בעת ההיא ולא קודם לכן.

(רבי חיים סולובייצ'יק)

ראייה מזיקה

"וירא בלק". נוח לרשעים שיהיו סומין, שעיניהם מביאים רעה לעולם. בדור המבול נאמר (בראשית ו,כב), "ויראו בני האלוקים", וכן "וירא חם אבי כנען" (בראשית ט,כב), "ויראו אותה שרי פרעה" (בראשית יב). וכאן נאמר גם-כן "וירא בלק".

(במדבר רבה)

הפיכת חושך לאור

כיצד נקרא שמה של פרשה בתורה על שמו של רשע? אלא שבגמרא (סוטה מז,א) מבואר שרות המואבייה, שממנה יצא דוד המלך, וכן משיח שהוא מבית דוד, יצאה מבלק. הרי שבלק מסמל את הפיכת החושך לאור, הפיכת מלכות מואב למלכות בית דוד ומלך המשיח.

(שיחות קודש)

זהירות במתן עצה

פרשתנו נקראת על שמו של בלק ולא על שמו של בלעם, שכן בלק היה היוזם והיועץ, והוא הכניס את בלעם לעניין. לומר לך שגם במתן עצה בלבד יש להיזהר זהירות רבה.

(הרבי מליובאוויטש)

עוצמתם של ישראל

"כי עצום הוא ממני" – עוצמתם של ישראל עתידה לצאת "ממני", מבלק עצמו, שכן דוד המלך וכן משיח שהוא מבית דוד יצאו מרות המואבייה שיצאה מבלק.

(שיחות קודש)

מי המטיף

"וישא משלו ויאמר, מן ארם ינחני בלק" (במדבר כג,ז). "מן ארם", קרא בלעם בלעג, הביאני בלק לייסר ולקלל את ישראל. "מן ארם", מלאת החטא והזימה, הביאני להטיף מוסר לבני-ישראל. וכי לא צחוק ולעג הוא?

(המגיד מדובנה)

  אמרת השבוע

בדיקה עצמית

רבי דוד מטולנה בא פעם אחת לשבות בעיר שפולי. במוצאי השבת שאל אם יש בעיר מי שזוכר את הסבא משפולי. השיבו לו כי יש בעיר זקן אחד שעדיין זוכר אותו. כשבא הזקן ביקש ממנו רבי דוד שיאמר דבר תורה ששמע מ'הסבא'.

השיב הזקן: "אני זוכר דבר אחד. 'הסבא' אמר שעל בלעם נאמר 'שומע אמרי א-ל ויודע דעת עליון, אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עיניים' – ובכל-זאת הוא נשאר בלעם!".

כששמע רבי דוד את הדברים אמר לנוכחים 'שבוע טוב' והסתגר בחדר שלושה ימים. ביום השלישי יצא מחדרו ואמר: "חיפשנו טוב-טוב בתוכנו, וב"ה אנו נקִיים!".

  פתגם חסידי

שלוש גלויות

"שלוש גלויות הן ואחת קשה מחברתה: גלות ישראל בין הגויים, גלות ישראל ביד ישראל, והקשה מכולן – גלות האדם אצל עצמו" (רבי שלום מבעלז)

  מעשה שהיה

זיכוי למעלה

חזותו החיצונית של האיש הייתה שונה מקהל פוקדי בית המדרש של חסידי הוסיאטין בתל-אביב. הוא נראה אדם באמצע שנותיו, אזרח ישראלי מן השורה, כיפה לראשו. האיש חיפש בארונות הספרים, עד שמצא את מבוקשו – ספר 'אור החיים', פירושו הנודע של רבנו חיים בן-עטר על התורה.

האיש התיישב באחת מפינות בית-המדרש, ובהתלהבות החל לשקוד על פירושו של 'אור החיים' על פרשת השבוע. דבר-מה בלימודו המיוחד משך את תשומת ליבו של ר' מרדכי-שרגא בוימינגר. הוא ביקש לדעת מי האיש ומה משך אותו להיכנס לבית-המדרש הזה דווקא. בשלב מסוים אזר עוז, התיישב ליד האיש ופתח עמו בשיחה.

