עם הרב שאול-דוד בורשטיין

מנהל בית חב"ד לדוברי רוסית, חיפה

איך מחברים ליהדות יוצאי ברית-המועצות לשעבר שמשפחותיהם מנותקות כבר מאה שנה מחיי יהדות?

אני התחלתי את השליחות בחיפה לפני כעשרים שנה. הייתי יוצא להניח תפילין ופוגש עולים דוברי רוסית. התפתחו שיחות ושאלתי בעדינות על ברית מילה. הופתעתי לגלות שכאשר אומרים לאנשים שיש קליניקה מיוחדת למבוגרים, הם מביעים רצון לעשות ברית מילה.

אחר-כך פתחתי בית כנסת מיוחד לדוברי רוסית, ומייד נוצר מניין. כשאנשים רואים מולם רב שמדבר בשפתם, זה מייד מחבר. ובמיוחד כשאני מספר שבהיותי בן 12 למדתי ברוסיה בפנימייה צבאית ובגיל 20 כבר הייתי קצין – הם מתחברים מאוד.

המבוגרים יותר יש להם זיכרונות יהודיים מסבא וסבתא, אבל בני הארבעים בערך נולדו וגדלו במשפחות שבהן בדרך כלל לא הייתה מסורת יהודית, ובעבורם הכול חדש ממש. אבל אתה מרגיש את הנשמה היהודית ואת הצימאון שלה לקב"ה, לתורה, לחיבור לרציפות היהודית.

עם הדור הצעיר יותר, בני 20-30, העבודה קשה יותר, אבל אסור להתייאש משום יהודי. למרבה הצער, רוב העולים בגילים אלה לא נולדו לאם יהודייה ואינם יהודים. אבל גם היהודים שבהם זקוקים לגישה מיוחדת, שתסלק דעות קדומות ורתיעה מדת.

נוכחתי שתורת החסידות מדברת מאוד לאוכלוסייה הזאת. יש לנו שיעור בספר התניא, ובאים גם צעירים, שמתחברים מאוד לעומק של החסידות. כל שיעור מתפתח לדיונים מעמיקים, ולכן אנחנו מתקדמים לאט בלימוד הספר, אבל המשתתפים אוהבים מאוד את הלימוד הזה.

אתה רואה במרוצת הזמן אנשים שהתחילו מאפס ממש, והם מתקדמים בשמירת מצוות ובלימוד תורה, ואפילו הופכים למפיצי יהדות בסביבתם. אם מצליחים למצוא את המפתח הנכון ללב היהודי, הוא נפתח.