חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:54 זריחה: 5:55 ט"ז בחשון התשפ"ז, 27/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע גליון 1288 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת כי-תצא, י' באלול ה'תשע"א (09/09/2011)

מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1288 - כל המדורים ברצף
פעולה נועזת באישון לילה
יש חדש
התחבולות של עמלק
מעקה
שתי דרכים
אין ויש
החלום הכפול
עבודה קבלנית
עם סרבָן תתחכָּם
בדיקת תפילין ומזוזות

מס' 1288, ערב שבת-קודש פרשת כי-תצא, י' באלול ה'תשע"א (09.09.2011)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 072-2770100, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

פעולה נועזת באישון לילה

זו הייתה יכולה להיות פתיחה למערכון מוצלח, אבל קשה לצחוק לנוכח תאטרון האבסורד החוגג לנגד עינינו

זו הייתה פעולה נועזת ומבריקה, שהצליחה לחלץ את ישראל מכבלי הלחץ הבין-לאומי. טובי המוחות הגו את הרעיון המקורי והמפתיע, ששם לאל את הניסיונות של הרשות הפלסטינית לזכות בתמיכת האו"ם בהקמת מדינה פלסטינית בארץ-ישראל. גם הטורקים נותרו פעורי-פה לנוכח היוזמה הישראלית שאיש לא ציפה לה.

בלילה שבין ראשון לשני השבוע נשלחו חיילינו הגיבורים לבצע את המשימה הגורלית. קודם יציאתם הסבירו להם מפקדיהם כי עם-ישראל כולו חב להם חוב גדול, על התעוזה והמסירות לצאת למשימה חשובה כל-כך. ואכן, הכוחות יצאו אל השטח, עלו אל הגבעה והצליחו להרוס את שלושת הבתים ביישוב מגרון.

הבול ההפוך

לולא זה היה עצוב, זו הייתה יכולה להיות פתיחה למערכון מוצלח. אבל קשה לצחוק לנוכח תאטרון האבסורד החוגג לנגד עינינו. מישהו פה ירד לגמרי מהפסים.

במשפט בייליס המפורסם נערך דיון רציני על בול שהודבק הפוך. התובע טען שיש לפסול את כל המסמכים שהוגשו מטעם ההגנה, מכיוון שכאשר נשלחו בדואר הודבק על המעטפה בול הנושא את דיוקן הצאר כשהוא הפוך. גם זו דרך להסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות.

מישהו מצליח להבין מה שירתה הפעולה הלילית הזאת, שבה הוטל על חיילי צה"ל להרוס בתים בארץ-ישראל? וכי זה מה שימנע מהערבים להעלות את דרישתם להכרה במדינה פלסטינית? וכי זה מה שיביא שקט בדרום? וכי אחרי הפעולה הזאת יחזירו הטורקים את השגריר לאנקרה?

הערבים בונים רבבות בתים בלתי-חוקיים – ואין פוצה פה. בדואים משתלטים על שטחי-ענק – ואין תגובה. שכונות שלמות של ערבים נבנות שלא כחוק על כביש ירושלים ים-המלח – ולא קורה דבר. אבל על שלושה בתים במגרון יסעירו את כל מערכות החוק והאכיפה.

הכול נובע מגישה מתרפסת שחדרה ללב רבים. אנחנו צריכים כל הזמן לרַצות את העולם, את הערבים, את שונאי ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. לאנשים האלה נדמה שאם יתחנפו ויתרפסו לפני אויביהם, יזכו להרפיית הלחץ. זו התנהגות בזויה וחסרת כבוד עצמי כשהיא לעצמה, והיא גם מוטעית מבחינה טקטית, כי תמיד היא משיגה את התוצאה ההפוכה.

התשובה היהודית

אכן, אנחנו עם קטן העומד מול עולם עויין. אין צורך להתגרות בעולם, אבל מחובתנו לעמוד על הצרכים החיוניים לנו, מתוך גאון יהודי וכבוד עצמי. בעולם בכלל, ובעולם הערבי בפרט, אין מכבדים את החלשים ואת הוותרנים. מכבדים את מי שיודע לעמוד על שלו.

