חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:57 זריחה: 6:53 י"ד בחשון התשפ"ז, 25/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע גליון 1263 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת צו / זכור, י"ב באדר-שני ה'תשע"א (18/03/2011)

מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1263 - כל המדורים ברצף
אין שלום עם עמלק
יש חדש
פורים ויום-הכיפורים
פורים
מטרת ה'לחיים'
שמחה על החשבון
סופו של צורר
מגילה לנצח
כליזמר ירושלמי משמח את העולם
פורים במוצאי-שבת

מס' 1263, ערב שבת-קודש פרשת צו / זכור, י"ב באדר-שני ה'תשע"א (18.03.2011)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 072-2770100, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

אין שלום עם עמלק

על כל קרבן צריכה לקום שכונה חדשה. על כל נפש שנגדעה צריכים להיקבע יסודות לבתים יהודיים רבים. זו צוואתם של הקדושים הי"ד

היהדות מאמינה ביכולת לתקן. חזון הגאולה היהודי מדבר על עולם מתוקן, שבו גם הגויים מאמצים את ערכי האמונה, הטוב והיושר, ועובדים את הבורא יחדיו – "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד" (צפניה ג,ט).

אבל התורה מלמדת אותנו שיש רוע שאינו בר-תיקון. יש שפל רוחני שממנו אי-אפשר להצמיח שום דבר טוב. את הרוע הזה יש להשמיד ולהכרית, וזה הטיפול האחד והיחיד הראוי לו. זה למעשה עמלק, שאותו נזכור בשבת הזאת כאשר נקרא בתורה את פרשת 'זָכור' ואת המילים המהדהדות: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח!".

האדרת המרצחים

את ההמחשה לרוע הזה קיבלנו בשבת האחרונה. רק מפלצות של רוע ואכזריות מסוגלות למעשה הנתעב הזה, להיכנס לחדר ילדים, שבו תינוקות ישנים בשלווה במיטותיהם החמות, ולרצוח אותם זה אחר זה.

אבל הרוע הזה אינו מצוי רק בנפשם השפלה של חיות-האדם שאחזו בסכין. הוא מפעפע בלב מאות-אלפי אחיהם, בני-עמם. נכון, לא כולם כאלה, אבל יש רבים-רבים ששמחים על המעשה הנתעב ורואים במבצעיו גיבורים ו'שהידים'.

יש להם 'רשות' שבשידורי התקשורת שלה מהללים את הרוצחים האלה. יש להם 'שר לענייני אסירים' שכל תפקידו לפעול לרווחתם ולשחרורם של הפושעים הארורים האלה. יש להם כיכרות ורחובות על שמם של המחבלים, שכל 'גבורתם' בהרג אנשים, נשים וילדים.

כלפי חוץ הם מגנים את המעשה, אבל לא תשמעו בכל הגינויים הוקעה מוסרית והכרזה ברורה כי מי שעושה מעשים כאלה הוא פושע נתעב. לכל היותר יגמגמו משהו על כך שזה 'לא משרת את האינטרסים' של המאבק בישראל, ובאותה עת יחנכו ילדים על ברכי ה'מורשת' של אותן מפלצות.

מתי ייפקחו עינינו להבין שעם האכזרים האלה אין עושים שלום, כי אי-אפשר לעשות שלום עם צמאי-דם שכל מטרתם לחסל את המדינה היהודית, אם במלחמה אם ב'שלום' כביכול.

ראינו את העוצמות

תגובת הממשלה, שהחליטה לאשר תכניות בנייה שהיו מוקפאות – היא צעד קטן בכיוון הנכון. הלוא אין זה מעשה של יחידים, אלא עוד פעולה בניסיונם המתמשך של הערבים לדחוק אותנו מארצנו. אנחנו צריכים להמחיש במעשים שהם משיגים את ההפך. במקום החלשת אחיזתו של העם היהודי בארץ-ישראל – הגברת האחיזה.

