הנהגת משה

״משה ידבר״ (שמות יט,יט). מדוע נאמר 'משה ידבר', בלשון עתיד, ולא 'משה דיבר', לשון עבר? אלא 'ידבר' הוא מלשון הנהגה והדרכה, ככתוב (תהילים מז) ״יַדְבֵּר עמים תחתינו״. 'משה ידבר' – הנהגתו והדרכתו של משה הן תמידיות, בכל הדורות, כמאמר הזוהר: ״אתפשטותא דמשה בכל דרא״.

(ספר המאמרים קונטרסים)

דיברות למאמרות

״וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור״ (שמות כ,א). ידועה השאלה, מה הכוונה במילה 'לאמור', למי לומר, והלוא כל בני ישראל שמעו זאת? מסביר המגיד ממזריטש שהכוונה היא 'לומר' את עשרת הדיברות לעשרת המאמרות שבהם נברא העולם. כלומר, יש להחדיר את אור התורה לתוך מציאות העולם. לא כאלה הסבורים שתורה לחוד וענייני העולם לחוד, אלא נדרש שגם ענייני העולם יהיו על-פי התורה.

(הרבי מליובאוויטש)

הכול מאותם קולות

״וכל העם רואים את הקולות״ (שמות כ,יד). 'ראו' לא כתיב אלא 'רואים'. פירוש: כל מה שבני ישראל רואים ומשיגים בכל הדורות הכול בא מאותם הקולות, כפירוש חז״ל שכל הנביאים קיבלו את נבואתם מסיני. וזהו ״את הקולות״ – הנמשכים והנובעים מאותם הקולות.

(שפת אמת)

לא להתרגש מהתרגשות

״וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק״ (שמות כ,יד). אף-על-פי שהתנועעו והזדעזעו, בכל-זאת עמדו מרחוק. יש הסבורים שהתרגשות היא סימן ליראת שמיים אמיתית, ולא-כן, כי גם השטן מתרגש ונפחד.

(רבי מנחם-מענדל מקוצק)

בבית יהיה 'לכם'

לקראת חג שבועות אחד בא אל האדמו״ר מרדומסק קהל חסידים גדול, ולא היה אוכל בעבור קהל גדול כל-כך ורעבו קצת. חסיד אחד התאונן לפני הרבי: "הלוא בשבועות נאמר 'הכול מודים בעצרת דבעינן נמי לכם'״. "נכון", אמר לו הרבי בחיוך, "ולכן נאמר 'שובו לכם לאוהליכם' – בבתיכם יהיה לכם 'לכם' בשפע".

ההקדמה לתורה

שאלו חסידים את רבי שמחה-בונם מפרשיסחה: דרכם של מחברים לערוך הקדמה לספריהם. מהי הקדמתו של הקב״ה לספר התורה שנתן לנו? אמר להם: דרך-ארץ קדמה לתורה – זו ההקדמה לתורה.

רב יכול למחול

ריבונו של עולם, בימים הנוראים אתה מלך ושופט, ולכן קשה לך למחול על עוונותינו, כי ״מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול״, ואולם היום, בשבועות, יום מתן תורה, אתה הוא המלמד תורה לעמו ישראל, ולכן מחל לנו וכפר לנו, כי ״רב שמחל על כבודו, כבודו מחול״.

(רבי לוי-יצחק מברדיצ׳ב)

הר בזהירות

התורה ניתנה בהר, להורות שלימוד וידיעת התורה וההילוך בדרכי ה׳ צריכים ליצור באדם הגבהת הלב. עם זה צריכים להיזהר מאוד שלא יבוא מהגבהה זו לידי גאווה. וזהו 'נגד ההר' – יש צורך בזהירות רבה לעמוד כנגד הגאווה העלולה לבוא מידיעת התורה.

(ספר המאמרים תש״ג)