מדוע נאלץ השלטון העריץ לסגת, עד שניתנה ההוראה לשחרר את הרבי? אחרי הכול אין לזה הסבר. זה היה נס גלוי מאת ה'

מתמעטים והולכים מי שחוו על בשרם את המאבק ההירואי שהעם היהודי נאלץ לנהל עם האימפריה הקומוניסטית. המאבק הזה התנהל עשרות שנים, בתנאים קשים ובלתי-אפשריים. לא קרה בהיסטוריה היהודית שגזֵרות דת נכפו ביד קשה כל-כך לאורך תקופה ארוכה כל-כך.

המאבק הזה נמשך כשבעים שנה, ונסתיים בניצחון מזהיר של האמונה היהודית. יד הברזל של השלטון הקומוניסטי לא הצליחה לכבות את גחלת היהדות. גם בימים הקשים ביותר הלהבה הזאת בערה וחיממה, אם כי במחתרת ובהיחבא. בבוא העת התלהטה מחדש, וכיום היהדות פורחת ומשגשגת ברחבי מה שהיה בעבר ברית-המועצות.

מול המגף הדורסני

הקרב הזה הוכרע למעשה לפני תשעים ותשע שנים, בי"ב-י"ג בתמוז תרפ"ז (1927). השלטון הקומוניסטי חרק שיניים ושילח לחופשי את גדול הלוחמים בו – הרבי הריי"צ (יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד.

במבט לאחור קשה מאוד להבין איך יהודים העזו לצאת למאבק כזה. בימים האפלים ההם נאסרו וחוסלו מאות אלפים מ'אויבי המהפכה'. לא היה צורך בבתי משפט ובחקירות מסובכות. החקירות נועדו למטרה אחת ויחידה – לעלות על עקבותיהם של עוד פעילים. לאנשי הבולשת הוענקה סמכות אדירה, והם לא נרתעו מלאסור ומלחסל שרים ואישי ציבור נכבדים, רבנים ולהבדיל כמרים, גנרלים ואנשי מדע דגולים.

זו גם הייתה מטרתם כשאסרו את הרבי. "בעוד 24 שעות תומת בירייה", פלט לעברו אחד החוקרים. הרבי הגיב על איום דומה בקור רוח: "אקדח יכול להפחיד אדם שיש לו אלים רבים ועולם אחד. לי יש אלוקים אחד ושני עולמות, והאקדח אינו מפחיד אותי".

מאסרו של הרבי בא לאחר שהשלטונות עמדו על היקפה ונחישותה של הפעילות המחתרתית שניהל. שליחיו וחסידיו הגיעו לכל פינה ברחבי המדינה. פתחו בתי כנסת חשאיים, ייסדו 'חדרים' וישיבות, בנו מקוואות, הנהיגו שחיטה כשרה, מלו תינוקות. המשטרה החשאית עצרה את הפעילים, אך מייד באו במקומם אחרים. התלמידים הושלכו לכלא, אך בצאתם נמלטו למקום אחר והוסיפו ללמוד תורה. דבר לא הרתיע אותם – לא מאסר, לא הגליה לסיביר, אפילו לא מוות. ואז גמלה בלב השלטון ההחלטה לפגוע בראש המחתרת – ברבי.

הנחרצות מנצחת

מה אפוא קרה? מדוע נאלץ השלטון העריץ לסגת, עד שניתנה ההוראה לשחרר את הרבי? היו קצת לחצים בין-לאומיים, הייתה פעילות דיפלומטית, ואחרי הכול אין לזה הסבר. זה היה נס גלוי מאת ה'.

המאבק הזה הוכיח שכאשר יהודי עומד בנחרצות על שמירת התורה והמצוות, בסופו של דבר בכוחו לנצח גם אימפריה אדירה. כאן נזרע הניצחון של עם ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בהמשך הפעילות המחתרתית לאורך כל שנות הקומוניזם, עד קריסתו הסופית.

גם בימינו יש כל הזמן מאבקים ומבחנים. לפעמים נדמה שצריך להיכנע ולהרכין את הראש. חג הגאולה מלמד שדווקא נחישות ודבקות מוחלטת בה' ובתורתו הן המנצחות והן שיביאו לנו את הגאולה האמיתית והשלמה.

הרבי הריי"צ

ניצחון. כלא שפולרקה בלנינגרד שבו נאסר הרבי הריי"צ