כדי להעביר את המסר הזה לא דיי בכמה מאות דירות. על כל קרבן צריכה לקום שכונה חדשה. על כל נפש שנגדעה צריכים להיקבע יסודות לבתים יהודיים רבים. זו צוואתם של הקדושים הי"ד, שמסרו את נפשם כדי לבנות את הארץ. זה מה שבוער בלב מאות-אלפי יהודים, שהפשע הנתעב הזה גורם להם לחשוק שיניים ולשאוף להכות שורשים עמוקים עוד יותר באדמת הארץ.

שמענו את הקולות האלה בהלוויה הכואבת והמצמררת. ראינו אנשים שליבם קרוע מיגון, אבל רוחם חזקה כפלדה. בתוך זעקות השבר שמענו את הנחישות. יש לנו עם בריא וחזק, שמבין איך צריך להגיב מול אוייב אכזר ושפל. הלוואי שמעט מאותן עוצמות יטפסו גם אל מקבלי ההחלטות. ואז נזכה ל"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".


יגון ועוצמה בהלוויית הקדושים בהר המנוחות בירושלים (צילום: מאיר אלפסי)

  יש חדש

שמחת פורים

צעירי-חב"ד ערוכים למבצע הגדול של הבאת שמחת פורים להמוני בית-ישראל. תשומת-לב תיוחד להבאת שמחת החג ליותר מאלפיים משפחות של אלמנות צה"ל ונפגעי הטרור. כל משפחה כזאת תזכה בפורים לביקור מיוחד של נציגי חב"ד, שיביאו לה משלוח-מנות מהודר ויביעו את תחושות ההזדהות של כל עם-ישראל עם כאבה. כמו-כן יזַכו צעירי-חב"ד במצוות החג את כוחות הביטחון, מאושפזים במרכזים הרפואיים, קשישים, אסירים וכו'.

מגילה ללא הפסקה

בתי-חב"ד ברחבי הארץ מפעילים מוקדים מיוחדים לקריאת המגילה ברצף. במקומות רבים מוקמים אוהלים מיוחדים שבהם יקראו את המגילה שוב ושוב, כדי לאפשר להמוני בית-ישראל לקיים את מצוות קריאת המגילה. באוהלים האלה יוכנו מראש כיפות, חוברות של מגילת אסתר, רעשנים ועוד. בכמה מקומות יקבלו המשתתפים אחרי קריאת המגילה שקיות של 'משלוחי מנות' ומטבעות ל'מתנות לאביונים', כדי שיוכלו מיד לקיים עוד שתיים ממצוות היום. פרטים בבתי-חב"ד.

מצעד החצרות 3

המלחין החסידי הוותיק של חצר סערט-ויז'ניץ, הרב חיים בנט, מגיש את התקליט השלישי בסדרת מצעד החצרות. יש בו שנים-עשר מארשים וּואלסים ממגוון חצרות חסידיות, מבוצעים בידי תזמורת גדולה ועשירה. הפקה: גלפז. טל' 1-700-704120.

  שלחן שבת

פורים ויום-הכיפורים

בכמה וכמה ספרים נאמר שיש קשר עמוק בין יום הפורים ליום-הכיפורים, והוא בא לידי ביטוי בשמם: 'כִפורים' הוא 'כְפורים', כמו פורים. אחד הדברים המשותפים לשני הימים האלה הוא הגורל: יום הפורים נקרא כך "על שם הפּוּר", הוא הגורל שהפיל המן; וביום-הכיפורים הוטל גורל על שני השעירים.

הגורל מבטא דבר שהוא למעלה מההיגיון ומהדעת. יש דברים שהאדם בוחר בהם על-פי שיקולים שכליים, והם גורמים לו להעדיף את האחד ממשנהו; אך בהטלת גורל הבחירה אינה על-פי השכל והדעת אלא על-פי מה שייפול בגורל, שזה עניין שלמעלה מהדעת.

