שלא יחליפו את השם
מגילת אסתר שונה משאר ספרי-הקודש בזה שאין שם ה' מוזכר בה כלל. טעם הדבר: משום שהפרסים העתיקוה והיא נכתבה בדברי-הימים של מלכיהם, והם היו עובדי גילולים, ותחת השם הנכבד והנורא היו כותבים שם תועבותם. לפיכך כבוד ה' הוא שלא יזכירוהו במגילה.
(אבן-עזרא)
למעלה משם
בפנימיות הדברים באה אי-הזכרת שם ה' במגילה לרמז, שעניין המגילה קשור לדרגה גבוהה של אלוקות, הנעלית מהשמות הקדושים, דרגה שאינה נתפסת ונרמזת בשם.
(לקוטי שיחות)
מחודש לחודש
"הפיל פור... מיום ליום ומחודש לחודש" (אסתר ג,ז). בתלמוד הירושלמי נאמר שאותה שנה הייתה מעוברת, והיו בה שני אדרים. הדבר נרמז בדברי המגילה "ומחודש לחודש".
(פני משה)
פירוד פנימי
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג,ח). טענתו של המן הייתה, שמלבד העובדה שבני-ישראל מפוזרים בין העמים, הם גם מפורדים ביניהם ואינם חיים באחדות.
(שפת-אמת)
שכר הניסיון
מדוע נתקנה בפורים דווקא מצוות מתנות לאביונים? לפי שאחשוורוש נתן רשות ליהודים לבוז בז אבל ישראל לא השתמשו בזכות זו, אלא "ובביזה לא שלחו את ידם" - היה בכך ניסיון גדול לעניים. לכן תיקנו להם בפורים את מצוות מתנות לאביונים.
(רבי אברהם-מרדכי מגור)
הספר מציל
"אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" (אסתר ט,כה). האריז"ל התפלל תמיד מתוך סידור-תפילה. תלמידיו מסרו בשמו שלהתפלל מתוך הסידור זו סגולה להינצל ממחשבות המבלבלות בשעת התפילה. רמז לזה בפסוק הנ"ל: "עם הספר" - על-ידי התפילה מתוך הספר, "ישוב מחשבתו הרעה".
(רבי פינחס מקוריץ)
ניסים עליונים
ניסי פורים, אף שהיו מופלאים ביותר, התלבשו בלבושי הטבע: אסתר נעשית מלכה, מרדכי יושב בשער המלך וכו'. זהו משום שהנסים המלובשים בדרכי הטבע מקורם באור נעלה ביותר, שאינו יכול לבוא לידי גילוי, ולכן הוא מוסתר בתוך לבושי הטבע.
(שערי אורה)
נס מלובש בטבע
נס המלובש בטבע מלמד, שההנהגה הניסית מלמעלה אינה מוגבלת להופיע דווקא בדרך על-טבעית, אלא הארה זו יכולה להופיע ולהתלבש גם בתוך חוקי הטבע, בתוך ההנהגה הטבעית היום-יומית.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:41
זריחה: 5:53