ראו לאן דרדרה אותנו הדרך הזאת של נסיגות, ויתורים, התנצלויות ופשרות. פעמים אין-ספור אמרו הקברניטים בליבם שאולי כדאי להיכנע ללחץ, כדי לזכות בכמה נקודות של אהדה בדעת הקהל. אך במהרה התברר שהחיוכים נמוגו במהירות, ומיד באה תביעה חדשה, תקיפה יותר ותובענית יותר. כי אם אתה נלחץ ומתכופף, זה עצמו מוכיח שאפשר ללחוץ עליך ולכופף אותך עוד יותר.

התשובה להרס צריכה להיות ברוח הפטרת השבוע: "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ, אַל תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.  כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי, וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ".


ההרס במגרון השבוע. צילום: ערוץ 7

  יש חדש

לקראת ח"י באלול

בשבת הבאה יחול ח"י באלול, יום-הולדתם של הבעש"ט (בשנת נח"ת) ושל רבנו הזקן, בעל התניא והשולחן-ערוך (בשנת קה"ת). לרגל יום זה יהיו בקהילות חב"ד ובבתי-חב"ד ברחבי הארץ התוועדויות חסידיות, והציבור מוזמן.

קמחא דתשרי

הכול מכירים את מנהג 'קמחא דפסחא', שמטרתו לסייע לנזקקים לקראת חג-הפסח, אולם גם חגי תשרי המתקרבים מחייבים הושטת יד עוזרת למשפחות הנזקקות. בתי-חב"ד ברחבי הארץ נערכים למבצעים מיוחדים של חלוקת מצרכי מזון למשפחות האלה, כדי לאפשר להן לחגוג את חודש החגים  כראוי. לנוכח המצוקה הגוברת חשוב לתרום בעין יפה ולחשוב על המשפחות שבלי עזרתנו יתקשו לחגוג את החגים כראוי.

סמינר 'התחדשות'

ארגון התקשרות חוויה יהודית עורך בסוף השבוע הקרוב סמינר מיוחד בנושא 'התחדשות' – הכנה לראש-השנה. הסמינר יהיה במלון ציפורי ביער ירושלים, בימים חמישי-מוצ"ש, ט"ז-ח"י באלול (15-17 בספטמבר), עם מיטב המרצים. טל' 077-2171770.

מיתרי הנשמה

הופיע מיתרי הנשמה - תקליט חדש ומיוחד של ניגוני חב"ד בעיבוד קלסי. ארבעה-עשר ניגונים, מבוצעים בידי אמן הקלידים ר' אלאור ולנר ונגן הצ'לו ר' דורון טויסטר. המעוניינים יכולים גם לקבל חוברת תווים. טל' 052-3334706.

  שלחן שבת

התחבולות של עמלק

בפרשתנו מופיע הציווי: "זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח". הצורך לזכור ולא לשכוח את עמלק נובע מכך שזו מלחמה תמידית, שמתחוללת בנפשו של כל אדם, בכל דור ודור, כפי שנאמר: "מלחמה לה' בעמלק מדור דור".

המלחמות של בני-ישראל משקפות את המאבקים המתחוללים בנפשנו פנימה. סוג אחד של מלחמה הוא מול שבעת עמי כנען. שבעת העמים האלה מייצגים את שבע המידות הרעות, העלולות למשוך את האדם לכיוונים שליליים. הציווי שציווה אותנו הקב"ה להילחם בהם מלמד כי עלינו להילחם במידות השליליות ולשאוף לסלקן מליבנו.

לבוש ערמומי

אולם על עמי כנען לא נאמר שזו מלחמה תמידית, שכן אין הכרח שהיא תהיה קיימת בכל אדם ובכל זמן. יש אפשרות שיהודי ייפטר מהמידות הרעות, ולא יזדקק להילחם בהן. לעומת זה, המלחמה בעמלק היא "מדור דור", היא קיימת בכל אדם ובכל דור, ולכן נצטווינו לזכור ולא לשכוח את החובה להילחם בעמלק.