למעלה מהדעת

גם הקשר עם הקב"ה יכול להיות קשר שעל-פי טעם ודעת. האדם מבין בשכלו שיש בורא לעולם, שהוא האמת של כל המציאות, ולכן הוא מחליט להתקשר אליו ולהתמסר לו. אבל קשר שמבוסס על השכל ועל הדעת לעולם יהיה מוגבל. למעלה מזה הוא קשר שלמעלה מדעת ודעת – יהודי מוסר את עצמו לקב"ה בלי שום שיקולים ומגבלות.

יום-הכיפורים מבטא את הקשר הזה שבין יהודי לקב"ה. ביום הזה מתגלה שיהודי קשור עם הקב"ה קשר פנימי ועמוק, למעלה מכל שיקול שכלי ומגבלה של הדעת. לכן הוא מכפר על החטאים, כי היום הזה חושף את העובדה שבעצם היהודי נשאר קשור בכל נימי נפשו עם הקב"ה.

מתוך האכילה והשתייה

אלא שביום-הכיפורים הקשר הזה מתגלה בתנאים של צום והתנתקות מהחיים הגשמיים. האדם אינו אוכל ואינו שותה והוא עומד בבית-הכנסת ומתפלל אל הקב"ה. ביום הזה בני-ישראל דומים למלאכים, כי הם מתעלים מעל חיי הגשמיות הרגילים.

ובזה מתבטא החידוש הגדול של פורים: כמו ביום-הכיפורים, גם בפורים מתגלה הקשר הפנימי העל-שכלי שבין יהודי לקב"ה, הקשר של ה'גורל', אבל בשונה מיום-הכיפורים, בפורים הקשר הזה מתגלה דווקא מתוך אכילה ושתייה ומשתה ושמחה, ולא בהתנתקות מהחיים הגשמיים. פורים מבטא אפוא קשר פנימי ועמוק יותר מיום-הכיפורים, ולכן יום-הכיפורים הוא רק 'כְפורים', מפני שמעלתו של פורים גדולה משל יום-הכיפורים.

כוח לכל השנה

זה החידוש הגדול של פורים – אותם דברים שמשיגים ביום-הכיפורים על-ידי תענית ועינויי-הגוף, משיגים בפורים על-ידי משתה ושמחה. בפורים המצווה היא דווקא לאכול ולשתות, ומתוך האכילה והשתייה מתעלים לדרגה העליונה ביותר – "עד דלא ידע", למעלה מהדעת וממגבלות השכל.

ימי הפורים מעניקים כוח לחבר את הקדושה עם החיים הגשמיים כל ימות השנה. אל ליהודי לחשוב שהחיים הגשמיים כרוכים בהתנתקות חלילה מהקדושה ומהקשר עם הקב"ה. פורים מלמד אותנו שגם כשיהודי אוכל ושותה ועוסק בענייני העולם הוא קשור עם הקב"ה קשר לא-יינתק, עד כדי מסירות-נפש מוחלטת.

(תורת מנחם כרך יט, עמ' 186)

  מן המעיין

פורים

המהפך משמח

השמחה של חודש אדר איננה שמחה רגילה, אלא זו שמחה על המהפך "מיגון לשמחה". לכן השמחה של פורים היא "עד דלא ידע", כי כאשר מצב של הפך משמחה מתהפך לשמחה, השמחה היא ביתר שאת וביתר עוז.

(הרבי מליובאוויטש)

יהודי בכל עת

"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (אסתר ב,ה). מרדכי התנהג כיהודי לא רק בביתו או בבית-המדרש, אלא גם כשהלך בשושן הבירה התנהג כפי שיאה ליהודי להתנהג. הוא לא נהג כדעת האומרים 'היֵה יהודי בביתך ואדם בצאתך'.

(רבי יהונתן אייבשיץ)

איש יהודי הולך

כשמרדכי היה בשושן הבירה ידעו מיד שהוא איש יהודי, עוד קודם שידעו ששמו מרדכי ראו כבר מרחוק שהולך כאן איש יהודי.

