למעלה מהדיבור
"הן בני-ישראל לא שמעו אליי, ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיִם" (שמות ו,יב). משה עמד במדרגה גבוהה כל-כך, שלא היה יכול לצמצם את עצמו במסגרת הדיבור.
(המגיד ממזריטש)
לימוד זכות
משה לימד בזה זכות על בני-ישראל, שהסיבה שאינם שומעים לו אינה משום שאין הם רוצים לשמוע את דברי ה' אלא מפני ש"אני ערל שפתיִם" – אינני מחונן בכישרון הדיבור ואינני מושך את ליבם.
(שפת אמת)
דיבור מועיל
עניין הדיבור הוא הוצאת דבר ממצב של העלם – מחשבה, למצב של גילוי – דיבור. המדבר בשבחו ובמעלתו של חברו מגלה בכך את הטוב הגנוז בו, ויש לזה השפעה חיובית וחשובה על הזולת.
(לקוטי שיחות)
מילה יקרה
את "ערל שפתיִם" אונקלוס מתרגם: "יקיר ממלל". כלומר, כל מילה יקרה מפז. חבל להוציא דבר מהפה כאשר ידוע מראש שפרעה לא ישמע.
(רבי בונם מפשיסחה)
מניעת קטרוג
משה טען כלפי הקב"ה: מאחר שבני-ישראל לא שמעו אליי, מה יהיה אם "ישמעני פרעה"? והלוא הדבר עלול לעורר עליהם קטרוג חלילה, ולא יהא לי פתחון-פה להמליץ טוב ולהתפלל עליהם, אלא אשאר בבחינת "ערל שפתיִם".
(אוהב שלום)
מעורר את עצם הנפש
הדיבור בתורה ובתפילה מעורר את עצם הנפש. זהו שנאמר (תהילים לה,י) "כל עצמותי תאמרנה". כלומר, עצמות הנפש באה לידי ביטוי באמירה ובדיבור. אך כל זה הוא כאשר הדיבור יוצא בהתלהבות, מתוך חיות פנימית.
(לקוטי דיבורים)
פרי השפתיים
לדיבור כוח גדול, הן לטוב הן למוטב, והוא עיקר הוויית האדם. לכן הדיבור הוא בבחינת 'פרי', כפי שנאמר (ישעיה נז,יט) "בורא ניב שפתיִם", שהדיבור הוא פרי השפתיים ותנובתן, כמו הפרי שהוא תכלית האילן.
(אור התורה)
מגביר המידות
בכוחו של הדיבור להגביר את המידות או להחלישן. כמו אדם המדבר דברי אהבה, שבזה הוא מגדיל ומרבה את אהבתו יותר מכפי שהייתה לו קודם לכן. וכך הוא בכעס, שהדיבור מחזקו ומגבירו, ואילו כשהאדם נמנע מלדבר, הכעס נחלש. לכן סגולה למידת הכעס שהאדם ישתוק ולא ידבר עד שהכעס ייעלם.
(ספר המאמרים תרנ"ט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:40
זריחה: 5:54
