היצר המשחד
"ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" (דברים טז,יט). בחובת הלבבות נאמר שדרכו של יצר הרע לתת לאדם 'שוחד'. כיצד? הוא משדלו שכבר עשה מצוות רבות, וכבר למד תורה הרבה, ומותר לו לעשות משהו שלא כשורה. גם על זה הזהירה התורה – "לא תיקח שוחד".
(רבי חיים מקוסוב)
שותף לקב"ה
"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו... כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית" (שבת י,א). הקב"ה, שהוא דיין אמת, נקרא 'אדון עולם', ודיין, שהוא שופט צדק, נקרא 'מרא דאתרא' – אדון המקום.
(רבי ישראל ממודז'יץ)
נשאר לבד
"מאי שחד? – שהוא חד" (כתובות קה). הכוונה לדיין שהוא נשאר 'חד' [אחד], יחיד. כי אמרו חז"ל "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו... כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית". ואם הדייין לוקח שוחד, אין הוא דיין אמת, וממילא הוא 'חד', נשאר לבד, בלי שותף.
(הב"ח)
שוחד של דמעות
אלמנה נכנסה אל הגאון רבי יהושע'לה מקוטנה, ובדמעות שליש סיפרה לו על עוול שעשה לה אחד מתושבי העיר, וביקשה מהרב להזמין את האיש לדין תורה. לא הסכים רבי יהושע'לה לשבת בדין הזה, ואמר: שוחד הוא לאו דווקא של כסף, אלא אפילו של דמעות, ובפרט דמעות אלמנה. אחרי שבכתה לפניי, נעשיתי משוחד ולא אוכל לדון.
(מעיינה של תורה)
הסתכלות פנימית
העיניים הגשמיות הן עיני פתאים, כי הן רואות מחזות שווא ומדוחים. ההסתכלות הפנימית, בראייה לתוך-תוכם של הדברים, היא נחלת עיני החכמים בלבד. אבל השוחד יעוור גם עיני חכמים אלה.
(שפת אמת)
גם חכמים אמיתיים
לא כל מי שהוא חכם בעיניו, ואפילו לא מי שמוחזק חכם בעיני הבריות, הוא חכם באמת. אפשר לטעות ולהטעות בזה. אבל הקב"ה, מקור החוכמה והתבונה, עדותו נאמנה. וכאן התורה מעידה שאפילו "עיני חכמים" ממש, מתעוורות על-ידי השוחד.
(חפץ חיים)
הרכוש היחיד
רב גדול היה נזהר מאוד בענייני שוחד, והיה עני גדול. הוא היה מפרש כך את מאמר חז"ל הידוע "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות": הדיין הישר, הנזהר משמץ שוחד, אין לו בעולמו לא עושר ולא נכסים; רכושו היחיד הוא "מה שעיניו רואות".
(עיטורי תורה)
חוכמה ופיקחות
בפרשת משפטים נאמר "יעוור פיקחים". 'חכמים' פירושו חוכמה בתורה, ואילו 'פיקחים' הוא בענייני העולם. דיין צריך שיהיו נהירים לו הן דרך התורה הן דרך העולם.
(הגאון מווילנה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