(שיחות קודש)

להביט בספר

"אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" (אסתר ט,כה). כדי להינצל ממחשבות זרות בעת התפילה יש להתפלל מתוך הסידור ולא על-פה., הדבר רמוז בפסוק הזה – אם יתפלל "עם הספר", כשעיניו בסידור התפילה, הדבר יפעל ש"ישוב מחשבתו הרעה" – לא ייפלו לו מחשבות זרות בעת התפילה.

(החיד"א)

עמדו בניסיון

מדוע דווקא בפורים תיקנו את המצווה של מתנות לאביונים? משום שהמלך אחשורוש נתן רשות לבוז בז, אבל היהודים לא ניצלו זכות זו, כפי שנאמר (אסתר ט,טו) "ובביזה לא שלחו את ידם", וזה היה ניסיון גדול בעבור העניים. לכן תיקנו להם בפורים את מצוות מתנות לאביונים.

(רבי אברהם-מרדכי מגור)

מחזיר פיקדון

"איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט,כד). אדם יכול לחשוב שכאשר הוא נותן מתנה לאביון הוא עושה לו טובה ונותן לו משלו. מקדים הפסוק ואומר: "איש לרעהו" – האביון הוא חברך, שווה לך, ואינך עושה לו טובה. הכסף שבידך אינו אלא פיקדון שהופקד אצלך, כדי לתת ממנו לזולת.

(לקוטי שיחות)

ביטול הקטרוג

מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים מטרתן לתקן את הקטרוג שהיה על עם-ישראל, שהם עם "מפוזר ומפורד", שאין ביניהם אחדות. כמענה על זה באו המצוות האלה, שעניינן חיבור ואחדות בין חלקי עם-ישראל.

(לקוטי שיחות)

תחפושת נאה

לסעודת פורים בבית-מדרשו של רבי חיים מצאנז נכנס אחד מקלי-הדעת בעיר. האיש התחפש לרבי, חבש שטריימל לראשו ולבש בגדי אדמו"ר. אמר לו רבי חיים: זה באמת נוסח פורים, ככתוב (אסתר ח,יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים".

  אמרת השבוע

מטרת ה'לחיים'

במסיבת הבר-מצווה של הרבי הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש מזג לו אביו, הרבי מהר"ש (רבי שמואל), כוסית 'משקה' והורה לו לומר 'לחיים'.

כמה מהמסובים העירו: "הלוא הוא עדיין נער צעיר!".

החזיר להם הרבי מהר"ש: "בדיוק לשם כך אני מוזג לו 'משקה' – שיאמר 'לחיים' ויחדל מלהיות נער ויהיה לאיש".

  פתגם חסידי

שמחה על החשבון

"כל הפושט יד נותנים לו. אנא, ריבונו-של-עולם, תן לנו קצת שמחה לכבוד פורים, ולוּ כהלוואה על חשבון השמחה השמורה לנו לימות המשיח" (רבי יוסף-אשר-זליג מסטריקוב)

  מעשה שהיה

סופו של צורר

תקופת שלטונו של אלפונסו האחד-עשר, שמלך בקסטיליה (חלק מספרד של ימינו) לפני כשבע-מאות שנה, הייתה טובה ליהודים. הם נהנו משוויון זכויות ותפסו משרות מכובדות.

ידידות עזה נקשרה בין המלך לדון יוסף בן אפרים הלוי בנבנישתי. הוא היה עשיר, מיוחס, ובעל השכלה רחבה. המלך מינה אותו ליועצו האישי ולשר-האוצר של המלוכה.

עוד יהודי מקורב למלך היה דון שמואל אבן-וואקאר. הוא היה רופא ואסטרונום. גם אותו המלך העריך מאוד וביקש ממנו להיות רופאו האישי.

מעמדו של דון יוסף עורר קנאה עזה בקרב בני האצולה הנוצרים. אש הקנאה בערה גם בליבו של אחד ממשרתיו, גונזלו מרטינז.

גונזלו זה ביקש מדון יוסף להציגו לפני המלך ולהשיג לו משרה מכובדת. בחלקת לשונו ובמתק שפתיו הצליח להתקרב אל המלך, וזה מינה אותו למפקד בצבאו. עתה לא היה לו אלא לצפות לשעת הכושר.

