שאלה: מה מותר ומה אסור לעשות בחג השבועות שחל בערב שבת?

תשובה: מצווה לשמוח ולשמח את בני הבית בכל יום-טוב, ובחג השבועות יש להרבות בשמחה. מכינים סעודה נאה, יותר מבכל חג: "וישמח בו במאכל ובמשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל, שניתנה תורה בו".

את סעודת יום החג רצוי להתחיל לפני 'שעה עשירית' (באזור המרכז: 16:06 בערך), כדי שיוכלו לאכול את סעודת ליל שבת בתיאבון.

אחר הצוהריים (כבכל ערב שבת) קוראים את פרשת השבוע, נשא, 'שניים מקרא ואחד תרגום'. לפי האמור בגמרא, שלא היו מתרגמים את פסוקי 'ברכת כוהנים' (ו,כב-כז) בזמנם, שהיו מתרגמים כל פסוק בקריאת התורה בציבור, יש שהחמירו לקרוא כל אחד מהפסוקים הללו שלוש פעמים לפני קריאת התרגום.

מותר להדיח היום את הכלים לצורך השבת. את האוכל שרוצים לחמם בעבור השבת יש להעמיד על הפלטה מבעוד יום, כדי שיספיק להתחמם קודם כניסת השבת, באופן שאם ירצו, יוכלו לאכול ממנו בחג.

את נרות השבת מדליקים בזמן הקבוע בלוחות, וההדלקה היא מאש קיימת, ולא בהצתת גפרור וכדומה.

לפני תפילת מנחה אין אומרים 'הודו', אלא מתחילים 'פתח אליהו'. את קבלת שבת פותחים ב'מזמור לדוד' (במקום ב'לכו נרננה'). ב'בואי בשלום' אומרים "גם ברינה, בשמחה ובצהלה", ולמנהג חב"ד: "גם בשמחה ובצהלה" (בלי 'ברינה'). בנוסח אשכנז פותחים ב'מזמור שיר ליום השבת'. הנוהגים לומר 'במה מדליקין' אין אומרים זאת היום, כי אין צריך להזהיר את בני הבית כבכל ערב שבת, ובפרט שאין מעשרים ביום-טוב.

מקורות: פסחים סח,ב ורש"י. מגילה כה,א-ב. שו"ע או"ח סי' רמט,ב ונו"כ, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ז. סי' ער ס"ב ונו"כ, ושו"ע אדה"ז שם. קצות השלחן סי' עב הע' א. פתחי תשובות סי' רפה ס"ק ב. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 26. לוח דבר בעתו. 'אוצר טעמי המנהגים' עמ' קלא-קלה.