סכנתו של עמלק נובעת מעובדת היותו צאצא של עשיו, שעליו נאמר "הלוא אח עשיו ליעקב". הוא מנסה לעטות עליו לבוש ערמומי ומחוכם, בשאיפה להטות את האדם מדרך החיים. לכן נדרשת זהירות רבה כל-כך בהתמודדות עמו.

קרירות לא-נעימה

עמלק יכול לבוא ליהודי תלמיד-חכם, שלמד תורה ואף למד על גדולת הבורא ועל העולמות הרוחניים העליונים. היהודי הזה "יודע את ריבונו", ועמלק מנסה לגרום לו להיות בבחינת "מכוֵון למרוד בו". הוא מנתק את השכל מההתנהגות היום-יומית, ולשכל עצמו אין הדבר מפריע, כי השכל מטבעו קר ואינו קובע מה טוב ומה רע.

אם עמלק רואה שאין בכוחו לגרום לאדם למרוד בקב"ה חס-ושלום, הוא מנסה גישה מרוככת יותר – הוא מנסה לקרר את היהודי, "אשר קָרְךָ". אפשר ללמוד תורה ולקיים מצוות, אבל למה לעשות את הדברים מתוך התלהבות והתפעלות. הלוא אתה אדם בעל-שכל, לא יאה לך 'לצאת מהכלים'...

דרגה מעודנת יותר: כשיהודי לומד חסידות ובא לידי התפעלות מגדולת הבורא, לובש עמלק 'אצטלא דקדושה' וטוען: מה ההתפעלות מזה שהקב"ה ברא עולם גדול ומופלא כל-כך, והלוא הבורא הוא אין-סופי ובלתי-מוגבל, ואם-כן אין כל פלא בדבר.

לזכור ולמחות

ואם גם בזה אין עמלק מצליח לקרר את היהודי, הוא מנסה דרך שלישית. הוא מסכים שצריך לעבוד את הקב"ה, ושצריך לעשות זאת בהתפעלות ובהתלהבות ומתוך שמחה, אבל הוא מנסה לגרום לאדם לחוש את כבוד עצמו. גם את הטענה הזאת הוא עוטף בלבושים צדקניים, כאילו הוא דואג אך ורק לכבוד שמים, ולכן עליו לשמור על כבודו של יהודי שעובד את הקב"ה...

עלינו לזכור שכל אלה מתחבולותיו של עמלק, שכל מטרתו לקרר את היהודי. צריך לזכור את עמלק ולמחות את זכרו, וכך נזכה לגאולה השלמה בקרוב ממש.

(תורת מנחם לו, עמ' 216)

  מן המעיין

מעקה

הגבלת הגאווה

"כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" (דברים כב,ח). 'גג' רומז להתנשאות ולגאווה. אם זכה אדם ונתעלה למעמד עליון, אסור לו להיתפס לגאווה, עליו לשים 'מעקה' לגאוותו. כי אם לא כן –  "ייפול הנופל ממנו"; משם יכולה להתרחש נפילה רוחנית.

(של"ה)

גם בקדושה

הספרי אומר: "בית – לרבות היכל". כלומר, גם בית-המקדש זקוק למעקה. מכאן הוראה: יש צורך במעקה לא רק בענייני חולין, שבהם אין בסיס לגאווה, אלא גם במקדש, בענייני קדושה, יש צורך במעקה להגבלת הגאווה.

(לקוטי שיחות)

הגנה על המוח

'מעקה' ראשי תיבות: הרהורי עבֵרה קשים מעבֵרה. המוח הוא האיבר הנעלה ביותר באדם ונקרא 'גג', והוא זקוק ל'מעקה'. מצוּוים אנו לשמור את המוח מהרהורי עבֵרה.

(תולדות אדם)

מעקה בנישואין

בניית 'בית חדש' רומזת לנישואין. כשאדם נושא אישה עליו לעשות 'מעקה' – לקבל עליו גדרים וסייגים חדשים, במחשבה דיבור ומעשה. בלי ה'מעקה' עלולות הטרדות הגשמיות להפילו חלילה ולהורידו למטה.