אך בקושי הסכים האיש להתיק את עיניו מן הספר. כאשר שמע מר' מרדכי-שרגא כי הוא נין ונכד האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, פער את עיניו לרווחה ואמר: "אם כן, אתה אולי האיש הנכון לשמוע את אשר אירע עמי היום והקשר שלי לסבך הגדול".

הניח האיש סימנייה בדף שעמד בו, סגר את הספר, והחל לגולל את סיפורו:

"נתנאל שמי, כיום תושב חיפה. נולדתי באוקראינה, בעיירה שרוב תושביה היו חסידי הוסיאטין, ובהם גם הוריי. בעודי ילד, בשנת תרצ"ז, עלה האדמו"ר לארץ. בגלל תנאי התקופה וריחוק המקום מהרבי, התרופפו והלכו קשריי עם החסידות.

"הצטרפתי ל'מועדון הגשמה' ציוני, שבו טיפחו את חזון הציונות, אידאלים של עשייה למען ארץ ישראל, ערכי עבודת האדמה ועוד. למרבה הצער, שיעורי תורה לא התקיימו שם, ואט-אט פרקו החברים את עול התורה והמצוות.

"סוף-סוף עלה בידי הקבוצה, ואני בתוכה, לעלות לארץ. בתחילה היו כולם חדורי אידאלים, התלהבות ועשייה, אולם עם הזמן התפרדה החבילה. כל אחד שקע בבניין עולמו הפרטי. התפוגגות החלום גרמה לי לפתוח בתהליך איטי של חזרה למקורותיי. חבשתי כיפה והלכתי לשיעורי תורה, ובהמשך התקדמתי לשמירת שבת ועוד.

"באותו זמן נזכרתי באחד ממראות ילדותי, כאשר אבי היה יושב ולומד בספר 'אור החיים'. התחלתי ללמוד אף אני בקביעות ב'אור החיים'.

"לפני כמה שבועות שכבתי לישון, ופתאום חשתי מחנק נורא. ליבי כאילו פסק מלפעום ושקעתי באפֵלה מוחלטת. מיד במעבר חד חשתי כי אני טס כלפי מעלה, ואור יקרות עצום שטף את עיניי. בתודעתי חדרה ההכרה כי אני נמצא בעולם האמת.

"דמויות עלומות שלא הכרתי לקחוני והובילו אותי לאולם מואר שבו עמד שולחן. משני צידיו ישבו שני אישים מכובדים. הבנתי שזהו בית-דין של מעלה, וכי ממתינים לשלישי האמור לשבת בכיסא האמצעי.

"פתאום נכנס אל בית-הדין ישיש מזוקן והתיישב בכיסא המיועד. הנחתי שהוא אב בית-הדין. בטרם החל הדיון שאל הישיש: 'האם אכן הגיע זמנו של האיש הזה לעלות לכאן?'.

"דממה השתררה לכמה רגעים ואז נשמע שוב קולו של אב בית-הדין: הלוא הוא מתמיד ללמוד בספר 'אור החיים'... נוצרה המולה, ופתאום חשתי כי אני טס במהירות, הפעם כלפי מטה, עד שהתעוררתי כולי רועד מפחד ומהתרגשות.

"החלום הותיר בי רושם עז. התחזקתי מאוד ושיניתי את כל דרכיי לטובה, ובתוך כך הוספתי כמובן להקפיד על שיעורי הקבוע ב'אור החיים'.

"היום בבוקר", המשיך האיש לספר באוזני ר' מרדכי-שרגא, "באתי לתל-אביב לצורך סידורים. פתאום הבחנתי בשלושה יהודים, בעלי חזות חסידית, עולים במעלה הרחוב. במהרה הבנתי כי שניים מהם מלווים את הישיש שביניהם. כשהתקרבתי הבחנתי בתווי פניו של הישיש וכמעט התעלפתי. זה היה אב בית-הדין שראיתי בחלומי!