התקוממות המונים בצפון אפריקה הביאה מלחמה אל שערי קסטיליה. אלפים הצליחו לעבור את המעבר הימי שבין המדינות, ואלפונסו שיגר את צבאו כדי להודפם. אולם המורדים נלחמו בחירוף-נפש וצבאו של המלך נסוג פעם אחר פעם.

מהלכי הקרבות הִשרו על המלך מתח ודכדוך. המלחמה רוקנה את קופת המלוכה. התעורר צורך מיָדי להשיג כספים גדולים לבלימת המורדים.

גונזלו ניצל את ההזדמנות. "מבין אני את הצורך הדחוף במילוי קופת המלוכה", אמר למלך. "הנני מוכן להעביר לידי המלך עשרים אלף כיכרות זהב".

פני המלך אורו, והוא הפנה אל גונזלו מבט שואל. גונזלו אמר במתק שפתיים: "אם ימסור לי המלך עשרה יהודים, מעשירי העדה, לעשות בהם משפט על הכספים שהשיגו בדרכי מרמה, אוכל למלא את הבטחתי".

"מי הם?", שאל המלך. גונזלו החל לשפוך אש וגופרית על שנוא-נפשו, דון יוסף. אחריו עבר לדבר סרה ברופא המלך, דון שמואל, ובשאר עשירי היהודים. "אילו היו נאמנים למלך היו באים מרצונם ומציעים את עזרתם בשעה קשה זו", טען בלהט.

בשפת חלקות ובדברי חנופה הצליח גונזלו למצוא מסילות לליבו של המלך. זה שוכנע, ונתן לגונזלו רשות לעשות ביהודים כטוב בעיניו.

עם עליית קרנו של גונזלו החלה תקופה קודרת בחיי יהודי קסטיליה. דון יוסף הושלך לכלא בטולדו, באשמת קשירת קשר ושדידת קופת המלוכה. הוא לא שרד בעינויים ונפטר. ככל הנראה גרם מותו צער למלך, והוא מסר את גופתו למשפחה לקבורה, ואף פטר את המשפחה מתשלום מיסים.

גורלו של רופא המלך, דון שמואל, לא שפר. הוא נעצר עם שני אחיו ורכושם הוחרם. לאחר שלא הסכים 'להודות' בהאשמות המיוחסות לו, הוצע לו להינצל על-ידי המרת דתו. הוא סירב ומת על קידוש השם לעיני רבים. גונזלו הצורר עיכב את קבורתו שנה תמימה!

יהודים בעלי הון נאלצו לשלם סכומי ענק לגונזלו כדי להציל את חייהם. גונזלו עשה בממלכה כבתוך שלו, וחיי היהודים היו אפופי פחד ואימה.

באותם ימים קשים נרקמה ידידות בין המלך אלפונסו ובין רבי משה אבראווליא, משורר וסופר ידוע. רבי משה ניצל את הקִרבה אל המלך כדי לבקש על בני עמו, אולם המלך לא עשה דבר בעניין.

בינתיים העלה גונזלו הצעה בהתכנסות מועצת המדינה לגרש את כל היהודים. רוב המשתתפים תמכו בהצעה, אבל המלך התנגד, וטען כי היהודים מפתחים את המסחר ומשלמים מיסים וגירושם יגרום נזק כבד למדינה. המועצה החליטה לדחות את ההחלטה לישיבה הבאה.

לרבי משה נודע על הגזֵרה המאיימת, ומיד שלח להודיע עליה בכל בתי-הכנסת. בכל מקום התקהלו יהודים לזעוק ולהתפלל לביטול הגזֵרה, ותרמו סכומים לצדקה.

גונזלו יצא אל החזית לקרב המכריע מול המורדים. המערכה הצליחה והצבא בראשותו הכניע את האוייב. עטור ניצחון חזר גונזלו לעיר הבירה, משוכנע כי אחרי ניצחון כזה לא יוכל המלך לסרב להצעתו לגרש את היהודים.