(הרבי מליובאוויטש)

להצניע את המעשים

אונקלוס מתרגם את המילה 'מעקה' – 'תיקא'. כשם שהתיק נועד להצניע בו דברים, כך על איש ישראל להצניע לכת ולעשות את מעשיו הטובים בצנעה ובלי פרסום.

(תולדות אדם)

בית של קדושה

גם פעולה גשמית כבניין בית צריכה להיות לצורך מצוות "ועשית מעקה לגגך". כך ניתנת חשיבות לכל מעשי האדם ופעולותיו, והבניין עצמו נהפך לחפץ של מצווה.

(סידורו של שבת)  

עבודה חדשה

כשאדם עוסק בעשיית דירה ובית לקב"ה בעולם הזה, שזו עבודה חדשה לנשמה, שכן קודם ירידתה למטה לא התעסקה בה, עליו לעשות 'מעקה' – להיות מובדל מענייני העולם, ולהתעסק בהם אך ורק כדי למלא את הכוונה העליונה.

(לקוטי שיחות) 

לקרב בלי גאווה

כאשר יוצאים לקרב יהודי לתורה ולמצוות עלול להתערב בפעילות רגש של גאווה וישות. רגש זה עלול להרחיק את הזולת ולגרום לו נפילה יתרה. לכן צריכים להגביל את הגאווה ולעשות לה מעקה.

(לקוטי שיחות)

  אמרת השבוע

שתי דרכים

רבי אייזיל חריף, רבה של סלונים, ניסה לדבר על ליבו של אדם שעזב את אשתו שיסכים לתת לה גט. לאחר הפצרות רבות קרא האיש: "אני מוכן לתת לה גט תמורת מאה רובל".

האישה פרצה בבכי. מניין תשיג סכום עצום כזה?! ראה הרב בצערה וללא אומר ודברים ניגש אל ארון הספרים והוציא משם מסכת קידושין. הוא פתח אותה במשנה הראשונה וקרא בקול: "האישה... קונה את עצמה (משתחררת מבעלה) בשתי דרכים... בגט ובמיתת הבעל". הביט רבי אייזיל בעיניו של האיש ואמר: "אם אינך מוכן לתת גט, נותרה לפניך הדרך השנייה בלבד"...

נחרד האיש והסכים מיד ובלי תנאים לתת גט לאשתו.

  פתגם חסידי

אין ויש

"אין נשמה מזוהמת; יש רק נשמה שזוהמה הצטברה עליה. אין גוף טהור; יש רק גוף שהאדם טיהרו וזיככו" (רבי אלימלך מליזנסק)

  מעשה שהיה

החלום הכפול

לא רבים בעיירה ויז'ניץ הכירו את ר' שמואל עובדיה'ס המתמיד. ר' שמואל ישב באוהלה של תורה והגה בה יומם ולילה. בני ביתו הסתפקו במועט, והיו מאושרים על שאביהם מקדיש את כל חייו לתורת ה'. הם למדו ממנו לבטוח בה' שלא יעזבם.

ר' שמואל נמנה עם חסידיו של רבי מנחם-מנדיל מקוסוב, שהיה לראש שושלת אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ, ונודע על שם ספרו 'אהבת שלום'. לעתים תכופות נדד ר' שמואל לעיירה קוסוב, הסמוכה לוויז'ניץ, כדי להקביל את פני רבו. גם שם היה פונה לבית-המדרש, ומבלה את רוב היממה בהתמסרות לתורה בשקידה ובהתמדה.

הצדיק מקוסוב העריך את אהבת התורה של ר' שמואל ותמך בו בסכום קבוע, כדי שיוכל לעסוק בתורה באין מפריע. בכל שבוע היה ר' שמואל מקבל קִצבה, ואותה היה מעביר לידי אשתו.

בת הייתה לו לר' שמואל, חכמה וטובה, צנועה וחסודה. כאשר הגיעה הבת לפרקה הוצע לפניה חתן בן-טובים, בנו של מלמד מעיירה סמוכה. הכול נראה טוב בעיני הצדדים, ולא היה אלא לסכם את ה'תנאים'.

