שבת אחת, בשעת אחר-הצהריים, נשמעו דפיקות ממושכות על דלת ביתו של הרב דב-בעריש וידנפלד, הגאון מטשיבין. הרב, שנח באותה שעה, התעורר וניגש לפתוח את הדלת. לפניו עמד ילד שביקש מהרב לבחון אותו בשיעורו השבועי שלמד ב'חדר'. כדרכו, קיבל הרב את הילד בפנים מאירות, בחן אותו, וכיבדו בדברי מתיקה.
בעמדו לצאת פנה אליו הרב בלשון רכה: "שמע-נא, כשתצטרך בעתיד להיכנס לבית זר בצהרי היום, אל תדפוק הרבה על הדלת, כי אולי בני-הבית נחים את מנוחת הצהריים". הילד, שהבין את הרמז, הצטדק: "יסלח לי הרב, לא עלה על דעתי שהרב מטשיבין ישן באמצע היום"...
נהנה הרב מתשובתו של הילד, והיה חוזר ומספר את המעשה, וחש מעין תביעה על עצמו, שהניח לעצמו לישון בצהרי יום השבת. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:40
זריחה: 5:55