באותה עת שהה רבי משה במחיצת המלך. "מה תאמר על הניצחון הגדול, ידידי?", שאל המלך את רבי משה.

רבי משה השיב בקול שקט: "כן, הוד מלכותך, אלה חדשות טובות, אולם...".

"אולם מה?", דחק בו המלך.

רבי משה המשיך: "חוששני שהצלחתו של גונזלו תסחרר את ראשו...".

הרמז היה ברור. אלפונסו הבין כי גונזלו עלול למרוד בו בעקבות ניצחונו. רבי משה הוסיף כי גונזלו רודף כבוד ושררה, ויעץ למלך להעמידו במבחן ולבקש ממנו לבוא לבד אל המלך, ללא אנשי הצבא. המלך עשה כעצתו.

גונזלו הופתע והתמלא חשש שהמלך רוצה להשפילו. הוא התבצר במבצר עם נאמניו, והודיע למלך כי אם הוא רוצה לפוגשו – יבוא הוא אליו!

צבא נאמניו של המלך צר על המבצר וכבש אותו לאחר קרב לא-ארוך. גונזלו הובל באזיקים והוצא להורג. זה היה סופו של הצורר.

ליהודי קסטיליה הייתה הרווחה, ויום זה נחגג בדורות הבאים ונקרא 'פורים קסטיליה'.

  לומדים גאולה

מגילה לנצח

הרמב"ם, בסיום הלכות מגילה, מדבר על נצחיותה של מגילת אסתר גם בימות המשיח. וכך הוא כותב: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל-פה שאינן בטלין לעולם". לאחר מכן הרמב"ם ממשיך: "ואף-על-פי שכל זיכרון הצרות ייבטל, שנאמר 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיניי', ימי הפורים לא ייבטלו – שנאמר 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם'".

ציווי לכתוב

מקור הדברים הוא בתלמוד ירושלמי (מגילה פרק א, הלכה ה). שם מובאת מחלוקת בין רבי יוחנן לרבי שמעון בן-לקיש. "רבי יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשת ספרי תורה אינן עתידין ליבטל". הוא לומד זאת מהפסוק (ואתחנן ה, יט) "קול גדול ולא יסף", המלמד שהתורה לא תתבטל. רבי שמעון בן-לקיש אמר: "אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן 'קול גדול ולא יסף', ונאמר להלן 'וזכרם לא יסוף מזרעם'".

הרדב"ז (בתשובותיו סימן תרסו) מקשה על מאמר זה ושואל: "וקשה לי, והלוא היו צריכים לומר השירים על הקרבן והם מספר תהילים?! ודוחק הוא לומר ששאר הספר יתבטל מלקרות בו זולת אלו השירים הנאמרים על הקרבן".

מסביר הרדב"ז את הדברים בדרך אחרת: "לימות המשיח הלימוד יהיה מפי הגבורה כאשר היה בימי משה רבינו ע"ה, ולא יהיו שם ספקות והוויות, אלא כך אמר פלוני משם פלוני עד מפי הגבורה... ולא יצטרכו אז ללמוד דבר מפי הקבלה, שהם נביאים וכתובים, אלא הכול יהיה מבואר בחמישה סדרי תורה... וזהו שאמר ר' יוחנן: הנביאים וכתובים עתידין ליבטל, שלא ילמדו מהם דבר זולת תורה שבכתב, שממנה נלמד הכול וכל דקדוקיה מפי הגבורה".