התחלתי לעקוב אחריהם, וברגע שהדבר התאפשר שאלתי את אחד המלווים מיהו האיש הזקן. הוא ענה לי כי זה האדמו"ר מהוסיאטין. זה היה לי כמין הלם. בבת אחת צפו לנגד עיניי זיכרונותיי מבית אבא וזיכרונות הילדות שהיו לי מהרבי ומחסידות הוסיאטין.

"הייתי נרגש כולי והחלטתי ללכת בעקבותיהם עד בית-מדרשו של הרבי ברחוב ביאליק, בתקווה שיינתן לי להיכנס אליו לפגישה אישית. התפללתי תפילת מנחה בבית המדרש, ומבעד לחלון יכולתי לצפות בתפילתו של האדמו"ר. המראה הזכיר לו שוב את הניחוח המיוחד של החסידות בעיירת הולדתי.

"עם סיום התפילה ביקשתי רשות להיכנס אל האדמו"ר. נכנסתי, והרבי הביט בי במבטו החודר ושאל: 'מי אתה ומה אתה מבקש?'.

"מרוב התרגשות בקושי פציתי פה, וכאשר התגברתי אמרתי: 'האם צריך אני לספר לרבי מי אני? הלוא רק לפני שבועיים פסק הרבי את דיני לחיים בבית דין של מעלה'... מרוב התרגשות פרצתי בבכי.

"לאחר שנרגעתי הושיט לי הרבי את ידו ואמר: 'נו, שהשם יתברך יאריך ימיך ושנותיך בטוב, בברכה ובהצלחה'.

"עדיין אני נרגש מהפגישה עם הרבי", סיים האיש את סיפורו, "ואני מנסה להרגיע את התרגשותי על-ידי הלימוד בספר 'אור החיים', שבזכותו חזרתי לחיים בעולם הזה".

 (לרגל יום הילולת רבי חיים בן-עטר, ה'אור החיים', בט"ו בתמוז)

  לומדים גאולה

מקללה לנבואת הגאולה

כשהרמב"ם מבקש להציג מקורות בתורה לאמונה בביאת המשיח הוא מצטט את נבואת בלעם. בחלק האחרון של נבואתו מתוארים ימי הגאולה והאירועים הצפויים להתחולל בה. ידוע כי בנבואתו זו של בלעם מרומזים סודות גדולים הקשורים בגאולה.

פרשני התורה חלוקים ביניהם בשאלה אם כל הדברים האמורים בחלק הזה של נבואת בלעם מכוּונים לגאולה העתידה. הרמב"ם ורש"י, למשל, מפרשים שחלק מהנבואה אמור על דוד המלך וחלק על משיח-צדקנו. פרשנים אחרים – הרמב"ן, האברבנאל ואור-החיים, למשל – מייחסים את כל הנבואה לתקופת הגאולה העתידה.

למה בלעם דווקא

מדוע זכה דווקא הגוי הרשע בלעם לשאת את הנבואה הגדולה והמופלאה על הגאולה? הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 166) מסביר שנבואת בלעם משקפת את חידושה של הגאולה. עיקר עניינה של הגאולה הוא בירור ותיקון העולם הגשמי והחומרי, ובכלל זה תיקונן של אומות העולם. דבר זה מתבטא בנבואת בלעם, כאשר דווקא הוא, הגוי הרשע, שרצה לקלל את ישראל, נמצא מברך אותם ונושא את הנבואות הנשגבות ביותר על עם-ישראל.

ובכל-זאת, מכיוון שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, דרך הגאולה המתוארת בנבואת בלעם אינה בתכלית השלמות. אדמו"ר ה'צמח-צדק' אמר, שרק גוי רשע כבלעם מסוגל לומר על הגאולה: "אֶראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב". יהודי לעולם לא יאמר כך, אלא יצפה לגאולה בכל רגע ורגע...

בספר 'קץ הפלאות' (לרבי חיים-ישעיה הכהן, בעל 'מסגרת השולחן') נשאלת שאלה, מדוע בנבואת בלעם מתוארת הגאולה כמציאות שתתרחש בלי שום תנאים, ואילו משה רבנו, אוהבם של ישראל, הִתנה את הגאולה בתשובה, באומרו (דברים ל,א-ג): "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה... ושבת עד ה' אלוקיך... ושב ה' אלוקיך את שבותך".