ר' שמואל נדרש להתחייב על נדוניה נאה לחתן, כנהוג אז בקהילות ישראל. מתוך ביטחון בה' חתם על התחייבותו לתשלום הנדוניה במועד שנקבע. התנאים הושלמו, כוסיות 'לחיים' הורמו, ובאווירה טובה נסגר השידוך לשמחת המשפחות ולאושרם של החתן והכלה.

עברו הימים ופתאום הזדעזעה הארץ מהשמועה המעציבה על הסתלקותו של הצדיק. ר' שמואל היה שבור מעצם הסתלקותו של רבו, אך עתה נוספה לו דאגה חמורה. ממה יכלכל את ילדיו, ואיך יוכל לשלם את דמי הנדוניה שהבטיח לשידוכי בתו?

המועד שנקבע לתשלום הנדוניה עבר, ובביתו נתקבל מכתב מהמחותן שבו הוא מזכיר את ההתחייבות. ר' שמואל לא ידע מה להשיב ולא הגיב. ואז נתקבל מכתב שני, ובו המחותן מבהיר כי אם לא יתקבלו כספי הנדוניה יבוטל השידוך!

ליבם של ר' שמואל ורעייתו נקרע למראה פניה הנפולות של הכלה. הם הרבו בתפילות ובתחנונים לקב"ה כי לא יעזבם. ר' שמואל התקשה לעסוק בתורה כהרגלו, שכן הדאגה טרדה את מנוחת נפשו.

בוויז'ניץ התגורר עשיר גדול, ר' אברהם שמו, גם הוא מחסידי רבי מנחם-מנדיל מקוסוב. אחת לשנה נהג הצדיק לנסוע לביקור בעיר ויז'ניץ. באותם ימים היה מתארח בביתו של ר' אברהם הגביר. העשיר היה תורם אז סכום נכבד של מאה אלף רובל כסף לקופת הצדקה של הרבי.

לילה אחד, לאחר הסתלקותו של ה'אהבת שלום', כאשר הגביר שכב לישון, חלם חלום. בחלומו בא הרבי להתארח בביתו, כבכל שנה, והוא ערך לפניו סעודה גדולה בהשתתפות חשובי הרבנים. הוא-עצמו עמד ושירת את הרבי והגיש לפניו את המנות.

תחילה הגיש את הדגים לפני הצדיק, ואז פנה לדאוג ליתר המסובים. לאחר מכן הביא את המרק, ואז הבחין כי הרבי לא טעם מהדגים. מקרה הוא, חשב בליבו, והניח את המרק לפני הרבי.

כשבא להגיש את מנת הבשר הופתע לראות כי גם את המרק דחה הצדיק מלפניו ולא נגע בו. הפעם העז ושאל את הרבי: "מדוע אין הרבי טועם מהארוחה?". נעץ בו הרבי את מבטו ואמר: "כיצד אוכל לאכול אצל יהודי חסר-רחמים שכמותך, שאינו שם ליבו לעניי עירו ואינו דואג להם?".

נבהל העשיר מאוד. פניו החווירו. "אולי יואיל הרבי לפרש את כוונתו?", שאל ברעדה.

"האם אינך מכיר את ר' שמואל עובדיה'ס? תלמיד-חכם הוא הסובל ייסורי עניות קשים. בתו השתדכה ואין בידו פרוטה להוצאות החתונה והנדוניה. כיצד לא באת לעזרתו לתמוך בו בעין יפה? הלוא כל חיי השתדלתי לנטוע בחסידיי מידות טובות, להיות רחמנים וגומלי-חסדים!", סיים הצדיק את דבריו הקשים.

"רבי", כמעט בכה ר' אברהם הגביר, "אתקן את המעוּות. יאמר לי הרבי מה עליי לעשות".

"אם-כן", אמר הרבי, "זה תיקונך: גש אל ר' שמואל ותן לו די מחסורו אשר יחסר לו, במיוחד להוצאות החתונה הרובצות על כתפיו". העשיר קיבל זאת עליו, והתעורר משנתו.

שעת לילה מאוחרת. ר' אברהם קם ממיטתו מכוסה זיעה קרה. הוא התלבש ויצא החוצה. רגליו הוליכו אותו אל בית-המדרש. הוא היה כמעט ריק, אבל הגביר הבחין מיד כי ר' שמואל יושב על הספסל הקבוע ועוסק בתורה.