האלשיך (בספרו 'משאת משה', אסתר ט,כח) כותב: "בימות משיחנו, שתימלא הארץ דעה, נבין לאשורנו מתוך התורה כל מה שבנביאים וכתובים, ועל כן יתבטלו, כי לא יהיה לנו צורך אליהם; אך מגילה זו, שגם היא רמוזה בתורה... עם כל זה לא תתבטל... כי מצוות התורה היא לכותבו, ועל-כן כאשר אין התורה מתבטלת, גם מה שציוותה לכתוב לא יתבטל, מה שאין כן בכל ספרי נביאים וכתובים שלא ציוותה התורה לכותבם. וייתכן יהיה העניין, כי במגילה הזאת תלויים העולם וישראל המקיימים אותו, והתורה - שעל ידם מתקיימים, כנודע... והנה נס של מקרא מגילה היה, כי היו אז מתבטלים ישראל והתורה והעולם, לולא עשה ה' ככל נפלאותיו, באופן שאם לא על-ידי נס זה גם לא יגיעו לימות משיחנו!".

למעלה מאור וזיו

כ"ק אדמו"ר האמצעי מבאר ('שערי אורה', דיבור-המתחיל 'יביאו לבוש מלכות', סעיף ט ואילך): "אין הכוונה על ביטול הנבואה בישראל חס ושלום, דאדרבה, יתוסף רוח נבואה בישראל... אלא רצונו לומר, שבחינת גילוי אור האלוקי שבנביאים יהיה קטן בערך מאוד לגבי עוצם גילוי אור רב שיהיה לעתיד, עד שיהיה בטל כמו ביטול והתכללות זיו השמש בשמש עצמו.

"אבל מגילת אסתר וההלכות שורשן למעלה מבחינת זיו ואור, אלא בבחינת המאור עצמו, שהוא בבחינת עצמות המאציל שנמשל לגוף השמש... שאין לו ביטול והפסק כי הוא נצחי, בבחינת נצחיות דעצמיות אור-אין-סוף... ובכל הנ"ל יובן מה שאמרו דמגילת אסתר לא תיבטל לעתיד, דהנה הנס של פורים... יגדל על כולם ואין לו ביטול כלל, מפני שהוא למעלה מבחינת אור וזיו כו', וכמו המאור עצמו שאין לו ביטול".

  חיים יהודיים

כליזמר ירושלמי משמח את העולם

בסוף-השבוע שעבר התבשר חיליק פרנק, אמן כליזמר ירושלמי, כי הוא נכנס לרשימה הנדירה של האמנים שמכרו יותר מעשרים אלף תקליטים בתוך פחות מחודש. זה תקליט חדש לפורים, המשלב מחרוזות ניגוני שמחה מלהיבים, בעיקר מחצרות החסידות. רוב השירים מוּכרים ומקצתם נדירים ומקורם באוצר החסידות.

ביום שני השבוע, בטקס צנוע, הוא חגג את הבשורה המשמחת. "דווקא השבוע, בעקבות האירועים המצערים שחווינו באיתמר, יש חשיבות רבה לחזק את היהודים ולשמח אותם בשמחת הפורים", אמר פרנק לסובבים.

חיבור בהילולא

פרנק, חסיד ברסלב, בסך-הכול בן שלושים ושלוש, אבל מאחוריו שנים-עשר תקליטים של נעימות יהודיות שהוציא-לאור בשנים האחרונות. "בהיותי בן חמש-עשרה עליתי עם אבי למירון בל"ג בעומר", הוא מספר. "התבוננתי בבימת הכליזמרים, והרגשתי שאני מתחבר לשירה הזאת". בתוך זמן קצר רכש פרנק הצעיר קלרנית פשוט והחל לנגן בו בשעות הפנאי.

"הרגשתי שהנגינה מחיה אותי, שזו המוזיקה שלי. הלכתי ללמוד אצל מביני-דבר בתחום, כמו הנגן המפורסם מוסא ברלין, ואט-לאט רכשתי ידע בתחום. בהתחלה הייתי נגן חובב, אבל בהמשך התמקצעתי יותר ויותר", הוא מספר.

זכייה באמסטרדם

לפני כמה שנים סגר פרנק מעגל, כשהצטרף לשורת הכליזמרים במירון בל"ג בעומר. "כיום אני מנגן בהדלקות המרכזיות, כמו של חסידויות באיאן ו'תולדות אהרון'. בשנים האחרונות התחלתי לשלב בכל הדלקה מרכזית במירון את ניגון הדבקות 'ארבע בבות' של אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד".