הוא משיב, שידוע כי הגאולה יכולה לבוא בשתי אפשרויות: אם עם-ישראל יעמוד בדרגת 'זָכו', תבוא הגאולה מוקדם הרבה יותר – "אחישנה" – ואז "תהיה הגאולה מופלאה במעלה"; ואם חלילה יהיה "לא זכו", תבוא הגאולה רק בזמן הסופי שנקבע לה – "בעִתה" – והיא תהיה באופן של "עני ורוכב על חמור". לכן, משה רבנו, אוהבם של ישראל, התנבא על גאולה בדרך הראשונה, שישראל עושים תשובה ונהיים 'זכו', ואז באה הגאולה במהירות ובניסים גדולים; ואילו בלעם אמנם נאלץ להתנבא על הגאולה, אבל מכיוון שאינו רוצה בטובתם של ישראל, ניתנה לו נבואה על גאולה שבאה גם בלי תשובה, שזו גאולה בדרגה נחותה יותר.

כוכב או עני על חמור

בעל אור-החיים (בפירושו לבמדבר כד,יז) מוצא את שתי דרכי הגאולה בפסוק "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל". וכך הוא מפרש: "שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל – יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל-ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר. מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה – תהיה באופן אחר, ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור".

בהמשך מוסיף אור-החיים ומפרט, שעל הגאולה בדרך הראשונה נאמר "דרך כוכב מיעקב" – "שיזרח הגואל מן השמים... רמז לכוכב היוצא באמצע השמים, לנס מופלא"; ואילו הדרך השנייה מרומזת במילים "וקם שבט מישראל" – "שיקום שבט אחד מישראל, כדרך הקמים בעולם דרך טבע... שיבוא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה מה שנאמר בסמוך". וכולנו מתפללים, כמובן, שנזכה לגאולה של 'זכו' ומתוך ניסים גלויים.

  חיים יהודיים

מסע ארכאולוגי לימי המקדש

לו אתם הארכאולוג הראשי של מנהרות הכותל וצוותי תקשורת בין-לאומיים יבקשו מכם תגובה לטענה שמעולם לא עמד בית-המקדש על הר הבית, מה הייתם משיבים? הד"ר אברהם סולומון, הממלא תפקיד זה, רגיל לשמוע את השאלה מצוותי תקשורת זרה, הניזונים מהתעמולה הערבית.

בתגובה הוא לוקח את צוות הצילום לסיור קצר אל המִמצאים המוכיחים את החיים היהודיים בימי המקדש, והשאלות נעלמות מיד. "מול המִמצאים קשה להתווכח", הוא אומר. הממצאים שנחשפים תורמים רבות להסברה הישראלית. "כשבא לכאן תושב חו"ל והוא נחשף לממצאים, בני אלפיים או שלושת-אלפים שנה, זה מראה לו את החיבור העוצמתי של עם ישראל לעברו – לארץ-ישראל ולירושלים בפרט".

נתונים למעקב

יותר מחמש-עשרה שנים עובד הד"ר סולומון (49), תושב יצהר, במנהרות הכותל. זה האזור הארכאולוגי הרגיש ביותר בישראל. עבודתם של סולומון וצוותו מתבצעת במעקב מתמיד, לא רק מבחינה מקצועית, אקדמית ומחקרית. "כל העבודה שלנו נעשית תחת זכוכית מגדלת של גורמי השלטון; הממשלה, המשטרה, השב"כ, ואף הוואקף והאו"ם", הוא מספר.

הוואקף, שכמובן אינו רָוֶוה נחת מהגילויים הארכאולוגיים, מנסה למנוע את החפירות בטענה שהן ...חותרות תחת יסודות מסגדי הר הבית. "אנחנו צריכים לעשות את עבודתנו כראוי", אומר הד"ר סולומון. "המעקב התמידי אינו משפיע על העבודה. לכל היותר עוכבו כמה פרוייקטים".