ניגש הגביר לר' שמואל והחל להתעניין בשלומו. ממה הוא מתפרנס, כמה ילדים יש לו וכן הלאה. ענה לו ר' שמואל: "את האמת אומר כי מצבי אינו שפיר כלל. בחייו תמך בי הרבי, אולם עתה הנני מתקשה להביא לחם לביתי. גם מתקרב מועד חתונת בתי, והמחותן מאיים לשבור את השידוך".

שאל הגביר את ר' שמואל: "ומה חשבת לעשות?".

השיב לו ר' שמואל: "עכשיו אינני דואג כלל, שכן לפני רגע קט התנמנמתי וחלמתי חלום. בחלומי הבטיח לי רבנו שאתה תדאג לכל מחסורי ולכל הוצאות החתונה, וכי בא גם אליך בחלום ואתה הבטחת לו לעשות זאת"...

  לומדים גאולה

עבודה קבלנית

תקופת הגאולה היא עת קבלת השכר על עבודת עם-ישראל במרוצת הדורות. כך אמרו חז"ל (עירובין כב,א): "היום לעשותם - למחר (לעתיד לבוא) לקבל שכרם".

דבר זה מעורר שאלה גדולה. אחת ממצוות התורה (דברים כד,טו) היא המצווה לשלם לשכיר את שכרו בו-ביום: "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש". גם אנו, עם-ישראל, מכונים בדברי חז"ל (אבות פרק ב, משנה יד-טז) פועליו של הקב"ה. עבודתנו היא קיום התורה והמצוות, וה'תשלום' הוא השכר שהקב"ה מעניק לנו על כך.

ידוע שהקב"ה מקיים בעצמו את כל המצוות שציווה עלינו לקיים. אם ציווה לשלם לשכיר את שכרו בו-ביום ולא להלינו עד בוקר – ודאי שגם הוא 'חייב' לתת לכל יהודי את שכרו מיד אחרי כל מצווה שהוא מקיים. מדוע אפוא הוא מעכב את השכר עד זמן הגאולה?

בניית דירה

יש המסבירים (עיון יעקב לעין יעקב, עירובין שם) שעבודת היהודי במשך כל חייו היא בבחינת עבודה אחת, שבסיומה משולם השכר בגן-העדן. כלומר, 'יום העבודה' של יהודי משתרע על-פני כל תקופת חייו, ובסיומה הוא אכן מקבל בגן-עדן את השכר על עבודתו.

אך הסבר זה אינו מספק. עיקר השכר על עבודת התורה והמצוות אינו ניתן בגן-עדן, אלא לעתיד לבוא - בתקופת תחיית המתים (כמבואר ברמב"ן, שער הגמול בסופו). השכר בגן-עדן הוא בעיקר על לימוד התורה, ואולם השכר על קיום המצוות יינתן רק בזמן התחייה. הווי אומר שהקב"ה מעכב זמן רב את שכרם של ישראל, ולכאורה אין הוא מקיים את המצווה "ביומו תיתן שכרו".

הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 138) כי הדבר יובן לאחר הבהרת מהותה האמיתית של עבודתנו בעולם הזה. תכלית בריאת העולם היא – "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" (תניא פרק לו). ה'דירה' הזאת נבנית נדבך אחר נדבך על-ידי עבודתנו במשך כל הדורות. בכל מצווה שיהודי מקיים הוא מזכך ומאיר באור ה' חלק מגופו הגשמי וחלק מהעולם החומרי. צירוף המצוות של כל היהודים במשך הדורות משלים את זיכוכו של העולם כולו, עד שהוא נעשה מוכשר להיות 'דירה' לה'. אז יבוא משיח-צדקנו ותבוא הגאולה השלמה, ואז תגיע הבריאה לתכליתה.

נמצא אפוא ש'חוזה העבודה' בין הקב"ה ובין עם-ישראל אינו בבחינת שכירות יומית, אלא זו בעצם 'עבודה קבלנית'. עם-ישראל קיבל עבודה, להביא את העולם לידי כך שיוכל להיות 'דירה' לקב"ה. עבודה זו איננה עבודה של איש אחד, אלא של כל עם-ישראל בכל הדורות. כאשר העבודה הזאת תגיע לשלמותה, תבוא עת השכר.