מירון הוא השיא של פרנק, אבל גם לאורך השנה הוא אמן מבוקש, גם בעולם הרחב. בתחילת השנה זכה פרנק בפרס פסטיבל הכליזמרים העולמי באמסטרדם, כשהופיע בהרכב 'הלב והמעיין', עם נאור כרמי. "לעולם אינני מתפשר על הלבוש החסידי שלי, ואני בטוח שזה עושה קידוש השם", הוא מצהיר. "בכל מקום שאני מופיע, אני לובש את הבגד החסידי המסורתי. לא פעם ניגשו אליי אנשים לא-דתיים והתפעלו שאדם חרדי כמוני עושה מוזיקה".

אחדות בעם

בתקליט החדש שהפיק לפורים, כמו בתקליטים הקודמים, יש שילוב של ניגונים מחסידויות מגוּונות  וממגזרים רבים. בהצצה קלה ביומנו האישי אפשר לראות חתונות בציבור הדתי-לאומי, מופע במוזֵאון בתל-אביב ואירוע בחסידות 'תולדות אהרון'. "אני מרגיש שהשליחות שלי בעולם היא להביא את השמחה הירושלמית לכל בית בישראל, באחדות מלאה, בלי שום מחיצות", הוא מסביר.

איך הוא מסביר את העובדה שתקליט של נעימות חסידיות מקוריות עדיין מבוקש בקרב הציבור הרחב בעידן המוזיקה המודרנית? – "ככלות הכול, בני-האדם רוצים ושואפים לחזור לשורשים שלהם. המוזיקה הזאת פותחת את הלב, משנה את החיים ונותנת מבט טהור בתוך החומריות שלנו".


"בני-אדם רוצים לחזור לשורשים". פרנק והקלרנית

  פינת ההלכה ומנהג

פורים במוצאי-שבת

שאלה: מה הן ההלכות המיוחדות כשפורים חל במוצאי-שבת?

תשובה: 'תענית אסתר', שחלה בי"ג באדר, מוקדמת השנה ליום חמישי, שהרי אין צמים בשבת (אלא כשיום-הכיפורים חל בשבת).

מי ששכח לצום ביום חמישי – יצום למחרת, בערב שבת. אם חלה ברית-מילה ביום חמישי, כל המוזמנים רשאים לאכול בסעודת-המצווה (ואחריה) ולצום למחרת. ויש מהספרדים שלא נהגו להפסיק את הצום לסעודת הברית.

אין להביא את מגילת אסתר לבית-הכנסת בשבת, אפילו במקום שיש בו עירוב, משום שאסור להכין דברים משבת ליום חול, אפילו בטרחה מועטת.

במנחה של שבת אין אומרים 'צדקתך', מכיוון שאין אומרים תחנון בערב פורים במנחה.

יש לקבוע את שעת תפילת ערבית לזמן-מה אחרי שעת צאת השבת שבלוחות ולהכריז על כך, כדי שלא להכשיל את הציבור הרחב בהכנות הכרוכות בחילול שבת.

יש לזכור לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" קודם שהולכים לבית-הכנסת לקריאת המגילה.

את המגילה קוראים בבית-הכנסת לפני הבדלה (והקורא בביתו, או מי שזקוק ביותר לטעום משהו, יבדיל תחילה). הספרדים נהגו לברך 'בורא מאורי האש' תחילה, על ההנאה מהאור, מכיוון שגם הקריאה היא הנאה מן האור (וכמובן, לא יחזרו על הברכה בהבדלה).

מקורות: שו"ע ורמ"א סי' תרפז ס"ב, סו"ס תרצב ותרצה ס"א, ומשנ"ב. רמ"א, שע"ת וערוך-השלחן סי' תרצג. כף-החיים סי' תרצד ס"ק כה. ילקוט יוסף ח"ה עמ' שטו, נטעי גבריאל הל' פורים פכ"ח, וש"נ. ס' השיחות תש"נ ח"א עמ' 351.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)