תגליות במנהרות

העבודות במנהרות הכותל חושפות חיים יהודיים תוססים מתקופת בית שני. "התגליות מתחת שרידי החורבן מדהימות. גילינו מִמצאים ארכאולוגיים כמו מקוואות, כלי אבן, ופריטים שמייחדים את החיים היהודיים בימים ההם", הוא אומר.

הוא מספר על תגליות מיוחדות: "לפני כמה שנים חשפנו מערך גדול של מקוואות לרגלי הר הבית. אלה מקוואות שנבנו בדרגה ההלכתית הגבוהה ביותר, ובהם הוקפד על כל ההלכות המפורטות במשנה. דבר חשוב נוסף שגילינו לא מכבר הוא מבנה ציבורי מפואר מימי בית שני, ובתוכו מכלול של כלי אבן, שבהם השתמשו באותה תקופה".

עידוד מהרבי מסדיגורה

התגליות במנהרות מרגשות את הד"ר סולומון בכל פעם מחדש: "כל ממצא שנחשף גורם לך להתרגש. באחרונה פתחנו חדר חדש, שגודלו יותר מעשרה מטרים, לביקורי קהל במנהרות. יש שם רצפה ושרידים מימי בית ראשון, וגם כלי חרס עתיקים".

עידוד רב שאב מהאדמו"ר מסדיגורה זצ"ל, שאליו היה מקורב: "האדמו"ר הקודם עודדני רבות להמשיך בעבודת הארכאולוגיה במנהרות, למרות כל הקשיים שמסביב".

לקראת כניסתנו לשלושת השבועות, שבהם נלמד את הלכות המקדש, אומר ד"ר סולומון: "הלקח העיקרי מהחורבן הוא שעלינו להרבות יותר באהבת חינם ואחדות ישראל, כדי שנתקן את הגורם לחורבן המקדש ונזכה לגאולה השלמה".


קשר עמוק לירושלים. הד"ר סולומון

  פינת ההלכה ומנהג

מעבר דירה

שאלה: האם נכון לעבור לדירה חדשה בימי בין המצרים?

תשובה: אם אפשר לקבוע את זמן המעבר בלי לחץ של פינוי ושכירות וכדומה,  עדיף לעשות זאת בזמן המתאים לסימן טוב, היינו לפני בין המצרים, ואם אחרי-כן – אחרי ט"ו באב, ומה טוב בחודש אלול. אם אפשרות הבחירה מוגבלת, יש להעדיף לעשות זאת לפני ראש-חודש אב, או לפחות לפני שבת חזון.

אם יש צורך לקנות או לשכור דירה, מצד הדין אין איסור. אך לקונה יש בעיה עם ברכת 'שהחיינו'. ואם יש בני-בית, הברכה היא (לא 'שהחיינו... לזמן הזה' אלא) 'הטוב והמיטיב', ובה אין חשש (למנהג חב"ד אין מברכים).

אם עומדים לעבור לדירה בימי בין המצרים, אפשר להכניס לשם כמה חפצים לפני י"ז בתמוז (ובכלל רצוי להכניס תמיד: סידור, חת"ת, לחם ומלח), כדי שייחשב שכבר נכנסו אז לבית. בארץ-ישראל, אם מניחים שם רהיטים, יש לקבוע מזוזות בחדרים, וקביעת המזוזות היא עיקר 'חנוכת הבית'.

מי שכבר עבר לדירה ורוצה לערוך 'חנוכת הבית', ערב לימוד או התוועדות עם סעודה או כיבוד (בלי נגינה), אין סיבה למנוע זאת, ואפילו אחרי ראש-חודש אב (ולא כפי שיש רבים הדוחים את האירוע זמן רב אחרי המעבר, עד שהענייין נעשה חסר משמעות).

מקורות: ראה שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סי' שה (שלחן מנחם ח"ו עמ' רלז-ח ). פסקי תשובות סי' תקנא ס"ק יב, וש"נ. חובת הדר פ"ט הע' א.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)