לדאוג ל'פועלים'

אולם אף שמועד תשלום השכר המלא יהיה לעתיד לבוא, הרי גם עכשיו הקב"ה חייב לדאוג ל'פועליו' שלא יחסר להם דבר, כדי שיוכלו להתמסר בכל כוחותיהם ובלי דאגות יתרות למילוי רצונו. גם כשאדם מעסיק פועל בכרם מחובתו לאפשר לו לאכול מן הענבים, ואפילו אסור לחסום את פי השור בשעה שהוא דש את התבואה. קל-וחומר שהקב"ה צריך לאפשר ל'פועליו' לאכול ולשתות ולקבל את כל צורכיהם בעולם הזה שבו הם עובדים.

והרבי מסיים שם: "יש חיוב כביכול על הקב"ה להבטיח ולהעמיד לבני-ישראל עוד מקודם לכן את שכר 'עמלם ומזונם', כדי לתת להם את האפשרות למלא את עבודתם... וכאשר הקב"ה נותן לבני-ישראל גשמיות, הם עושים ממנה רוחניות, וממלאים את תפקידם – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

  חיים יהודיים

עם סרבָן תתחכָּם

עולמה של י', יהודייה בת 29 משיקגו, חרב עליה. בעלה עזב אותה וסירב לתת לה גט. היא פנתה אל בית-הדין המקומי, אך הבעל סירב להתייצב. בית-הדין הוציא נגדו 'כתב-סירוב', וללא הועיל. כאילו לא דיי בצרה זו, זמן קצר לאחר-מכן נפטרה בתה הקטנה. האישה נותרה בודדה ואומללה.

חלפו שש שנים ולעניין הצטרף הרב עו"ד צוריאל בובליל, העומד בראש 'המרכז הבין-לאומי לענייני משפחה'. "בהשגחה פרטית גיליתי שבעלה מתכוון לטוס לישראל", מספר הרב בובליל. "עם נחיתתו הגשתי נגדו תביעת מזונות בבית-הדין הרבני בתל-אביב, ובקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ. הבעל הבין מהר מאוד שאם לא ייענה, ייתקע כאן לזמן רב. הטסנו מיד את האישה לארץ. בתוך יממה נערך הדיון בבית-הדין בהשתתפות הבעל הסרבן, ובסיומו של יום נתן לה גט. האישה השבורה קרנה מאושר. את הרגע הזה לא אשכח לעולם".

יש סמכויות אכיפה

הרב בובליל עוסק יותר מעשרים שנה בענייני משפחה, וכתב שבעה ספרים. בעברו גורש מימית, כיהן כרב בגוש-קטיף, היה מרצה לפילוסופיה יהודית וכיום הוא משמש רבה של קהילת 'תהילות ישראל' ברמת-גן. בשנים האחרונות הקים עם עו"ד אביבית מוסקוביץ' את המרכז הבין-לאומי. חלק ניכר מעבודתם מופנה למקרים שאחד מבני-הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט.

לדבריו, טעות היא לחשוב שאין לבית-הדין סמכויות אכיפה. "בית-המשפט העליון נתן פסיקה היסטורית שמקנה לבית-דין סמכויות נרחבות בסוגיות האלה", הוא מסביר. "אפשר להטיל על הסרבן סנקציות נרחבות כמו שלילת רישיון-נהיגה, הגבלה בחשבון הבנק, עיכוב יציאה מהארץ, מניעת קבלה למקומות עבודה רבים. יש גם אפשרות לכלוא אותו בכלא".

לא להתייאש

הוא מספר על אדם שביצע פשע חמור, ובית-המשפט הטיל עליו עונש של עשרים וחמש שנות מאסר. אשתו רצתה להתגרש ממנו, אבל הוא צחק ואמר: 'מה תעשו לי, ממילא אני יושב בכלא'. בית-הדין המליץ להכניסו לצינוק, וההמלצה התקבלה. בתוך ימים מספר ניתן הגט.

הרב בובליל טוען שאסור להתייאש. "התורה נותנת לנו פתרון לכל דבר. אנחנו פועלים רק על-פי ההלכה, בתיאום עם בתי-הדין, ורואים הצלחה גדולה מאוד. בעת האחרונה הקמנו סניף בארה"ב. אנו עובדים שם בשיתוף פעולה עם בתי-הדין ומשרדי עורכי-דין מובילים, ויש הצלחות רבות".

זעקת העגונות

הרב בובליל אומר כי הדחיפה להקמת המרכז באה מזעקת הנשים העגונות שטענו כי אין להן מושיע. "זה מצב נורא, והחלטנו שחייבים לעשות מעשה כדי שתהיה כתובת לבעיה הקשה הזאת", הוא אומר. אם-כן מה עושים כשבן-זוג מסרב לתת גט ונעלם אי-שם בעולם? הרב בובליל: "בכל מקום יש כלים לטפל בבעיה. למשל, בארה"ב יש 'חוק הגט', הקובע שאם אדם אינו מאפשר לבן-הזוג להשתחרר מנישואין בדרך נאותה, לא יזכה לחלוקת רכוש. אנחנו נוקטים את כל האמצעים המשפטיים, בתיאום עם הרבנים".

ומה עושים כשאין כסף לממן את המערכה המשפטית? – "אנחנו מנסים לעזור", אומר הרב בובליל. "מי שבכוחו לשלם, ישלם את העלויות, ומי שאין לו – נעזור לו ככל האפשר".


הרב בובליל. כתובת לעגונות

  פינת ההלכה ומנהג

בדיקת תפילין ומזוזות

שאלה: אחת לכמה זמן חייבים לבדוק את מזוזות הבית?

תשובה: מצד הדין המזוזה חייבת בבדיקה אחת לשלוש שנים וחצי, ומידת חסידות לבדוק תפילין ומזוזות בכל חודש אלול. הרבי מליובאוויטש הנהיג לבדוק אותן אחת לשנים-עשר חודשים, ובפרט כאשר זקוקים לברכה מיוחדת.

המועדים הללו נאמרו בתפילין ומזוזות שנכתבו ונבדקו כדין בידי סופר סת"ם מוסמך. לצערנו יש בשוק הרבה תפילין ומזוזות שלא נכתבו כהלכתן. גם הפרשיות שנכתבו ונבדקו כדת וכדין, אם יש חשש שבמשך הזמן נפגעו מלחות (כגון ברחיצת עמודי הפתח), מממיסי-צבע, או מחשיפה לשמש – חייבים לבודקן מן הדין.

ראוי לזכור שהכתב עלול להיסדק (בגלל קיפול הקלף) ולדהות במרוצת הזמן, במיוחד במזוזות ובתפילין של-ראש.

רצוי שיהיו בידי הסופר מזוזות חלופיות להשאלה, כדי שהבית (או כל פתח) לא יישאר ללא מזוזות בזמן הבדיקה.

רצוי לצרף מראש לכל מזוזה פתק המציין את הפתח שממנו הוסרה, כדי שלא תיווצר שאלה בדבר העברת מזוזה מפתח שחיובו ודאִי לפתח שחיובו מספק בלבד (כגון פתח ללא דלת, חדר הקטן מד' על ד' אמות ועוד) וכדומה.

נוסף על כל זאת חייבים לבדוק לפחות פעם אחת את כל פתחי הבית והחצר, על-ידי רב הבקי בהלכות מזוזה, כדי לוודא אם נקבעה מזוזה בכל פתח החייב בה, וכמו-כן אם נקבעה בצד הנכון (ימין או שמאל, כדעת הפוסקים שבעל-הבית נוהג כמותם). צריך גם לוודא שהמזוזה לא נקבעה בטעות כשהיא הפוכה.

מקורות: מכילתא ס"פ בא. שו"ע יו"ד סי' רצא ס"א ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח לט,יא. מטה אפרים סי' תקפא ס"י. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' מט. שכל טוב על הל' מזוזה סי' רצא ס"ק יא-יב, וש"נ.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)